הומורסקה (סרט, 1946)

"הומורסקה"
Humoresque
בימוי ז'אן נגולסקו
הופק בידי ג'רי ואלד
תסריט קליפורד אודטס
זאכרי גולד
עריכה רודי פהר
שחקנים ראשיים ג'ואן קרופורד
ג'ון גארפילד (אנ')
אוסקר לבנט
מוזיקה פרנץ וקסמן
צילום ארנסט האלר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה האחים וורנר
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בדצמבר 1946
משך הקרנה 125 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט מלודרמה
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"הומורסקה" (באנגלית: Humoresque) הוא סרט מלודרמה אמריקאי משנת 1946 בהפקת ובהפצת האחים וורנר,[1] בכיכובם של ג'ואן קרופורד וג'ון גארפילד (אנ').[2] הוא מגולל סיפור של אשת חברה נשואה, שמתאהבת בכנר יהודי. את התסריט של "הומורסקה" כתבו קליפורד אודטס וזאכרי גולד התבסס בהשראת הסיפור הקצר "הומורסק" (1919) מאת פאני הרסט (אנ'), שקודם לכן עובד לסרט ב-1920.[3] ז'אן נגולסקו ביים את הסרט, לצד ג'רי ואלד שהפיק אותו.[1]

עלילת הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ניו יורק, הופעה של הכנר הפופולרי פול בוריי מבוטלת לאלתר. הסיבה לכך היא משבר רגשי שהוא חווה באותה העת. בהמשך, הוא מחליט לחשוב על הפסקת הקריירה שלו; המנהל שלו פרדריק באואר כועס על כך שזה ויתר על ההופעה ומזהיר אותו לא לחשוב שמוזיקה כבר לא יכולה להיות חלק מחייו. חבר הנפש של פול, סיד ג'פרס, מבקש מאואר לעזוב, ובוריי אומר לג'פרס שהוא (בוריי) תמיד רצה לעשות את הדבר הנכון, אך תמיד פחד להתקדם ולנסות לקיים את רחשי ליבו.

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא העיבוד הקולנועי השני למקור; הראשון הוא סרט אילם משנת 1920 בבימויו של פרנק בורזייגי.[3] "הומורסקה" היה הסרט הראשון בכיכובה של קרופורד לאחר זכייתה בפרס אוסקר על "מילדרד פירס" (1945), והשלישי שלה בהפקת ובהפצת האחים וורנר.[1] במקור, היא חתמה על חוזה קולנועי עם מטרו גולדווין מאייר, במסגרתו שולם לקרופורד סכום בגובה 100,000 דולרים (1.7 מיליון דולרים לפי המדד ב-2023) אך זה בוטל בהסכמה הדדית. התלבושות בסרט "הומורסק" עוצבו בידי אדריאן וברנרד ניומן.[1]

במהלך פרק ב-The Tonight Show ששודר ב-15 באוגוסט 1973, רוברט בלייק הצהיר שהוא לא הצליח להזיל דמעות במהלך אף אחת מהסצנות של הסרט.[4] ג'ון גארפילד הסביר את המשמעות והחל לספר על ילדותו, מותה של אמו ועל ההתבגרות ברחובות בברונקס. בהמשך לדבריו, חלה השפעה שהצליחה לגרום לבלייק להתרגש.

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנס ג'יי קווירק ביקר את "הומורסקה" בחיוב והעיר: ”הסרט הוא ללא ספק אחד מהטובים ביותר בהם השתתפה קרופורד [...] המשחק שלה היה ללא רבב, המראה שלה מקסים, הרגשות שלה עמוקים”.[5] בוסלי קראוטר שכתב עבור הניו יורק טיימס פרסם ביקורת ב-26 בדצמבר 1946, במסגרתה ציין ”אין צל של ספק שאין שום דבר הומוריסטי בסרט העגום הזה [...] הוא מדמה קינה רגשנית על חוסר התקווה של האהבה בין כנר מסור לאמנות לבין כנר עם רגשות עזים לגברת בעלת גינונים אגואיסטיים... [האחים וורנר] עטפו את הרומן המצער הזה בשמיכה של מוזיקה קורעת לב ונפש שאמורה לטהר את האווירה שלו... המוזיקה, אני חייב לומר, היא מופלאה”.[6] רוברט אוסבורן מ-Turner Classic Movies הסביר: ”גארפילד לא ממש ניגן בכינור בסצנות הקלוז אפ [...] הידיים היו למעשה ידיו של כנר מקצועי לא ידוע. מאוד משכנע”.

