פרטים | |
---|---|
מדינה | גרמניה הנאצית |
שיוך | ורמאכט |
סוג | ארמייה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 26 באוגוסט 1939 – 8 במאי 1945 (5 שנים) |
מקים היחידה | ארווין פון ויצלבן |
מלחמות | מלחמת העולם השנייה |
פיקוד | |
דרגת המפקד | גנרל-אוברסט |
מפקד נוכחי | ארווין פון ויצלבן |
מפקדים | מפקדים |
הארמייה הראשונה (בגרמנית: 1. Armee) הייתה ארמייה של הוורמאכט שלחמה במלחמת העולם השנייה.
הארמייה הראשונה נוצרה ב-26 באוגוסט 1939 וכמפקדה מונה ארווין פון ויצלבן. כאשר גרמניה פלשה לפולין, הכריזו צרפת ובריטניה מלחמה על גרמניה. היטלר היה מודאג מאוד מהכרזת מלחמה זו כוחות צרפתיים מתוגברים בידי הבריטים יכלו להסב נזק רציני לאוצרות הטבע והמפעלים התעשייתיים בדרום גרמניה ואף לאלץ את גרמניה להחזיר כוחות מפולין, לפיכך נפרסה הארמייה הראשונה בגבול הצרפתי, אולם היא הייתה באותה תקופה בעלת ציוד גרוע וחימוש דל.[1] הצרפתים אכן פתחו במתקפה מצומצמת שזכתה לכינוי "מתקפת הסאר", שאת עיקרה ספגה הארמייה הראשונה, אולם הרמטכ"ל הצרפתי גמלאן, שכנע את הממשלה הצרפתית שכדי להילחם כראוי בגרמנים יהיה צורך בגיוס כללי ובחיל משלוח בריטי גדול. לפיכך ההתקפה הייתה עלובה, ופרט לכמה כפרים קטנים שנכבשו הגרמנים ספגו אבדות קלות בלבד.[2] במהלך המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, נכללה הארמייה בתוך קבוצת ארמיות C. מטרתה הייתה למנוע אפשרות של מתקפה צרפתית צפונה באזור הריין העליון, שעלולה לסכן את האגף השמאלי של קבוצת ארמיות A, ולערוך מתקפות הסחה קטנות כנגד קו מאז'ינו, על מנת למנוע מהצבא הצרפתי להעביר חיילים משם לגזרת הלחימה העיקרית בארדנים. לאחר הכניעה הצרפתית, שימשה הארמייה הראשונה עד אמצע שנת 1944 כיחידת מגן שתפקידה למנוע מתקפה אפשרית על החוף האטלנטי של צרפת. בעקבות הפלישה לנורמנדי באותה שנה, הארמייה נסוגה מצרפת יחד עם שאר הצבא הגרמני, ואורגנה מחדש בריין העליון. במהלך הקרבות לאורך הגבול הגרמני, הארמייה הראשונה ניסתה למנוע מהארמייה השלישית של ארצות הברית, לעבור את נהר המוזל וללכוד את העיר מץ. בה בעת שניסתה להגן על הרי הווז' מול הארמייה השביעית של ארצות הברית.
בנובמבר 1944, שני קווי ההגנה נשברו, והארמייה הראשונה נסוגה לגבול הגרמני והגנה על חבל הסאר, אזור תעשייתי חשוב. כאשר הארמייה השלישית האמריקאית הועסקה בקרב על הבליטה, הארמייה הראשונה תקפה את הארמייה השביעית האמריקנית בתחילת שנת 1945. ההתקפה גרמה לאמריקנים לאבד שטחים שכבשו, והסבה להם אבדות בנפש. קווי ההגנה של הארמייה השביעית היו מתוחים מאוד בהתחשב באורך החזית שהם היו צריכים לכסות. אולם בסוף ינואר נהדפה המתקפה, והארמייה הראשונה נסוגה חזרה לקו זיגפריד ולאחר מכן אף נאלצה לסגת מעבר לנהר הריין, כאשר בעלות הברית חדרו את הביצורים הגרמניים. לאחר מכן, הארמייה הראשונה נסוגה לנהר הדנובה, ונכנעה יחד עם שאר הצבא הגרמני ב-8 במאי 1945.