דייוויד סלומונס
 | |
| לידה |
22 בנובמבר 1797 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
18 ביולי 1873 (בגיל 75) |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
West Ham Jewish Cemetery |
| מקום מגורים |
רויאל טנברידג' וולס |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הליברלית |
| בן או בת זוג |
|
  | |
סר דייוויד סלומונס (Sir David Salomons, 1st Baronet; 22 בנובמבר 1797 – 18 ביולי 1873) היה בנקאי יהודי-בריטי ופעיל בולט במאבק לאמנציפציה ליהודים בבריטניה. היהודי הראשון בתפקיד הלורד ראש העיר של לונדון ואחד משני היהודים הראשונים שכיהנו כחברי הפרלמנט של בריטניה.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סלומונס, בנם השני של הסוחר לוי סלומונס ומתילדה דה מיץ מליידן, נולד למשפחה פעילה בחיי המסחר והכספים; אביו היה מבטח (underwriter) בלונדון פראנט. נישואיו לאשתו הראשונה ג'נט קישרו אותו למשפחות היהודיות החשובות בבריטניה (דודותיה היו נשואות למשה מונטיפיורי ולנתן מאיר רוטשילד). הוא פיתח קריירה כבנקאי והיה מן היהודים המעטים בבריטניה שעסקו בתקופתו בבנקאות. בשנת 1823 הפך לחבר הבורסה של לונדון, ב-1832 היה שותף בהקמת בנק לונדון וסטמינסטר ובייסודו, ושנתיים אחר כך עסק במקצועו של אביו, והיה למבטח בחברת לוידס. בשנת 1849 היה סלומונס לעורך דין. הוא לא עסק במקצוע בפועל, אך היה לשופט השלום (Magistrate) היהודי הראשון באנגליה.
ב-1835 מונה לתפקיד השריף של לונדון (יהודי ראשון גם בתפקיד זה), וב-1839 נתמנה לשריף של קנט. ב-1847 היה לחבר מועצת העיר של לונדון. כדי שיוכל להיכנס לתפקידיו בלונדון שונה החוק כדי לאפשר לו להישבע אמונים שלא כבן הדת הנוצרית. ב-1855 בחרה בו מועצת העיר להיות הלורד ראש העיר, והוא כיהן בתפקיד עד 1856.
כהונתו בפרלמנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1851 נבחר סלומונס בבחירות הביניים לבית הנבחרים מטעם המפלגה הליברלית במחוז הבחירה של גריניץ', אך הוא נאלץ לפרוש מהתפקיד – לאחר מחאה ומאבק – כיוון שלא הסכים להישבע אמונים על פי נוסח השבועה הנוצרי. לאחר תיקון החוק בנוגע לשבועת האמונים שב ונבחר לפרלמנט מטעם מחוז גריניץ' ב-1859 (היהודי השני שנכנס לתפקידו שם, לאחר ליונל דה רוטשילד) וכיהן בו עד תום חייו. בשנת 1869 הוענק לו תואר אצולה (Baronet).
סלומונס היה פעיל בנושא הסעד ליהודים ובבעיות סוציאליות בכלל ונאבק למתן שיויון זכויות ליהודים בשלטון המקומי ובשלטון הארצי. הוא היה פעיל בוועד שליחי הקהילות ושימש פעמים כממלא מקום נשיא הוועד במקומו של משה מונטיפיורי.
סלומונס, שהתאלמן, נישא שנית בשנה שלפני פטירתו לססיליה. לא היו לו ילדים ועל כן עברו תארו וירושתו לאחר מותו לידי דייוויד ליונל סלומונס(אנ'), בנו של אחיו פיליפ.
ברומהיל (Broomhill), ביתו הכפרי של סלומונס מדרום-מזרח ללונדון, משמש כיום כמוזיאון אודותיו.[1]
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האנציקלופדיה העברית, כרך כ"ו.
- אנציקלופדיה יודאיקה (1972), כרך 14.
- ביוגרפיה של דייוויד סלומונס באתר Canterbury Christ Church University. תאריך כניסה: 11 בינואר 2012.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה של דייוויד סלומונס (אורכב 05.02.2012 בארכיון Wayback Machine) באתר Canterbury Christ Church University (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 25 בפברואר 2019)
- דייוויד סלומונס והמאבק על זכויות היהודים באנגליה באתר Canterbury Christ Church University (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 25 בפברואר 2019)
- דיוקנאות של דייוויד סלומונס באתר גלריית הדיוקנאות הלאומית
- רו אורנים, כך הפך יהודי – כנגד כל הסיכויים – לראש העיר של לונדון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 13.01.2019
דוד סלומונס (1797-1873), סיר, דף שער בספרייה הלאומית- דייוויד סלומונס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
