הורנט (בריג, 1805)
.jpg) | |
| ציור מדומיין של "הורנט" טובעת מול חופי מקסיקו, 29 בספטמבר 1829 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סלופ מלחמתי |
| צי | הצי האמריקאי |
| דגל הצי |
.svg){kind=small} |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | ויליאם פרייס, בולטימור |
| הושקה | 28 ביולי 1805 |
| תקופת הפעילות | 18 באוקטובר 1805 – 29 בספטמבר 1829 (24 שנים) |
| אחריתה | טבעה בסערה, 29 בספטמבר 1829 |
| מיקום | חופי טמפיקו, מקסיקו |
| מלחמות וקרבות | מלחמת 1812 |
| מידות | |
| תפוסה | 440 טונות |
| אורך | "106-9 רגל (32.5 מ') |
| רוחב | "31-5 רגל (9.6 מ') |
| שוקע | 14 רגל (4.3 מ') |
| נתונים טכניים | |
| מספר תרנים | 2 |
| סוג המעטה | מעטה בריג |
| הנעה | מפרשים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
18 קרונדות של 32 ליטראות 2 תותחי 12 ליטראות ארוכי-קנה |
הוֹרְנֶט (באנגלית: USS Hornet) הייתה אוניית מפרשים מלחמתית מסוג סלופ-בריג, ( סלופ מלחמתי בעל מעטה בריג) של הצי האמריקני, והשלישית שנשאה שם זה. היא הושקה ב-28 ביולי 1805 בבולטימור, והוכנסה לשירות פעיל ב-18 באוקטובר. במלחמת 1812 פיקד על האונייה ג'יימס לורנס, מי שלימים, בעודו מפקד ה"צ'סאפיק", העניק לצי האמריקני את המוטו המפורסם "Don't give up the ship". ב-1811 הוחלף מערך המעטה שלה למעטה רוחבי שלם.[1] "הורנט" טבעה בסערה עם כל צוותה ב-1829 בחוף מקסיקו.
תחילת שירותה בצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקדה הראשון של "הורנט" עם הכנסתה לשירות פעיל ב-18 באוקטובר 1805 היה מאסטר-קומנדנט אייזק צ'ונסי. המשימה הראשונה שהוטלה עליה הייתה לסייר לאורך החוף האטלנטי של ארצות הברית, אותה מילאה עד 29 במרס 1806. מכאן הפליגה אל הים התיכון, והצטרפה לשייטת האמריקנית שהגנה על אוניות סוחר אמריקניות מפני הקורסארים הברברים. היא שבה לצ'ארלסטון ב-29 בנובמבר 1807 והוצאה משירות פעיל.
ב-26 בדצמבר 1808 הוחזרה האונייה לשירות פעיל. היא הסיעה את גנרל ג'יימס וילקינסון אל ניו אורלינס, סיירה במימי הבית כדי לאכוף את חוק האמברגו, ונשאה אשגרים אל הולנד, צרפת ואנגליה. מנובמבר 1810 עד ספטמבר 1811 עברה "הורנט" שיפוץ מקיף במספנת הצי בוושינגטון, במהלכו הוחלף מערך המעטה שלה ממעטה בריג למעטה אונייה (מפרשים רוחביים על שלושה תרנים).
מלחמת 1812
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרוץ המלחמה צורפה "הורנט" לשייטת בפיקודו של קומודור ג'ון לורנס. ב-9 ביולי 1812 לכדה את הפריבטיר "דולפין", אך זמן קצר לאחר מכן חילצו הבריטים את אוניית השלל משבייה. אחר כך סייעה בהטלת הסגר על נמל סלבדור בברזיל, בו שהתה אה"מ "בּוֹן סִיטְוואַייֶן". ב-24 בפברואר 1813 לכדה לאחר קרב בחופי גיאנה הבריטית את אה"מ "פיקוק".
אחרי שביית "פיקוק" הפליגה "הורנט" צפונה אל ניו לונדון. היא נותרה כלואה בנמל עד 14 בנובמבר 1814, אז הצליחה לחמוק בעד ההסגר שהטילו עליו אוניות הצי המלכותי, ובדרכה אל ניו יורק תפסה שלל ספינת סוחר נוספת. "הורנט", שהידיעות על סיומה של המלחמה עדיין לא הגיעו אליה, הפליגה דרומה וב-23 במרס 1815 לכדה את אה"מ "פינגווין" ליד האי טריסטן דה קונה.
המשך שירותה בצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיור באיי הודו המערבית, הפלגה אל קופנהגן ב-1818 והפלגה נוספת אל הים התיכון ב-1819, הוצבה "הורנט" בקי וסט ובפנסקולה בפלורידה, ונטלה חלק בהדברת הפירטיות בים הקריבי. ב-29 באוקטובר 1821, ליד סנטו דומינגו, לכדה את הסקונר הפירטי "מוסקו" (Moscow).
"הורנט" הוסיפה לסייר בים הקריבי למשך 9 השנים הבאות. ב-4 במרס 1829 יצאה מפנסקולה כשפניה אל חוף מקסיקו ומאז לא נראתה עוד. ב-27 באוקטובר 1829 קיבל מפקד שייטת הים הקריבי ידיעה, כי חודש קודם לכן, ב-29 בספטמבר 1829, נקלעה "הורנט" לסערה ליד טמפיקו, איבדה את תרניה, התמלאה מים וטבעה עם כל אנשי צוותה.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך זה כולל קטעים מתורגמים מן החיבור Dictionary of American Naval Fighting Ships הנמצא כיום ברשות הציבור.
- James, W. Naval History of Great Britain. London, 1837. Vol. VI, pp. 383-387. Digitized copy in: pbenyon.plus.com
