עטיפת הספר בעברית | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | פיליפ רות |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | רומן |
הוצאה | |
הוצאה | הוטון מיפלין הארקורט |
הוצאה בשפת המקור | Houghton Mifflin |
תאריך הוצאה | 2000 |
מספר עמודים | 381 (במהדורה העברית) |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | זמורה-ביתן |
תאריך | 2002 |
תרגום | דוני ענבר |
פרסים | |
פרס פן פוקנר (פיליפ רות, 2001) | |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 002255378 |
הכתם האנושי (באנגלית: The Human Stain) הוא רומן מאת הסופר האמריקאי פיליפ רות, שיצא לאור בשנת 2000. הרומן מתרחש באזור הכפרי של ניו אינגלנד בשנת 1998, שבה הייתה ארצות הברית עסוקה בפרשת מוניקה לווינסקי. המספר ברומן הוא נתן צוקרמן, סופר בדיוני בן 65 המופיע ברומנים נוספים מאת רות, והוא חושף בהדרגה את תולדותיו של קולמן סילק, פרופסור בדימוס ללימודים קלאסיים.
הספר היה רב־מכר, ובשנת 2003 עובד לסרט קולנוע באותו שם (אנ') בבימויו של רוברט בנטון ובכיכובם של אנתוני הופקינס, ניקול קידמן וגארי סיניז. הספר תורגם לעברית בידי דוני ענבר, ויצא לאור בהוצאת זמורה ביתן בשנת 2002.
זמנה, מקום התרחשותה ואווירתה של העלילה מתוארים בפתח הרומן:
קולמן סילק היה פרופסור ללימודים קלאסיים בקולג' אתֶנה שבהרי ברקשייר במערב מסצ'וסטס ודיקן הסגל בקולג' זה. לאחר ששאל את תלמידיו אודות שני סטודנטים שנעדרו משיעוריו מתחילת השנה "הם קיימים או שהם שדים שחורים[2]?" נאלץ לפרוש, משום שהואשם בגזענות, אף שבפיו היה זה סתם ביטוי למי שאינו נראה. בזעמו הרב על העוול שנגרם לו, שלדבריו אף גרם למותה הפתאומי של אשתו.
אחרי שלא היה מרוצה מספר בשם "שדים שחורים" שכתב בעצמו על הפרשה, הוא דורש משכנו, הסופר נתן צוקרמן, שיספר את סיפורו. במקביל מנהל סילק רומן עם פוניה פארלי, עובדת ניקיון בקולג' שגילה כחצי מגילו גרושה מבעל אלים ששני ילדיהם מתו בשריפה. הוא מספר לצוקרמן על כך:
בעקבות רומן זה סילק מקבל מכתב אנונימי שבו נאמר: "כולם יודעים שאתה מנצל מינית אישה מוכה ואנאלפביתית שהגיל שלה חצי מגילך".[4] סילק מזהה ללא קושי שכותבת המכתב היא דלפין רוּ, עמיתתו לקולג' שאותה קיבל לעבודה, אך לאחר מכן התעמת איתה, בין השאר על כך שסטודנטית הלומדת אצלו התלוננה בפנירוּ. וגם, ברוח התקינות הפוליטית, שמחזות של אוריפידס שהוא מלמד חוטאים ב"השפלת נשים".[5]
ברומן מסופרים קשרי זוגיות שהיו לסילק בצעירותו, ומתברר שהוא למעשה אפרו־אמריקאי. בזכות עורו הבהיר יחסית התגייס לצי ארצות הברית כאדם לבן. לאחר שאהובתו הלבנה סטינה פאלסון נפרדה ממנו ברגע שנודע לה מוצאו בעקבות ביקורה בבית הוריו, החליט סילק להסתיר את מוצאו ולחיות כאדם לבן, ועקב כך ניתק את קשריו עם אמו ואחיו, שמראם היה מסגיר את מוצאו. את מוצאו הסתיר גם מאשתו היהודייה, אייריס גיטלמן, (שבעקבות נישואיו לה נחשב אף הוא ליהודי[6]) ומארבעת ילדיו. מנקודת מוצא זאת ממשיך סיפורו של סילק קולמן בהמשך חייו, תוך התמקדות בתקופה שלאחר פרישתו מהקולג' שבו לימד.
