היינריך שטראק

היינריך שטראק
Heinrich Strack
לידה 6 ביולי 1805
ביקבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 ביולי 1880 (בגיל 75)
ברלין, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Johann Heinrich Strack עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות דורותיאנשטאדט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1700–1799 (כ־99 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות עמוד הניצחון של ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1871)
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עמוד הניצחון בברלין, באתרו המקורי מול הרייכסטג, תכנון היננריך שטארק

היינריך שטראקגרמנית: Heinrich Strack;‏ 6 ביולי 180513 ביוני 1880) היה אדריכל גרמני של אסכולת שינקל. יצירותיו הבולטות כוללות את עמוד הניצחון של ברלין.[1]

אביו, אנטון וילהלם שטראק, היה צייר דיוקנאות. אחיה של אמו היה יוהאן היינריך טישביין (אנ'), צייר דיוקנאות והיסטוריה מפורסם. בין 1824 ל-1838, הוא למד באקדמיית הבנייה וגם באקדמיה הפרוסית לאמנויות. במהלך אותה תקופה עבר את בחינת המודד (1825), את בחינת מנהל הבנייה (1827) ואת בחינת הבנאי (1838), שהכשירה אותו להיות מפקח בנייה.

הוא גם סייע לקרל פרידריך שינקל, בריהוט דירה עבור יורש העצר פרידריך וילהלם בארמון העיר ברלין; ופרידריך אוגוסט שטילר, בשיפוץ הארמון, עבודה שגרמה לידידות ביניהם לכל החיים. העסקתו העצמאית הראשונה הייתה כמנהל בנייה, לשיפוץ פרינץ-אלברכט-פאלה (1829–1830). הוא עבד כמנהל עצמאי ואדריכל מ-1832 עד 1837.[2]

הוא החל ללמד באקדמיה הפרוסית ב-1839, והתמנה שם לפרופסור ב-1841. בשנה שלאחר מכן, הוא הפך למפקח בניין קיסרי, בשירותו של הנסיך וילהלם. בשנת 1850 הוא הפך לחבר ב"נציבות הבניין הטכניים" החדשה. הוא ירש את שטילר כפרופסור באקדמיה ב-1854. הוא גם לימד ציור את בנו של וילהלם, פרידריך, והתלווה אליו בטיול לאיטליה.

ב-1862, במהלך חפירות באתונה, גילו שטראק, ארנסט קורטיוס וקארל בוטיכר את תיאטרון דיוניסוס, ליד האקרופוליס. שלוש שנים לאחר מכן, הוא התקבל כחבר באקדמיה לאמנויות היפות, והחל לכתוב טקסטים בנושאי אדריכלות. כשפרש ב-1876, מינה אותו הקיסר וילהלם הראשון ל-"אדריכל הקיסר".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היינריך שטראק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hermann Arthur Lier (1893), "Johann Heinrich Strack", Allgemeine Deutsche Biographie (ADB) (in German), vol. 36, Leipzig: Duncker & Humblot, pp. 484–485
  2. ^ Franz Jahn, Hans Vollmer; "Strack, Johann Heinrich", In: Allgemeines Lexikon der Bildenden Künstler von der Antike bis zur Gegenwart, Vol. 32: Stephens–Theodotos, E. A. Seemann, Leipzig, 1938