דז'ה סומורי

דז'ה סומורי
Szomory Dezső
לידה 2 ביוני 1869
פשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בנובמבר 1944 (בגיל 75)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Weisz Mór עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, הגימנסיה הפיאריסטית בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית, עברית מקראית, גרמנית, צרפתית, יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דז'ה סומורי (במקור מור וייס; בהונגרית: Szomory Dezső;‏ 2 ביוני 1869, פשט – 30 בנובמבר 1944, בודפשט) היה סופר, מחזאי יהודי-הונגרי שנרצח/מת ברעב בשואה. אחיו הצעיר היה אמיל סומורי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוח זיכרון בבית שבילה את החודשים האחרונים לפני מותו ברחוב פוז'וני 22
קברו של דז'ה סומורי בבודפשט. בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה : 1A-10-20.

סומורי למד מוזיקה אך הפסיק, כי נמשך יותר לעיתונות והפך לעיתונאי. תחילה היה כתב ב"לאום", אחר כך ב"חדשות פשט" וב"יומן של פשט". הוא עבד גם במגזין "החיים", בעריכת בלה ויקאר. בשנת 1890, לפני השרות הצבאי, עבר לצרפת. הוא גר שם, ואחר כך בלונדון ופרסם ב"מדיאר הירלפ" בבודפשט. הוא חזר להונגריה רק ב--1906. בשנת 1908 הצטרף לכתב העת המפורסם ניוגט (מערב).

נושאי כתביו היו בדרך כלל תפיסת הקונפליקטים החדשים שנתגלו בקרב שכבת הבורגנות שצמחה במהירות בחברה ההונגרית. בימינו אלה, כתביו נראים לעיתים קרובות אופנתיים ומאופיינים בהשפעות מוזיקליות עזות. הן מאופיינות גם ברומנטיקה מסוימת. סיפוריו הקצרים היו המעולים, אך הוא זכה להצלחה אמיתית במחזותיו שמוצגות על במות תיאטרוני הונגריה עד היום.

עבודותיו הראשונות מצביעות על השפעת הנטורליזם הצרפתי של סוף המאה ה-19. במאה העשרים, בעקבות הארט נובו המוקדם, סגנונו הפך יותר ויותר מוזיקלי. שאיפתו העיקרית הייתה לפתח שפה פואטית שעובדת מוזיקלית, אך הגזמותיו גרמו לעיתים קרובות למאמץ זה שלא להגשים את עצמו. בתחילת הקריירה שלו יצירותיו היו מאופיינות בפוזה שמרנית, אריסטוקרטית. בכתביו מאוחר יותר על בעיות חברתיות בהונגריה הוא השמיע את קול הבורגנות נגד הכוחות והמסורות הפיאודליות. כתוצאה מזוועות מלחמת העולם הראשונה ואחר כך בשל התנאים האנטי-מהפכניים, ביקורתו התחדדה במקצת. הוא תיאר לעיתים בצורה לעגנית את חיי הבורגנות בבודפשט ובערי השדה ובכפרים בהונגריה. הוא כתב סיפורים קצרים בכישרון כאמור, אך רוב הצלחתו הייתה בדרמות שלו. במקום הראשון מבין אלה עומדת "טרילוגית הבסבורג".

בשל החוקים האנטי יהודיים משנת 1939 (החוק היהודי הראשון, החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) כבר לא ניתן היה להציג את יצירותיו והוא הפך למטרה להתקפות העיתונות הימנית. אפילו ברחובות הפגינו נגדו. ככל שהמלחמה התקדמה הוא נשבר יותר ויותר ופרש לחלוטין. מתחילת שנות ה-40 הוא יכול היה לפעול ולהתפרנס רק במסגרת האומנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. אנשי צלב החץ גירשו אותו מדירת אחיו אמיל סומורי בשדרות סנט אישטוואן, לבית מוגן בחסות שוודית ברחוב פוז'וני. אמיל סומורי עצמו נשלח למחנה השמדה ולגביו סיפרו שמת ברעב.

כתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ליל שישי (1896)
  • הסבתא. רומן בארבע מערכות ושבע תמונות ; West, Bp., 1910 (ספרי המערב) ברשת
  • נערת הבולזאי האוהדת (עמ ', מערב, 1911) און ליין
  • ג'ורג'ינה, ילדה יקרה (בודפשט, מערב, 1912)
  • בלה (Bp., Singer & Wolfner, 1913)
  • מרי אנטואנט (Bp., וולפנר וזינגר, 1914) באינטרנט
  • הרמלין (עמ ', זינגר וולפנר, 1916)
  • הקיסר יוזף השני (Bp., פאלאס, 1918) באינטרנט
  • מאטושקה(עמ ', פאלאס, 1918)
  • טרילוגית הבסבורג (Bp., פאלאס, 1918)
  • אירוע בקונצרט אינגבורג (1918)
  • המלך לאיוש השני (עמ ', אתנאום, 1922) און ליין
  • הדרמות של קינג (Bp., אתינאום, 1927)
  • גלוריה. (עמ ', אתנאום, 1923)
  • זיגמונד רפאל שצקי . תיאטרון (Bp., אתינאום, 1924)
  • קח את זה אליס. (עמ ', אתנאום, 1930)
  • סג'די אני (Bp., אתינאום, 1931)
  • לוז'ה בודנאר. (עמ ', אתנאום, 1936)
  • שבעה משחקים Bp., 1991
  • מלכת שבא (?)

פרוזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הנכשלים. שישה סיפורים קצרים (עמ ', זינגר וולפנר, 1892)
  • המדענים. רומן על חיי חברה הונגריים מודרניים (פורסם בסרטי המשך, 1894)
  • Les Grands et les Petits Moineaux (פריז, למר, 1895)
  • סיפור סיפורים (Bp., גריל, 1896)
  • בבל בבודפשט: סיפורים פיקנטיים (Bp., בורוס, 1898)
  • הגן האלוהי. סיפורים קצרים (עמ ', מערב, 1910)
  • חג הכועסים ואוהביו האחרים (Bp., West, 1911)
  • הזיכרון של לורין. סיפורים קצרים (עמ ', מערב, 1912)
  • האופה (Bp., אתינאום, 1916)
  • ניצחון החיים. סיפורים קצרים (עמ ', מערב, 1917)
  • הארי ראסל-דורסן מהתיאטרון הצרפתי (Bp., Pallas, 1918)
  • חוט המשי (Bp., גאון, 1921) ברשת
  • שליח משמיים (Bp., אתנאום, 1926)
  • מכתבים לחברה (Bp., אתינאום, 1927)
  • תחזרו אלי לבסוף (Bp., אתנאום, 1928)
  • הרומן בפריז (Bp., אתנאהום, 1929)
  • גיורי (Bp., אתינאום, 1932)
  • המורה חורב. רומן (עמ ', אתנאום, 1934)
  • ספר תמונות אנושיות קטנות (Bp., אתינאום, 1936)
  • מוזיקה קמרית (Bp., אתינאום, 1937)
  • על הר הרחמים (Bp. Seeder, 1964)
  • המדענים. רומנים מחיי החברה ההונגרית המודרנית, 1-2. ; הודעה לעיתונות סנדור זולדוס; עבר ועתיד, ב.,

יצירותיו שהוצגו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברישומי התיאטראות בהונגריה נרשמו 59 הצגות בכורה שלו:

  • ליל שישי (1896–1897, 1935)
  • הפרידה (1897)
  • מלאך (1909)
  • האשה הגדולה (1910, 1927)
  • המעריצה של נערת בולזאי (1911)
  • ג'ורג'ינה, ילדה יקרה (1912, 1957, 1983, 1991, 2003-2004, 2011)
  • בלה (1913, 1972, 1986, 1997, 1999)
  • מרי אנטוני (1913)
  • הרמלין (1916, 1969, 1982, 1990, 1992, 1996, 2001, 2007)
  • הקיסר יוזף השני (1918, 1933)
  • הלוויה (1919)
  • טאקאץ' אליס (1930, 1946, 1985, 1987, 2011)
  • סגדי אני (1931)
  • שערורייה בקונצרט אינגבורג (1959, 1990)
  • יוזף השני (1964, 2004)
  • אירוע בקונצרט אינגבורג (1970, 1974, 1983, 1993, 2000)
  • המלך לאיוש השני (1972, 1987)
  • עזוב את סבא! (1982, 1992, 1996, 2000)
  • זיגמונד רפאל סאבוקי (1986)
  • שערורייה בקונצרט אינגבורג (1995)

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דז'ה סומורי בוויקישיתוף