בשנת 2002 אורי קליין מעיתון הארץ פרסם מאמר המלצה על הסרט והעיר: ”העלילה בסרטו של ג'ין נגולסקו מופרכת למדי, אבל פועמת בו תחושה של מלנכוליה רומנטית, כמעט טראגית, והסרט ראוי לצפייה גם בזכות קרופורד, שנוכחותה הקשוחה והפגיעה כאחת מעניקה איכות כמעט סימבולית לדמות שהיא מגלמת”.[7]

הערכה והצלחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנץ וקסמן קיבל מועמדות לפרס אוסקר בקטגוריית "המוזיקה המקורית הטובה ביותר".[8]

הסרט היה מועמד להיכלל ברשימת "100 השנים ... 100 התשוקות" של מכון הסרטים האמריקאי לשנת 2002.[9]

הצלחה מסחרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב הסרט הוערך בכ-2,164,000 דולרים. הוא זכה להצלחה בקופות והכניס למעלה מ-3,399,000 דולרים בסך הכול. בהתאם לאינפלציה ב-2007, הברוטו עומד על $35,737,750.[10]

לדברי האחים וורנר, הסרט הכניס 2,281,000 דולר בשווקים המקומיים ו-1,118,000 דולר בשווקים הבין-לאומיים.[11]

לפי וראייטי הסרט הכניס למעלה מ-2.6 מיליון דולרים ב-1947.[12]

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבור "הומורסקה" נעשתה פרודיה בתוכנית הטלוויזיה SCTV בשנת 1981.[13] את תפקידה של ג'ואן קרופורד גילמה קתרין אוהרה, ואת התפקיד ג'ון גארפילד גילם יוג'ין פודור.[14]

בשנת 1998, הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה הוציאה וידאו קליפ לסינגל שלה "The Power of Good-Bye", המבוסס על מספר סצנות מהסרט.[15] את הסרט ביים מת'יו רולסטון והסצנות בהן התהלכה מדונה לבד לאורך שפת הים, היו מחווה לשחקנית ג'ואן קרופורד.[16] ביולי 2022 הועלה סרטון ליוטיוב המשלב את הסצנות מ"הומורסקה" ביחד עם גרסת הדמו של "The Power of Good-Bye".[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Humoresque, 1947-01-25, נבדק ב-2023-10-31
  2. ^ Humoresque, www.tcm.com (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Humoresque, 1920-05-30, נבדק ב-2023-10-31
  4. ^ The Tonight Show Starring Johnny Carson, 1962-10-01, נבדק ב-2023-10-31
  5. ^ Quirk, Lawrence J. (October 1970) [1968]. The Films of Joan Crawford. Film Books. Lyle Stuart, Inc. p. 163. ISBN 978-0806503417.
  6. ^ "Movie Reviews". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 2023-10-26. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-10-31.
  7. ^ אורי קליין, המלצה, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002
  8. ^ Oscars.org | Academy of Motion Picture Arts and Sciences, www.oscars.org (באנגלית)
  9. ^ "AFI's 100 Years ... 100 Passions Nominees"
  10. ^ Humoresque, 1947-01-25, נבדק ב-2023-10-31
  11. ^ Warner Bros financial information in The William Shaefer Ledger. See Appendix 1, Historical Journal of Film, Radio and Television, (1995) 15:sup1, 1-31 p 27 DOI: 10.1080/01439689508604551
  12. ^ Variety, Variety (January 1948), New York, NY: Variety Publishing Company, 1948
  13. ^ Second City TV, 1977-09-01, נבדק ב-2023-10-31
  14. ^ SCTV Guide - Episodes - Series 4 Cycle 2, sctvguide.ca
  15. ^ Come Into My World: Joan Crawford vs. Madonna (באנגלית)
  16. ^ Madonna - The Power Of Good-Bye (Official Video), נבדק ב-2023-10-31
  17. ^ Joan Crawford "Humoresque" 1946 (inspiration for Madonna's "The Power of Goodbye" video), נבדק ב-2023-10-31