דמות נוספת ברומן היא לסטר פארלי, בעלה לשעבר של פוניה פארלי, הסובל מפוסט טראומה בעקבות שירותו במלחמת וייטנאם. במהלך נישואיהם סבלה פוניה מאלימותו. לסטר רואה את פוניה אשמה בשרפה בדירתה שבה נספו שני ילדיהם, והוא עוקב אחריה ומטריד אותה ואת קולמן ואף מוביל למותם בתאונה.
אחרי מותם של פוניה וקולמן, פושטות שמועות בקולג' ושמו מושחר. אך בהתערבות בניו, נעשית לו הלוויה מכובדת. אחרי ההלוויה פוגש המספר, צוקרמן את אחותו של קולמן שמספרת לו מדוע אחיהם, וולטר (וולט) דאג לנתק את קולמן מהמשפחה, בין השאר, כי התכחש למוצאו השחור.
"הכתם האנושי" הוא רומן שלישי בטרילוגיה שבה המספר הוא נתן צוקרמן, המופיע בתשעה מספריו של רות ונחשב לאלטר אגו שלו. בטרילוגיה קדמו ל"הכתם האנושי" הרומנים
"פסטורלה אמריקנית" משנת 1997, ו"התחתנתי עם קומוניסט" משנת 1998. הטרילוגיה בוחנת את המוסריות האמריקאית דרך עיסוק במלחמת וייטנאם, במקארתיזם, בתקינות פוליטית ובזהות גזעית. רות אמר שנושאים אלה הם רגעים היסטוריים בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה, שלהם ההשפעה הגדולה ביותר על בני דורו.[7]
מבקרי ספרות אחדים, בהם אלה של הניו יורק טיימס,[8] מצאו דמיון בין דמותו של קולמן סילק ובין חייו של אנטול ברויארד (Anatole Broyard), שהיה מבקר ספרות ועורך ספרותי בניו יורק טיימס ונפטר ב־1990. רות שלל בתוקף השערה זאת,[9] וסיפר שכהשראה לכתיבת הספר שימש אירוע בחיי ידידו המנוח של רות, מלווין טומין (Melvin Tumin), שהיה במשך כ־30 שנה פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת פרינסטון. רות תיאר את האירוע: במהלך הסמסטר טומין שם לב ששניים מהסטודנטים הרשומים בכיתתו לא הגיעו לשיעור כלשהו, ואף לא יצרו אתו קשר להסביר את היעדרותם. הוא שאל בכיתה “Does anyone know these people? Do they exist or are they spooks?” – בדיוק המילים שרות שם בפיו של קולמן סילק. למילה "spooks" יש שתי משמעויות: באנגלית תקנית פירושה רוחות רפאים, אך בסלנג היא שימשה כינוי גנאי לאפרו־אמריקאים.[10] כיוון ששני הסטודנטים הנעדרים היו אפרו־אמריקאים, נדרש טומין להסביר לשלטונות האוניברסיטה שלא התכוון לשימוש פוגעני במילה. למרבה האירוניה, בעבודתו האקדמית ואף קודם לכן עסק טומין ביחסים בין־גזעיים.
רות הוסיף וכתב: אירוע "שדים שחורים" הוא התקרית המניעה את הספר "הכתם האנושי". זאת ליבת הספר, אין רומן בלעדיה ואין קולמן סילק בלעדיה. כל פרט שאנו לומדים על קולמן סילק במהלך קריאת הספר מתחיל ברדיפתו הבלתי מוצדקת על שפלט "שדים שחורים" בכיתה. בביטוי זה, שנאמר בתום לב, נמצא המקור לכעסו של סילק, לצערו ולנפילתו.[9]
בליס ברויארד, בתו של אנטול ברויארד, הגיבה לדבריו של רות וציינה: "סביר לחלוטין שלרות תהיה המילה האחרונה בשאלה מי שימש השראה לספרו, ואפילו לערפל את מקורותיו אם הוא חפץ בכך, ... אבל אינני סבורה שזה סביר שרות יוכל להכתיב את המסקנות שאנשים אחרים יגיעו אליהן ביחס לדמויות שבספרו".[11]
הספר היה לרב־מכר, וזכה להוקרה ספרותית: