בית הכנסת "הויכע שול" | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
שימוש | בית כנסת ומוזיאון |
כתובת | רחוב יוֹזֶפָה 38, קז'ימייז', קרקוב |
מיקום | קרקוב |
מדינה | פולין |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | 1563–1566 (כ־3 שנים) |
תאריך פתיחה רשמי | 1556 |
סגנון אדריכלי | רנסאנס |
קואורדינטות | 50°3′4.7″N 19°56′50.6″E / 50.051306°N 19.947389°E |
בית הכנסת הוֹיכֶע שׁוּל (בפולנית: Synagoga Wysoka, בתרגום מיידיש: בית כנסת גבוה. נקרא גם דִּי הויכע שול - מתורגם בית הכנסת הגבוה) הוא בית כנסת בקז'ימייז' שבקרקוב, פולין, שהוקם ב-1566. בית הכנסת הוא מהעתיקים שבעיר, והראשון בפולין שעוטר בציורי טיח של מאורעות מהתנ"ך. כיום המקום שב למעמדו כבית כנסת, אך מתפקד כמוזיאון על הקהילה היהודית.
בשונה משאר בתי הכנסת בני תקופתו, בבית כנסת זה היה חדר התפילה קומה מעל הקרקע, כשקומת הקרקע נותרת עבור חנויות. דבר זה לכאורה נותן את ההסבר לשמו "בית הכנסת הגבוה". מה שגובהו בלבד לא יכול להצדיק זאת, משום שכבר בעת בנייתו היו קיימים באזור בתי כנסת זהים לגובה זה. תופעה דומה קיימת גם בבית כנסת בפראג שנושא את אותו שם - "הויכע שול" - ואף בו נמצא חדר התפילה בגובה קומה מעל הקרקע. קיימת השערה לפיה ההעדפה לקבוע את חדר התפילה בקומה הגבוהה, היא שיקול ביטחוני, מחמת הימצאותו של המבנה בגבול השכונה היהודית. השערה דומה מעלה את העדיפות להרחיק את השאון של שער הרובע היהודי (שעמד בהצטלבות הרחובות יוזפה ויעקובה) מבית הכנסת.
במבנה המקורי חלק צר במערבהּ של הקומה התחתונה היה מבואה שדרכה נכנסו אל בית הכנסת, כך שהכניסה של בית הכנסת הייתה מהצד השמאלי של הבניין. במחצית השנייה של המאה ה-17 נוספה בקומה השנייה עזרת נשים על פני שני צדדים אנכיים של בית הכנסת. בשכנות לבית הכנסת היה ביתו של יהודי עשיר בשם פליקס, ומשנפטר זה הורחב בית הכנסת על מקום דירתו שעברה לבעלות בית הכנסת.
בשנות ה-80 של המאה ה-19 נהרס חלק מהמבנה ובמקומו נבנו שתי הקומות מחדש. בתחילתה של המאה ה-20 הוסבה הקומה הראשונה לעזרת נשים, כשלצִדה אולם תפילה נוסף. אלה חוברו אל בית הכנסת שמעליהם על ידי פתחים שנפרצו בקיר המערבי. פתח הכניסה נותר לצדו השמאלי של המבנה.
במלחמת העולם השנייה המקום נהרס על ידי הנאצים, וחפצי הערך עם תשמישי הקדושה וספרי הקודש שבו נבזזו ונשדדו. לאחר המלחמה נכנסה החֶברה הפולנית לשימור עתיקות אל המבנה, שיפצה אותו והשתמשה בו. בשנת 2008 הושב המקום לידיים יהודיות והוא נפתח מחדש כבית כנסת. בקומת הכניסה קיימת חנות לספרי יהדות, ובקומת בית הכנסת מוצגים לאורך הקירות תצלומים המתארים את הווי הקהילה במקום.
הבניין נבנה בסגנון הרנסאנס, קירותיו כוללים עמודי תמך עבים ותקרתו מחולקת למספר חגורות הנתמכים בעמודים הרחבים. המבנה הוא בצורה מלבנית, כשהצד הצר פונה כלפי הרחוב. בהמשך, כאשר היה צורך להוסיף מבני לוואי, הם הוספו בחלקו האחורי (הצפוני), משום שצדיו תחמו קיר לקיר למבנים סמוכים.
בית הכנסת הוא הראשון שידוע על עיטוריו בציורים תנ"כיים. המבנה עוצב באיורי סטוקו צבעוניים של תיבת נח, עקידת יצחק ועוד. ציורי הקיר צוירו על קירותיו כבר במאה ה-17, ובמאה ה-19 הוחלפו הציורים באחרים. ציורים נוספים הצטרפו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
ארון הקודש שלו היה כפול בשתי דלתות מראשית המאה ה-17 ובהן סמלים פולניים ויהודים זה לצד זה: בחלקן החיצוני הופיע עיטור בדמות עיט, ואילו מבפנים היה עליהן תבליט עופרת של מנורה בת שבעה קנים.
בסמוך למבנה, מימין לו, קיים מבנה שלראש החלון המרכזית שבו מתנוססים שני מגני דוד ומעליהן לוח קבוע שבו נכתב "ח"ק קובע עתים לתורה". המבנה הוא מסוף המאה ה-18, ובשנת 1810 נוסד בו תלמוד תורה. לאחר חמש שנים נוסף בו חדר תפילה שנקרא "בית התפילה האורתודוקסי של ר' אהרון קלאוס". כיום הבניין משמש בית מגורים רגיל.