פרי (עם הכדור) בשנת 1985 | |
לידה |
17 באוקטובר 1966 (בן 58) הייטסוויל, מרילנד, ארצות הברית |
---|---|
עמדה | פאוור פורוורד |
גובה | 2.08 מטרים |
מכללה | אוניברסיטת דיוק |
דראפט |
בחירה שנייה, 1989 לוס אנג'לס קליפרס |
קבוצות כשחקן | |
1989–1990 1990–2000 2000–2003 |
וירטוס רומא קליבלנד קאבלירס סן אנטוניו ספרס |
הישגים כשחקן | |
זכייה באליפות ה-NBA (2003) זכייה בפרס נייסמית' (1989) | |
קבוצות כג'נרל מנג'ר | |
2005–2010 2012–2014 2019 |
קליבלנד קאבלירס אטלנטה הוקס ניו אורלינס פליקנס |
דניאל ג'ון וילארד "דני" פֶרי (באנגלית: Daniel John Willard "Danny" Ferry; נולד ב-17 באוקטובר 1966) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1990–2003. ממוצעיו הכוללים לאורך קריירת המשחק ב-NBA הם 7.0 נקודות, 2.8 ריבאונדים, ו-1.3 אסיסטים למשחק.[1] לאחר פרישתו ממשחק שימש כג'נרל מנג'ר של קליבלנד קאבלירס (2005–2010), אטלנטה הוקס (2012–2014) וניו אורלינס פליקנס (2019).
בנו של בוב פרי, אשר שיחק ב-NBA בין השנים 1959–1969, והיה הג'נרל מנג'ר של וושינגטון בולטס בין השנים 1973–1990.
פרי נולד וגדל בעיר הייטסוויל שבמרילנד, ובנערותו שיחק בקבוצת הכדורסל של תיכון "DeMatha Catholic" שבעיר תחת המאמן חבר היכל התהילה של הכדורסל מורגן ווטן. בעונתו האחרונה בקבוצה זכה בפרס שחקן העונה של ליגת התיכונים האמריקאית כולה, ונבחר להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן.[2][3]
בין השנים 1985–1989 למד פרי באוניברסיטת דיוק, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן מייק ששבסקי. בעונתו הראשונה קלע 6.9 נקודות בממוצע למשחק בלבד, אולם קבוצתו העפילה עד גמר טורניר אליפות המכללות, בו הפסידה מול אוניברסיטת לואיוויל.[4] בעונה העוקבת היה הקלעי המוביל של דיוק, כשקלע 14.0 נקודות למשחק.[5] בעונת 1987/1988 הוביל את כל שחקני מחוז ה-ACC בממוצע נקודות למשחק, עם 19.1, אליהן הוסיף 7.6 ריבאונדים ו-4.0 אסיסטים למשחק. באותה עונה העפילה דיוק לפיינל פור אליפות המכללות בפעם השישית בתולדותיה, בטרם הפסידה בחצי הגמר מול אוניברסיטת קנזס, בה שיחק דני מאנינג.[6] בעונתו האחרונה במכללות, 1988/1989, נבחר בפעם השנייה לשחקן העונה של המחוז, ואף זכה בפרס נייסמית' המוענק לשחקן המכללות המצטיין בארצות הברית, לאחר שרשם ממוצעים של 22.6 נקודות, 7.4 ריבאונדים ו-4.7 אסיסטים למשחק. ב-12 באוקטובר 1988 קבע את שיא המועדון עבור נקודות במשחק, כשקלע 58 נקודות מול אוניברסיטת מיאמי.[7] גם בעונה זו הודחה דיוק בחצי גמר אליפות המכללות, הפעם מול אוניברסיטת סיטון הול אותה הוביל אנדרו גייז.[8]
בדראפט ה-NBA 1989 נלקח פרי על ידי לוס אנג'לס קליפרס בבחירה השנייה, אחרי פרביס אליסון שנבחר ראשון.[9] פרי סירב לשחק עבור הקליפרס, אשר רשמו ב-3 העונות הקודמות מאזן כולל של 50 ניצחונות לעומת 196 הפסדים (20.3%), ובעקבות דחיית בקשתו לטרייד חתם על חוזה בקבוצת וירטוס רומא מליגת העל האיטלקית.[10] בעונת 1989/1990 הפסידה רומא בגמר הגביע האיטלקי מול וירטוס בולוניה, וסיימה במקום השמיני בליגה. בעונתו היחידה בקבוצה הוביל פרי את קלעיה, עם ממוצע של כ-23 נקודות למשחק.
לקראת עונת 1990/1991 שלחו הקליפרס את זכויות הדראפט של פרי לקליבלנד קאבלירס, בתמורה לרון הארפר ו-3 בחירות דראפט עתידיות.[11] ביוני 1990 חתם פרי על חוזה ל-10 עונות בקליבלנד, עבור כ-34 מיליון דולר.[12] על אף הציפיות הגבוהות ממנו לאחר קריירת המכללות המרשימה, התקשה פרי לבלוט בקליבלנד, וב-10 עונותיו בקבוצה שימש בעיקר כשחקן ספסל וקלע כ-7.8 נקודות בממוצע למשחק. עונתו הטובה ביותר מבחינה אישית הייתה 1995/1996, במהלכה פתח ב-79 משחקים וקלע 13.3 נקודות בממוצע למשחק. בעת עזיבתו את הקאבלירס בשנת 2000 היה השחקן בעל מספר המשחקים הרב ביותר בתולדות הקבוצה – 723.
