הגליות לברגאן

חבל הבאנאט ברומניה
מיקום מישור ברגאן ברומניה

הגליות לברגאן בוצעו ברומניה בתקופת השלטון הקומוניסטי בשנות החמישים של המאה ה-20, בימי מנהיגותו של גאורגה גאורגיו-דז'.

הוצאתה של יוגוסלביה מהקומינטרן בשנת 1948 הפכה את אזור הגבול שבין שתי המדינות לרגיש במיוחד בעיני המשטר הקומוניסטי הרומני. על פי הדגם הסובייטי, משרד הפנים הרומני הוציא ביום 15 במרץ 1951 צו בזו הלשון:

"שר הפנים יוכל, לפי החלטתו, להורות על העברתם מהמרכזים הצפופים של אותם אנשים שאינם יכולים להצדיק את שהייתם באותם מרכזים והעברתם מכל יישוב של אותם שהתנהגותם כלפי העם העמל מזיק לבניית הסוציאליזם ברפובליקה העממית הרומנית. לאותם אנשים ניתן יהיה לקבוע מגורי חובה בכל יישוב אחר".

הצו הזה הכין את הרקע הדרוש להגלייה שהייתה השנייה בגודלה לאחר הגליות ינואר 1945, כאשר 70,000 בני אדם, בעיקר גרמנים אתניים, הוגלו לברית המועצות. הפניית המוגלים לברגאן תאמה גם את הכוונה לפתח את חבל הארץ המפגר של מישור הברגאן תוך ניצול המוני הגולים. לפי מסמך המתוארך לשנת 1956 תוכנן "טיהור" הבאנאט מהמיעוטים, בעיקר מהגרמנים, הסרבים, הבולגרים והארומנים. כשלב שני של הטיהור הוצבו אותם שנחשבו ליסודות עוינים לקומוניזם, בעלי הקרקעות הגדולים, התעשיינים, פונדקאים, מסעדנים, פליטים מבסרביה וממקדוניה, חיילים לשעבר בצבא של גרמניה הנאצית, אזרחים זרים, אוהדים של טיטו, משתפי פעולה עם האויב בתקופת מלחמת העולם השנייה, אנשי צבא ואישי שלטון (השלטון הקודם) בדימוס, קרובי משפחה ואוהדים של מי שהוגדרו אנטי מהפכנים, פעילים למען זכויות האזרח ואנשי עסקים שהיו להם קשרים במערב.

בפעולה שהתחילה בליל 18 ביוני 1951 הוגלו 45,000 בני אדם שנלקחו מבתיהם והועברו לברגאן. ההעברה הצריכה 2,656 קרונות רכבת ו-6,211 משאיות. בהשגחת שומרים המגורשים נדרשו להקים לעצמם בתים מלבנים ומבוץ בכ 18 כפרים. למגורשים הותר לבסוף על ידי משטרו של גאורגיו -דז' לשוב ליישוביהם הקודמים כעבור 5 -6 שנים, בשנת 1956, בהשפעת השינויים לכיוון הדסטליניזציה בברית המועצות והפיוס עם טיטו באותה השנה. רובם ניצלו את ההיתר וחזרו לבנאט.

המנהיג הקומוניסטי הרומני לשעבר יון גאורגה מאורר הצהיר בשנת 1989: "לי לא נאמר אף פעם שהאיכרים הבאנאטים הוגלו לברגאן בגלל טיטו! לי נאמר שהוגלו איכרים שהתנגדו לקולקטיביזציה. נראה לי שזה היה עדיף על שליחתם לבית הכלא".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]