דון צ'ייני
 | |
| צ'ייני (מספר 24) במדי אוניברסיטת יוסטון, 1968 | |
| לידה |
22 במרץ 1946 (בן 78) באטון רוז', לואיזיאנה, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.96 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת יוסטון |
| דראפט |
בחירה מספר 12, 1968 בוסטון סלטיקס |
| קבוצות כשחקן | |
|
1968–1975 1975–1976 1976–1977 1977–1980 |
בוסטון סלטיקס ספיריטס אוף סנט לואיס לוס אנג'לס לייקרס בוסטון סלטיקס |
| הישגים כשחקן | |
|
2 זכיות באליפות ה-NBA (1969, 1974) 5 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (1972–1975, 1977) | |
| קבוצות כמאמן | |
|
1980–1983 1983–1985 1985–1987 1987–1988 1988–1992 1992–1993 1993–1995 1995–2001 2001–2004 |
דטרויט פיסטונס (עוזר) סן דייגו/לוס אנג'לס קליפרס (עוזר) לוס אנג'לס קליפרס אטלנטה הוקס (עוזר) יוסטון רוקטס דטרויט פיסטונס (עוזר) דטרויט פיסטונס ניו יורק ניקס (עוזר) ניו יורק ניקס |
| הישגים כמאמן | |
| זכייה בפרס מאמן השנה ב-NBA (1991) | |
דונלד ריי "דון" צ'ייני (באנגלית: Donald Ray "Don" Chaney; נולד ב-22 במרץ 1946) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגות ה-NBA וה-ABA בין השנים 1968–1979, ושימש כמאמן ב-NBA בין השנים 1980–2004. לאורך קריירת המשחק זכה בשתי אליפויות NBA כשחקן בוסטון סלטיקס, ונבחר 5 פעמים לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. ממוצעיו הכוללים ב-NBA הם 8.4 נקודות, 3.9 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים למשחק.[1]
לאורך קריירת האימון שימש בין היתר כמאמן הראשי של הקבוצות לוס אנג'לס קליפרס (1985–1987), יוסטון רוקטס (1988–1992), דטרויט פיסטונס (1993–1995) וניו יורק ניקס (2002–2004). מאזנן הכולל של הקבוצות אותן אימן הוא 337 ניצחונות ו-494 הפסדים (40.6%).[2][3]
קריירת מכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'ייני נולד וגדל בעיר באטון רוז' שבלואיזיאנה, ובין השנים 1964–1968 למד באוניברסיטת יוסטון. ב-3 עונותיו בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה שיתף פעולה עם שני חברי היכל התהילה של הכדורסל לעתיד: המאמן גאי לואיס והסנטר אלווין הייז. בעונת 1966/1967 העפיל עם יוסטון פיינל פור טורניר אליפות המכללות, אך הקבוצה הפסידה במשחק חצי הגמר מול UCLA (58–73), בה שיחק לו אלסינדור. בעונה העוקבת שוב הודחה יוסטון בחצי הגמר על ידי UCLA, מולה הובסה בתוצאה 69–101. לאורך קריירת המכללות רשם צ'ייני ממוצעים של 12.6 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים למשחק.[4]
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדראפט ה-NBA 1968 נלקח צ'ייני על ידי בוסטון סלטיקס בבחירה ה-12.[5] בעונתו הראשונה זכה עם הסלטיקס באליפות ה-NBA השנייה שלהם ברציפות, וה-11 ב-13 השנים האחרונות. בעונתו השלישית ב-NBA, 1970/1971, החל לשמש כשחקן קבוע ברוטציית הקבוצה, כאשר קלע 11.5 נקודות בממוצע למשחק. בעונת 1973/1974 זכה באליפות נוספת כשחקן הסלטיקס, לאחר שגברו בסדרת הגמר על מילווקי באקס בתוצאה 4–3. בתקופתו בבוסטון בלט כאחד משחקני ההגנה הטובים ביותר בליגה, לצד חברו לקבוצה ג'ון האבליצ'ק, ובין העונות 1972–1975 נבחר 4 פעמים ברציפות לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.[2]
בשנת 1975 עבר לשחק בקבוצת ספיריטס אוף סנט לואיס מליגת ה-ABA, ובעונתו היחידה במדיה קלע 9.3 נקודות בממוצע למשחק. לקראת עונת 1976/1977 חתם על חוזה בלוס אנג'לס לייקרס, אשר הודחה מהפלייאוף בגמר האזור המערבי, ובסיום העונה נבחר בפעם החמישית בקריירה לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.
