לידה |
1939 קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה |
---|---|
פטירה | 17 במרץ 2022 (בגיל 83 בערך) |
ענף מדעי | מתמטיקה, כלכלה |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
מנחה לדוקטורט | ישראל אומן |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | יצחק גלבוע, שירי אלון, Jiguang Fang, Peter P. Wakker, Xiangyu Qu |
פרסים והוקרה | |
דוד שמיידלר (5 באוגוסט 1939 – 17 במרץ 2022) היה פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת המדינה של אוהיו ובמרכז הבינתחומי הרצליה.
דוד שמיידלר נולד בשנת 1939 בקרקוב שבפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה עם משפחתו ברוסיה. בתום המלחמה חזרה המשפחה לפולין, וב-1949 עלתה לישראל. שירת בצה"ל. בשנת 1960 החל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת 1969 קיבל בה תואר דוקטור, על עבודה שכותרתה "משחקים עם רצף של שחקנים", שנעשתה בהנחייתו של פרופ' ישראל אומן.
עיקר מחקריו עסקו בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. חלק גדול מעבודתו נעשה במשותף עם תלמידו יצחק גלבוע איתו המשיך לעבוד אחרי שלב הדוקטורט. תחומי מחקר נוספים שלו: משחקים שיתופיים, משחקים לא-שיתופיים, אנליזה פונקציונלית ומיקרו-כלכלה.
בשנת 1971 הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב, ובה שימש כפרופסור בבית הספר למדעי המתמטיקה, בבית הספר לכלכלה ובפקולטה לניהול. מאז 1987 נמנה גם עם סגל אוניברסיטת המדינה של אוהיו במשך יותר מ-31 שנים. היה מרצה אורח באוניברסיטת לוון בבלגיה, באוניברסיטת אילינוי, באוניברסיטת מינסוטה, באוניברסיטת פרינסטון ובאוניברסיטת נורתווסטרן.
בשנת 2013 נבחר לחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. נבחר לחבר כבוד זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים[1] ולעמית בחברה לאקונומטריקה ובחברה לתורת המשחקים. בשנים 2014–2016 היה נשיא החברה לתורת המשחקים.
לכבוד הגיעו לגיל 80 הוקדש לו גיליון של כתב העת Revue économique (אנ').[2]
דוד שמיידלר היה נשוי לדליה ואב לשלוש בנות. נפטר ב-17 במרץ 2022 ונקבר בבית הקברות קריית שאול.[3]
תרומה מוקדמת של שמיידלר הייתה בתורת המשחקים ותורת שיווי המשקל הכללית. הוא הציע גישה חדשה לפתרון משחקים שיתופיים - הגרעינון, המבוסס על שיקולי שוויון והיתכנות.[4] גישה זו, שמקורה בדוקטורט של שמיידלר, שימשה את ישראל אומן ומיכאל משלר להצגת פתרון לסוגיית "מי שהיה נשוי שלוש נשים" המופיעה במשנה.[5]
שמיידלר החל גם בחקירת הנושא של משחק לא אטומי, שבו לכל שחקן יש השפעה זניחה על המשחק.[6]
תרומה חשובה נוספת שלו היא לתורת ההחלטות.
יחד עם אלישע פזנר הציג את הרעיון של שקילות אגליטרית (אנ') - קריטריון לחלוקה הוגנת.[7]
בעריכתו