באוגוסט 2000 חתם פרי על חוזה בסן אנטוניו ספרס. בעונתו האחרונה בקריירה, 2002/2003, קלע 1.9 נקודות למשחק וזכה עם הספרס באליפות ה-NBA.
ביוני 2005, לאחר שנתיים בצוות הניהולי של הספרס, מונה פרי לג'נרל מנג'ר של קליבלנד קאבלירס, כמחליפו של ג'ים פקסון. פעולתו הראשונה בקבוצה הייתה מינויו של מייק בראון לעמדת המאמן הראשי, במקומו של ברנדן מלון. בעונת 2005/2006 העפילה קליבלנד לשלב הפלייאוף לראשונה מזה 8 שנים, בהובלת לברון ג'יימס בן ה-21. בסיבוב הפלייאוף השני הפסידה הקבוצה מול דטרויט פיסטונס. בעונה העוקבת העפילו הקאבלירס לגמר ה-NBA, בין היתר הודות לצירופו של הקלע לארי יוז מוושינגטון ויזארדס, אך בסדרת הגמר עצמה הובסה קליבלנד על ידי סן אנטוניו ספרס בתוצאה 0–4. בפברואר 2008 צירף פרי את בן וולאס, וולי זרביאק ודלונטה וסט, ובשנתיים הבאות הביא לקבוצה בטריידים שונים שחקנים בולטים דוגמת מו ויליאמס, שאקיל אוניל, אנתוני פארקר ואנטואן ג'יימיסון, אשר סייעו לקבוצה לסיים את עונות 2009 ו-2010 עם המאזן הטוב ב-NBA.[13] על אף הצלחת קליבלנד בעונה הסדירה, היא לא הצליחה לשחזר את הישג ההעפלה לגמר הליגה בתקופה המדוברת. ביוני 2010, כחודש לפני הודעתו של ג'יימס על מעברו למיאמי היט, עזב פרי את תפקידו עם הקאבלירס. ב-5 עונותיו כג'נרל מנג'ר רשמה הקבוצה מאזן כולל של 272 ניצחונות ו-138 הפסדים (66.3%).
באוגוסט 2010 חזר לסן אנטוניו, בה שימש כסגן הנשיא לענייני כדורסל.[14]
ביוני 2012 מונה פרי לג'נרל מנג'ר של אטלנטה הוקס. לפני תחילת עונת 2012/2013 העביר בטריידים את שחקני הקבוצה ג'ו ג'ונסון ומרווין ויליאמס, ובקיץ העוקב החתים את פול מילסאפ במקומו של ג'וש סמית', בחר את דניס שרודר בדראפט 2013, ומינה את מייק בודנהולצר למאמן הקבוצה במקומו של לארי דרו. ביוני 2014 פורסמה הקלטה של ישיבת הנהלה של ההוקס, בה נשמע פרי מתייחס לשחקן לואול דנג באופן גזעני, באומרו "הוא אדם טוב בסך הכול, אך הוא לא מושלם; יש בו אפריקאיוּת...".[15] לאחר בדיקת האירוע התברר כי פרי הקריא את הדברים מתוך דו"ח סקאוטינג המצטט חבר הנהלה של קליבלנד קאבלירס, בה שיחק אז דנג.[16] בספטמבר 2014 יצא פרי לחופשה ללא תשלום בהתאם לבקשת המועדון. ביוני 2015 התפרסמו תוצאות חקירה פרטית שניהלה הקבוצה, לפיהן "החקירה, אשר כללה 19 עדים וקריאת 24,000 מכתבי אי-מייל, הבהירה כי השפה הפוגענית אינה של פרי, וכי אף אחת מההתבטאויות שלו לא נבעה מעוינות גזענית או אתנית. אדרבה, החקירה מצאה כי לפֶרי הייתה דעה עצמאית וחיובית לגבי דנג, והוא המליץ עליו לראשי קבוצה הן אישיותית והן מקצועית".[17] לאחר פרסום תוצאות החקירה עזב פרי את ההוקס באופן רשמי.[18] בשתי עונותיו בתפקיד העמידה הקבוצה מאזן 82–82, ובשתיהן הודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי אינדיאנה פייסרס.
ביוני 2016 החל לשמש כ"יועץ מיוחד לענייני כדורסל" עבור ניו אורלינס פליקנס. בין החודשים פברואר-אפריל 2019 שימש באופן זמני כג'נרל מנג'ר של הקבוצה, עד מינויו של דייוויד גריפין לתפקיד.[19][20]
זוכי פרס נייסמית' | |
---|---|
|