דורוג
| |||
 | |||
| בית העירייה של דורוג | |||
| מדינה |
 הונגריה | ||
|---|---|---|---|
| חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
| מחוז |
 קומארום-אסטרגום | ||
| נפה | נפת אסטרגום | ||
| שטח | 11.54 קמ"ר | ||
| גובה | 142 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 11,883 (2015) | ||
| קואורדינטות | 47°43′10″N 18°43′45″E / 47.719444444444°N 18.729166666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| https://www.dorog.hu/ | |||
דורוג (בהונגרית: Dorog) היא עיירה קטנה בחבל מרכז טרנסדנוביה, בצפון הונגריה, בקרבת העיר אסטרגום והגבול עם סלובקיה. היא שוכנת במרחק 38 קילומטרים מהרובע המרכזי (בלווארוש) בבודפשט.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שם העיירה, דורוג, מגיע מהמילה הסלאבית הבלתי פורמלית "drugъ" (דרוג), שמשמעותה "אח", חבר או פרטנר.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמק שבין הרי פיליש להרי גרצ'ה מיושב כבר מהתקופה הנאוליתית. דרך צבאית רומאית שמובילה מערבה מבודפשט (אקווינקום) עברה בדורוג. כשמלך הונגריה ישב באסטרגום במהלך המאה ה-11 והמאה ה-12, דורוג הייתה מקום מושבם של טבחיו. שם המקום, דורוג, הופיע לראשונה בתיעוד משנת 1181.
היישוב שהתקיים בדורוג הושמד בפלישה העות'מאנית להונגריה במהלך המאה ה-16, והוא נשאר לא מיושב עד שנת 1649, בה יישבו אותו גרמנים, אליהם הצטרפו הונגרים מאוחר יותר.
במהלך המאה ה-18 חזרה דורוג לשגשג, דבר שהתגבר במהלך המאה ה-19 בעקבות פונדק ששכן בה, על תוואי שבין בודה לווינה. ב-1900 היו בדורוג 1966 תושבים, מהם 1,369 גרמנים, 477 הונגרים ו-55 סלובקים. במהלך השלטון הקומוניסטי התהפך המאזן הדמוגרפי בעיר והיא הפכה לעיר הונגרית, בעקבות גירוש הגרמנים מהעיר לאחר מלחמת העולם השנייה.
הרחוב הראשי בעיר שופץ בשנת 2006 והוקמה בעיר תחנת רכבת שמהווה חלק מהרכבת הפרברית שמתחילה בניוגטי פאייאודבר בבודפשט ומסתיימת באסטרגום.
בעיר התקיימה קהילה יהודית.
ילידי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'רג' ראושר (בהונגרית: Rauscher György; דורוג, 29 באפריל 1902 – קומארום, 3 באוקטובר 1930) היה צייר יהודי-הונגרי.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערים התאומות של דורוג הן:[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דורוג (בהונגרית)- דורוג על המפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Varsik, Branislav (1977). Osídlenie košickej kotliny III (בסלובקית). Bratislava: Slovenská akadémia vied. p. 446.
- ^ Kiss, Lajos (1978). Földrajzi nevek etimológiai szótára (בהונגרית). Budapest: Akadémiai. p. 185.
- ^ "Külkapcsolatok". dorog.hu (בהונגרית). Dorog. נבדק ב-2021-03-23.
