לידה |
11 בספטמבר 1931 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה | 10 בפברואר 2013 (בגיל 81) |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | הר המנוחות |
השכלה |
|
מעסיק | מכון שלום הרטמן |
השקפה דתית | יהדות |
דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 – 10 בפברואר 2013) היה רב, פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.
דוד הרטמן נולד בברוקלין שבניו יורק, למשפחה חרדית ממוצא ירושלמי מן היישוב הישן. הוא גדל בארצות הברית, למד בישיבת רבי חיים ברלין ובישיבת תומכי תמימים, ולאחר מכן בישיבת לייקווד הליטאית-חרדית. בגיל 19 נשלח ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן ובישיבה יוניברסיטי, שאליה התקבל בזכות הצטיינותו בכדורסל[1]. הוא היה לתלמידו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק שהסמיכו לרבנות ב-1953, בגיל 22[1]. הוא המשיך ללמוד בישיבה יוניברסיטי עד 1960, ובמקביל למד לתואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת פורדהם (אנ'). כיהן כרבהּ של קהילה אורתודוקסיות ברובע הברונקס בשנים 1955 עד 1960, ולאחר מכן כרב קהילת תפארת בית דוד ירושלים (Tiferet Beit David Jerusalem) במונטריאול[1]. בו בזמן כתב דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאול שבקנדה, בהדרכת חיים פרלמן.
בשנת 1971 עלה לישראל עם משפחתו, ובשנת 1973 קיבל את הדוקטורט מאוניברסיטת מקגיל. אחר כך שימש כמרצה בכיר בחוג למחשבת ישראל ובחוג לחינוך באוניברסיטה העברית[2]. ובשנת 1976 הקים בירושלים את "מכון שלום הרטמן" (על שם אביו), שבמקביל המשיך לשמש כמרצה וכיועץ לשר החינוך בנושא חינוך יהודי[2]. בשנת 1985 נפתח לידו תיכון לבנים ולבנות, שהחלו לפעול בשנת הלימודים תשמ"ו[3].
בשנת הלימודים 1986/1987 שימש פרופסור אורח למחשבה יהודית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובשנת הלימודים 1997/1998 באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
דוד הרטמן נפטר בירושלים בל' בשבט תשע"ג[4]. ונטמן בהר המנוחות.
הרטמן היה מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה, והוא ראה עצמו כשייך לזרם הליברלי יותר של תלמידי הרב יוסף דב סולובייצ'יק. עקב עמדותיו ספג ביקורת מצד תלמידים אחרים של הרב סולובייצ'יק. כמו כן, הרטמן הגדיר את עצמו כתלמיד של אברהם יהושע השל. אליוט דורף הגדיר את הרטמן כ"אורתודוקסי, אבל קרוב לזרם הימני של היהדות הקונסרבטיבית". הרטמן העיד ששלושה הוגים בעולמה של היהדות השפיעו עליו יותר מכל: רבו הרב סולובייצ'יק, הרמב"ם, וישעיהו ליבוביץ. הוגה נוסף שהרטמן קרוב לדעותיו הוא אליעזר גולדמן.
בניגוד לליבוביץ', הרטמן אינו פוסל טעמים מוסריים כמניע לקיום מצוות, ומודע ואף מאשר את המימד התרבותי-חברתי שקיים ביהדות. השקפתו לגבי דתות אחרות ולגבי הימנעות מקיום מצוות הדת - פלורליסטית ביותר. הוא סבור שישנן דרכים שונות לפרש את ההתגלות האלוהית בבריאה, והדרך ההולכת בעקבות ההתגלות במעמד הר סיני אינה הדרך הלגיטימית היחידה.
הרטמן היה ציוני נלהב. בואו לישראל נבע מאמונתו שבישראל ניתן לעצב חברה יהודית מוסרית, בניגוד לגולה, שבה מימוש היעוד היהודי-מוסרי רלוונטי לחיי הפרט אך לא לחיי הקהילה.
על דו השיח של הרטמן עם האל כתב בנו, דניאל הרטמן:
נוכחותו של אלוהים בחייו של אבי היא אחד ההיבטים המרכזיים בחייו כיהודי. כפי שסיפר לי, חייו כוללים שיחות פרטיות עם אלוהים. ברם, תוכנם ואופיים המיוחד של היחסים והשיחות האלו נותרו בגדר מסתורין לתלמידיו. בתשובה לשאלה מדוע אלוהים חשוב לך, נהג לענות כמעט בכעס: "מה אתה מתכוון במדוע? הרי אלוהים קיים!"
הרטמן זכה במהלך חייו בפרסים ובאותות על פועלו, ביניהם[5]:
כמו כן, זכה לתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ייל, היברו יוניון קולג' ומכון ויצמן.
היה נשוי לברברה הרטמן. ילדיו הם: