דייל וסרמן

דייל וסרמן
Dale Wasserman
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 2 בנובמבר 1914
ריינלנד, ויסקונסין, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 2008 (בגיל 94)
פרדייס ואלי, אריזונה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Dale Wasserman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג רמזי איימס
מרתה נלי גארזה
פרסים והוקרה פרס גילדת הכותבים של אמריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.dalewasserman.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייל וסרמן (באנגלית: Dale Wasserman ‏, 2 בנובמבר 1914 ריינלנד, ויסקונסין, - 21 בדצמבר 2008 פרדייס ואלי, אריזונה) היה מחזאי ותסריטאי יהודי אמריקאי, שנודע במיוחד עקב עיבודו לתיאטרון של הספר של קן קיזי "קן הקוקיה" (1963) והמחזמר שכתב "איש למנשה" (1965) לפי רעיונות בהשראת "דון קיחוטה" מאת מיגל דה סרוונטס שזיכה אותו בפרס טוני ופרס חוג המבקרים. כתב גם תסריטים לסרטי קולנוע ולסרטים וסדרות לטלוויזיה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייל וסרמן נולד בריינלנדר, ויסקונסין. הוריו, סמואל וסרמן וברתה פייקל, היו יהודים שהיגרו לאמריקה מהאימפריה הרוסית וגידלו 14 ילדים. וסרמן התייתם בגיל 9 וגדל בהמשך בבית יתומים. לאחר מכן, עבר לגור במדינת דרום דקוטה עם אח יותר מבוגר ממנו. בגיל 14 עזב את קרובי משפחתו והתחיל חיי נדודים ברחבי ארצות הברית, תוך נסיעות מרובות ברכבות. הוא התפרנס מעבודות מזדמנות והתגורר לסירוגין כחסר בית על גגות בניינים ברחוב ספרינג במרכז לוס אנג'לס. קיבל השכלה פורמלית מועטה והיה אוטודידקט.

קריירה אמנותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 19 התחיל לעבוד בתיאטראות במלאכות שונות. אחרי שנה אחת של לימודי תיכון בלוס אנג'לס למד לבד את מקצוע עיצוב התאורה, אחר כך תוך כדי היה שוב ללא לימודים פורמליים לבמאי ומפיק. עבד תקופה כמנהל במה ומעצב תאורה עבור האמרגן סול יורוק ובלהקת המחול קתרין דנהם. עיצוביו בתחום התאורה שימשו כדגם לחיקוי ללהקות מחול אחרות. פרט לערים בארצות הברית, עבד וסרמן בהפקות ובימוי בלונדון, פריז ובערים אחרות בחו"ל. בשלב מסוים באמצע עבודתו בבימוי מחזמר בברודוויי גילה לעצמו כישרון לכתיבה, עזב הכל והקדיש את עצמו למחזאות ולכתיבת תסריטים.

המחזה הראשון שלו, Elisha and the Long Knives, (אליישה והסכינים הארוכות) הוצג בשנת 1954 במסגרת אנתולוגיה טלוויזיונית שנקראה "Kraft Television Theatre" אחר כך בשנת 1955 במסגרת "Matinee Theatre" הפקה טלוויזיונית שזכתה בפרס אמי קיבוצי. וסרמן כתב כ-30 דרמות לטלוויזיה שהקנו לו שם כאחד המחזאים הטובים ביותר ב"עידן הזהב של הטלוויזיה". המחזה שלו "איש למנשה" לא היה עיבוד לספר "דון קיחוטה" מאת סרוונטס אלא ביוגרפיה קולנועית של סרוונטס שהשתמשה בסצנות מ"דון קיחוטה" . איש לה מנשה במחזה היה איפוא סרוונטס עצמו. "איש לה מנשה" רץ למשך 5 שנים בתיאטראות "ברודוויי" ואחר כך תורגם והוצג ברחבי העולם במעל 30 שפות.

וסרמן המחיז אחר כך את ספרו של קן קיזי "קן הקוקיה" (One Flew Over the Cuckoo's Nest). המחזה שנוצר על ידי כך, בעל אותה הכותרת, רצה למשך שש שנים על במות סן פרנסיסקו ואחר כך בשיקגו, ניו יורק, בוסטון ובערים אמריקאיות אחרות. באו בהמשך הפקות שלו בפריז, במקסיקו, שוודיה, ארגנטינה, בלגיה ויפן. קיזי סיפר לווסרמן כי ללא המחזה ספרו היה נשכח.

דייל וסרמן היה חבר מייסד ומנהל של המרכז לתיאטרון על שם יוג'ין או'ניל בווטרפורד, קונטיקט, וכן מנהל אמנותי של Midwest Playwrights Laboratory ("מעבדת המחזות של המערב התיכון") שפעלה ב-12 מדינות בארצות הברית והעניקה פרסים, מלגות ומימון להפקות של כעשרה מחזות בשנה. לפי מחקרו של הווארד מנסינג, מומחה בספרות הספרדית ובסרוונטס מאוניברסיטת פרדו, אחת השורות המפורסמות במחזה "To dream the impossible dream, to fight the unbeatable foe, נלקחה מפרסומת למחזה אמריקאי אחר משנת 1908, "דון קיחוטה" מאת פול קסטר. גם הביטוי "to each his Dulcinea" המופע ביצירתו של וסרמן, נלקח מאותו מחזה של קסטר.

בעת מותו כבר סיים וסרמן את העבודה על שני מחזותיו האחרונים. אחד מהם, "Players in the Game" שדן בהתלבטות בברירה בין קנאות אכזרית בלתי משוחדת לשחיתות "שפירה". המחזה השני, "מונמארטר" היה מחזמר שעלילתו התרחשה בפריז של מאה ה-20 המוקדמת, שבו הדמויות הראשיות היו קיקי, המודל המבוקשת ביותר ואדם מבוגר וציני שהתעמת עם ה"עצמי" האידיאליסטי הצעיר שלו.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסרמן היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה השחקנית רמזי איימס, ממנה התגרש. ב-1984 נשא לאישה את מרתה נלי גארזה והתיישב איתה במקום שקט במדינת אריזונה, על יד פיניקס. מרתה נלי ירשה את הזכויות ליצירותיו.

וסרמן נפטר בגיל 94 בשנת 2008 ביישוב פרדייס ואלי באריזונה, בעקבות אי ספיקת לב.

יצירותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1963 - קן הקוקיה - לפי הרומן של קן קיזי. הוא לא שימש כבסיס לתסריט הסרט "קן הקוקיה
  • 2001 - How I Saved the Whole Damn World - מספר על מלח שיכור המרתך חפצים מחצר הגרוטאות אל תורך האונייה שלו. מטוס הטס מעל ראשו מתפוצץ ויוצר נשק רב עולמה ומביא בעקיפין את השלום העולמי.
  • Boy On Blacktop Road - נער על דרך אספלט) - על חקירה בקשר להגעתו והיעלמותו של נער

שני המחזות האחרונים נכללו בבכורה העולמית של "סודות גלויים" שהתקיימה ביוני 2006 בתיאטרון רוביקו בוונטורה, קליפורניה.

מחזות זמר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Man of La Mancha - "איש לה מנשה" על מוזיקה מאת מיץ' ליי ופזמונים מאת ג'ו דריון. זכה בכמה פרסי טוני, כולל פרס טוני למחזמר הטוב יותר. נכתב במקור לטלוויזיה כמחזה לא מוזיקלי בשם I' Don Quijote "אני, דון קיחוטה" - מוקדש לדמותו של סרוונטס. אחד המחזות הזמר שרצו התקופה הארוכה ביותר בברודוויי.
  • מונמארטר Montmartre

תסריטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקולנוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסרמן התחיל לכתוב תסריטים מגיל 40 ,החל משנת 1954 לפי שנת ה

  • '1955 - Elisha and the Long Knives' (אליישה והסכינים הארוכות) - עורר התלהבות והיה אחד התסריטים הטובים בטלוויזיה באותה שנה

הסדרות (לפי תאריך התחלת הסדרה)

  • 1947 Kraft Television Theatre או Kraft Mystery Theatre
  • 1948 "Studio One" ' או Westinghouse Studio One
  • 1953 "Kraft Television Theatre" או " Ponds Theater
  • 1955 "Matinee Theatre" במסגרתה - "Elisha and the Long Knives"
  • 1955 Matinee Theatre — Fiddlin' Man, " The Man That Corrupted Hadleyburg ", "The Milwaukee Rocket"
  • 1956 "Climax! ... "The Fog " "Carpenter
  • 1956 The Alcoa Hour — " Long After Summer "
  • 1957 The O. Henry Playhouse — The Gentle Grafter
  • 1959 The DuPont Show of the Month . ' I, Don Quixote (TV Episode)
  • 1960 The Citadel - המצודה (עיבוד לפי הרומן של ארצ'יבלד קרונין
  • 1960 Armstrong Circle Theatre' — Engineer of Death: The Eichmann Story
  • 1961 The DuPont Show of The Month: The Lincoln Murder Case - הביאה לו מועמדות יחידה לפרס אמי
  • 1961 The Power and the Glory
  • 1962 ' G.E. True — "Circle of Death "
  • 1963 The Richard Boone Show (NBC) — "Stranger". ראו Boy On Blacktop Road לעיל .
  • 1967 Long After Summer aka Boy Meets Girl
  • Perchance to Dream
  • Aboard the Flying Swan מבוסס על ספר של סטנלי וולפרט

ספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2003 The Impossible Musical: The "Man of la Mancha" Story

(המחזמרת הבלתי אפשרי: הסיפור של "איש למנשה")

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]