דוד שיפמן
 | |||||
| לידה |
14 באפריל 1923 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1982 (בגיל 59) ישראל | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1924 | ||||
| מפלגה |
הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
דוד שיפמן (14 באפריל 1923 – 18 באוקטובר 1982) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כסגן ראש עיריית תל אביב, חבר הכנסת מטעם הליכוד וכסגן שר התחבורה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1923 בוורשה בירת פולין ועלה ארצה ב-1924. משפחתו השתקעה בכפר חסידים, בה למד בישיבה והיה פעיל בתנועת בני עקיבא. בפעילותו התנועתית היה בין מקימי הישיבה בכפר הרא"ה. לאחר מכן התגייס לצה"ל ושירת כקצין במשטרה צבאית. לאחר שחרורו, בדרגת רב-סרן, למד בסמינר למורים בירושלים.
בשנים 1968–1974 היה מנכ"ל חברה לאספקת ציוד לבתי מלון. לאורך השנים עסק גם בפעילות ציבורית - מקצועית, בהיותו מזכ"ל התאחדות הסוחרים בישראל (1957-1972). כן הצטרף לשורות המפלגה הליברלית, בה נבחר לכהן כיו"ר מרכז המפלגה, והתמודד מטעמה למועצת העיר תל אביב-יפו.
שיפמן כיהן במועצת העיר משנת 1965 וכסגן ראש העיר שלמה להט משנת 1974. בהנהלת העירייה קיבל לאחריותו את אגף התנועה ומנהל ההנדסה. בתפקידים אלו כיהן עד היבחרו לכנסת. במקביל להם מילא תפקידים ציבוריים, ביניהם יו"ר חברת החשמל ויו"ר חברת נתיבי איילון.
בשנת 1981 נבחר מטעם הליכוד לכנסת העשירית ומונה לסגן שר במשרד התחבורה, תחת השר חיים קורפו. כעבור כשנה נפטר. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[1]
תחנת הכוח "אורות רבין" נקראה בתחילה "מאור דוד" על שמו. על שמו נקראו גשר הסמוך לתחנת הרכבת תל אביב - מרכז ובית ספר תיכון בטירת כרמל.
בתו, סמדר לבל, כיהנה כחברת מועצת העיר הרצליה. בתו השנייה, ליאורה פרנקל (שיפמן), היא שופטת בדימוס בבית משפט השלום ברמלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד שיפמןדוד שיפמן, באתר הכנסת - דוד שיפמן, באתר כנסת פתוחה
- יצחק בן-חורין ואבי בטלהיים, נפטר דוד שיפמן, סגן שר-התחבורה, מעריב, 19 באוקטובר 1982
- יצחק בן-חורין, בגין ספד לדוד שיפמן: "אהבנו אותו אהבת נפש", מעריב, 20 באוקטובר 1982
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד שיפמן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
| סגני שרי התחבורה והבטיחות בדרכים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