בדצמבר 1977, לאחר כעונה וחצי עם הלייקרס, הועבר יחד עם קרמיט וושינגטון בטרייד לבוסטון סלטיקס, בתמורה לצ'ארלי סקוט.[6] בעונת 1979/1980 הודח עם הסלטיקס בגמר האזורי, בפעם החמישית בקריירה, ובסיומה פרש ממשחק.
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין השנים 1980–1983 שימש צ'ייני כעוזרו של מאמן דטרויט פיסטונס, סקוטי רוברטסון, ולקראת עונת 1983/1984 עבר לצוות האימון של ג'ים ליינאם בסן דייגו קליפרס. במהלך העונה העוקבת מונה למאמן הראשי של הקליפרס במקומו של ליינאם, ועד לסיום עונת 1986/1987 הוביל את הקבוצה למאזן כולל של 53 ניצחונות ו-132 הפסדים (28.6%).
בעונת 1987/1988 היה עוזר מאמן באטלנטה הוקס, תחת המאמן מייק פראטלו.
בשנת 1988 מונה למאמן יוסטון רוקטס, במקומו של ביל פיץ'. על אף יכולת שיא של כוכב הקבוצה האקים אולאג'ואן, הודחו הרוקטס בסיבוב הראשון של הפלייאוף בכל 3 עונותיו הראשונות של צ'ייני. בסיום עונת 1990/1991 זכה בפרס מאמן השנה ב-NBA לאחר שקבוצתו רשמה מאזן חיובי 52–30, אך לאחר 52 משחקים בעונה העוקבת פוטר מתפקידו והוחלף על ידי רודי טומג'נוביץ'. מאזנה הכולל של יוסטון בתקופתו של צ'ייני הוא 164 ניצחונות לעומת 134 הפסדים (55.0%) בעונה הסדירה, ו-2 ניצחונות לעומת 9 הפסדים (18.2%) בשלבי הפלייאוף.
בשנת 1992 הצטרף לצוות האימון של רון רוטסטין בדטרויט פיסטונס. לאחר שנה אחת החליף את רוטסטין כמאמן הקבוצה, ובשתי עונותיו בתפקיד הוביל את הפיסטונס למאזן כולל של 48 ניצחונות ו-116 הפסדים (29.3%).
בין השנים 1995–2001 שימש כעוזר מאמן בניו יורק ניקס תחת דון נלסון (1995–1996) וג'ף ואן גנדי (1996–2001). בעונת 1998/1999 העפילו הניקס לגמר ה-NBA, אך הפסידו מול סן אנטוניו ספרס בתוצאה 1–4. לאחר שפתחה את עונת 2001/2002 עם מאזן 10–9, פיטרה ניו יורק את ואן גנדי ומינתה את צ'ייני כמחליפו. צ'ייני נשאר בתפקיד במשך כשנתיים, עד ינואר 2004, ולאורך תקופתו רשמו הניקס מאזן שלילי 72–112 (39.1%).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות ה-NBA של צ'ייני, באתר basketball-reference.com
- ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר ה-NBA
- ^ סטטיסטיקות האימון של צ'ייני, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות המכללות של צ'ייני, באתר sports-reference.com
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1968, באתר basketball-reference.com
- ^ צ'ייני מועבר בטרייד לבוסטון, באתר וושינגטון פוסט, 28 בדצמבר 1977
| מאמן השנה ב-NBA | |
|---|---|
|