הארמייה ההררית ה-20 (ורמאכט)
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
| שיוך |
 ורמאכט |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 14 בינואר 1942 – מאי 1945 (כ־3 שנים) |
| מקים היחידה | אדוארד דיטל |
| מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
הארמייה ההררית ה-20 (בגרמנית: 20. Gebirgs-Armee) הידועה לעיתים גם בתור ארמיית לפלנד (בגרמנית: Armee Lappland), הייתה ארמייה של הוורמאכט, שלחמה במלחמת העולם השנייה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הארמייה נוסדה ב-14 בינואר 1942, בנורווגיה, לאחר שהגרמנים הבינו את היתרונות האסטרטגיים הרבים של חופי נורווגיה. מטרתה העיקרית של הארמייה הייתה להגן על נורווגיה מפני פלישה אפשרית של בעלות הברית. היא נאלצה לפעול בעיקר באזורים הרריים, ומכאן שמה. כמפקדה הראשון מונה אדוארד דיטל, גיבור המערכה בנורווגיה. דיטל נהרג בהתרסקות מטוס שלושה ימים לאחר מכן, את מקומו מילא לותר רנדוליץ. כאשר לחמה פינלנד לצד מדינות הציר, הרחיבה הארמייה את תחומי שליטתה גם אל מחוז לפלנד בפינלנד. הארמייה לחמה לצד הצבא הפיני נגד הצבא האדום, במהלך מלחמת החורף.
בהדרגה, כאשר התברר למנהיג פינלנד קארל גוסטף אמיל מנרהיים, שפינלנד אינה מרוויחה דבר מהמלחמה, הוא החל ליצור מגעים חשאיים עם סטלין. כבר בקיץ 1943 החל הפיקוד הגרמני העליון להכין תוכניות למקרה שפינלנד תחתום הסכם שלום נפרד עם ברית המועצות. הגרמנים תכננו להסיג את כוחותיהם צפונה על מנת להגן על מכרות הניקל בקרבת פטסאמו (אז עיר נמל בפינלנד, כיום פצ'נגה ברוסיה). במהלך חורף 1943–1944 שיפרו הגרמנים את תשתית הכבישים שבין צפון נורווגיה לצפון פינלנד תוך שימוש נרחב בכוח אדם מבין שבויי המלחמה (רבים מהם נשבו בדרום אירופה והיו עדיין במדי הקיץ שלהם, רבים גוועו), כמו כן הוקמו באזור מחסנים בהם נאגרה אספקה רבה. ולכן כאשר בספטמבר 1944 חתמה פינלנד הסכם שלום עם ברית המועצות היה רנדוליץ מוכן.
בעוד שכוחות הקרקע הגרמניים נסוגים צפונה, הקריגסמרינה מיקש את מבואות הים לפינלנד וניסה לכבוש את האי הפיני "סורסארי" (Suursaari) שבמפרץ פינלנד לפני שייפול בידיים סובייטיות, במבצע כושל המכונה "טאנה מזרח" (Tanne Ost). על אף שרנדוליץ ומפקדי הצבא הפיני ניסו לארגן נסיגה שקטה, פרצו קרבות בין כוחות גרמניים ופיניים אפילו לפני שנחתם הסכם השלום הפיני־סובייטי המקדים. הקרבות התחזקו כשהפינים ניסו לעמוד בדרישה הסובייטית שכל הכוחות הגרמניים יגורשו מפינלנד. הפינים הועמדו במצב דומה לאיטלקים והרומנים שלאחר שנכנעו לבעלות הברית, נאלצו להילחם על מנת לשחרר את אדמותיהם משלטון הכוחות הגרמניים. משימתם של הפינים הסתבכה בשל הדרישה הסובייטית להשבית את רוב הצבא הפיני, אפילו בזמן המערכה נגד הגרמנים.
המפקד הפיני, גנרל היילמאר סילאסוואו הוביל את הפעילות כנגד הגרמנים ובאוקטובר ונובמבר 1944 גרש אותם מרוב השטח הצפוני של פינלנד. בהוראתו של רנדוליץ הגיבו אנשי הארמייה ההרית בהרס שטחים נרחבים בצפון פינלנד תוך שימוש בטקטיקה של אדמה חרוכה. יותר משני שלישים ממבני המגורים באזור זה נהרסו ובירת המחוז רובניימי נשרפה עד היסוד. בנוסף לאובדן הרכוש המוערך בשווה ערך ל-$300 מיליון דולר (של שנת 1945), כ-100,000 תושבים הפכו לפליטים. לאחקר המלחמה נשפט רנדוליץ על פשעי מלחמה. לאחר הנסיגה התבצרה הארמייה בנורווגיה והמשיכה במשימתה המקורית. רנדוליץ הוחלף בינואר 1945, בידי פרנץ במה שנכנע לצבא הבריטי במאי של אותה שנה.
מפקדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גנרל אוברסט אדוארד דיטל (14 בינואר 1942 - 23 ביוני 1944)
- גנרל אוברסט לותר רנדוליץ (25 ביוני 1944 - 21 בינואר 1945)
- גנרל הכוחות ההרריים פרנץ במה (21 בינואר 1945 - 8 במאי 1945)
מבצע ברברוסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מבצע ברברוסה כללה הארמייה את היחידות הבאות:
- הקורפוס ה-33
- הקורפוס ההררי ה-36
- הקורפוס ה-70
- הקורפוס ההררי נורווגיה
- הקורפוס הפיני ה-3
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הארמייה ההררית ה-20 באתר Axis History (באנגלית)
- הארמייה ההררית ה-20 באתר Lexikon der Wehrmacht (בגרמנית)
