![]() | |
כתובת תיקונים של הלגיון השני טראיאנה מאמת המים בקיסריה, הכתובת מתוארכת לזמן מרד בר כוכבא 132-136 | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
הלגיון השני טראיאנה (בלטינית: Legio II Traiana Fortis) היה לגיון רומאי שהוקם על ידי הקיסר טראיאנוס לקראת המלחמה הדאקית הראשונה.
בתחילת שלטונו של טראיאנוס היו 28 לגיונות. מאחר שטראיאנוס הקים גם את הלגיון השלושים "אולפיה", שנלחם גם הוא במלחמות הדאקיות, ואף זכה בשל כך לשמו השני ("המנצח" "victrix"), חזקה שהקים את הלגיון השני טראיאנה קודם לכן[1]. למרות זאת, העדות המוקדמת ביותר אודות הלגיון השני טראיאנה היא כתובת קבורה בצידון המתוארכת לשנים 117-118[2] .
אבן מיל משנת 120 לספירה משמשת עדות לנוכחותו של הלגיון בפרובינקיה יהודה. האבן נתגלתה בדרך שבין ציפורי ללגיו ("כפר עותנאי" וכיום חורבות הכפר הערבי לג'ון), מיקומו של הלגיון[3]. סביר כי הלגיון השני טראיאנה הגיע ליהודה לפני שנת 120, והחוקרים קושרים את הגעתו למצב הצבאי ביהודה לאחר מרד התפוצות. בשנת 116–117 מינה הקיסר טראיאנוס את לוסיוס קווייטוס, שדיכא את המרידות במסופוטמיה, למושל יהודה, וזה הגיע עם חייליו המוּרִים הנאמנים, והוסיף בכך לגיון שני למצבת כוח האדם הרומאי בפרוביניקיה[4].
מזבח שנמצא באתר המשוער של מחנה הלגיון בלגיו, זוהה כמזבח הקדשה לסילוונוס הקדוש. קיום המזבח פורסם לראשונה על ידי טפר ואק[5], טפר קרא מחדש בשורה השלישית בכתובת את האותיות "Le[g] II [Traiana]"[6]. בחפירות נוספות שנערכו בגבעת המשטרה בלגיו, מצא טפר רעף ששייך ללגיון[7]. עדויות אלו מוכיחות כי הלגיון השני טראיאנה התיישב ביהודה בתחילת המאה השנייה לספירה (כנראה בשנת 117), וקושרות אותו באופן מובהק למחנה הלגיון בכפר עותנאי.
בהיסטוריה אוגוסטה נמסר כי בשנת 123 ערך אדריאנוס את מסעו אל הפרת בעקבות איום למלחמה מצד האימפריה הפרתית[8]. באותה השנה עמד קלאודיוס קוארטינוס (Ti. Claudius Quartinus) בראש יחידה שהורכבה מהלגיון השני טראיאנה והלגיון השלישי קירנאיקה, כנראה כליווי למסע של אדריאנוס לפרת[9]. מסע זה מסביר את תזוזת הלגיונות במזרח בתקופת אדריאנוס: הלגיון השני עבר מיהודה למצרים, הלגיון השישי פראטה עבר מערביה ליהודה, והלגיון השלישי קירנאיקה עבר ממצרים לערביה. בשנת 127 הלגיון השני טראיאנה כבר נכח במצרים והוא נותר שם עד המאה השלישית[10].
הלגיון השני טראיאנה השתתף בדיכוי מרד בר כוכבא כפי שעולה מכמה עדויות שונות. כתובת מתקופת אדריאנוס נמצאה באמת המים בקיסריה, וזו מזכירה את הלגיון השני טראיאנה. הכתובת היא בבירור כתובת תיקונים לאמה וקרבתה לכתובת של הלגיון העשירי ולכתובת של לגיון נוסף ששמו לא נשמר (כנראה הלגיון העשרים ושניים דיאוטריאנה) מראה כי התיקונים נעשו בזמן מרד בר כוכבא[11]. כתובת נוספת נמצאה בירושלים, שבמקור הזכירה חמישה לגיונות, אך מופיעים בה שמותיהם של שלושת הלגיונות: הלגיון העשירי פרטנסיס, הלגיון השנים עשר פולמינטה, והלגיון השני טראיאנה[12]. נוכחותם של הלגיונות האלו בו זמנית יכולה לקשור את הכתובת אך ורק למרד בר כוכבא.
כתובת הקדשה בלטינית נמצאה במחנה הלגיון השני טראיאנה שחנה במצרים והיא מתוארכת לשנת 157. זוהי הקדשה של 136 וטראנים של הלגיון השני טראיאנה לקיסר אנטוניוס פיוס לכבוד שחרורם משירותם הצבאי. המשתחררים גויסו בשנת 132/133, 15 מתוכם התגייסו באיטליה, ורק אחד גויס במצרים[13]. גיליאם הציע גיוס זה היה גיוס חריג בגלל מרד בר כוכבא, ולכן היה גיוס גדול מהרגיל. הלגיון תוגבר למלוא כוחו וכל החיילים שגויסו במצרים הופנו לשירות בחיל המצב ביהודה[14]. עדות נוספת לפעולתו של הלגיון השני טראיאנה היא פפירוס משנת 136 שפורסם על ידי נפתלי לואיס. כותב המסמך הוא ווטרן מלגיון לא ידוע, שחוזר לביתו במצרים לאחר עיכוב בשחרורו משירות בגלל מרד בר כוכבא[15] עם זאת, הווטרן חייב להיות יוצא הלגיון השני טראיאנה, שכן שמו רומאי, וברור שהוא השתחרר מלגיון ולא מיחידות עזר. בשנת 136 הלגיון השני טראיאנה היה הלגיון היחיד שמוצב במצרים. ברור, אם כן, שהוא שירת מחוץ למצרים בשנה זו כחלק מהשתתפות הלגיון השני טראיאנה בדיכוי מרד בר כוכבא.
כתובות רבות קושרות את הלגיון השני טראיאנה למצרים עד למאה השלישית. דוגמה לכך היא כתובת משנת 142 לספירה, המזכירה את אנטוניוס סילבנוס, פרש השייך לאלה תארקום מאוריטנה היושבת באלכסנדריה בסמיכות למחנה של הלגיון השני טראיאנה[16]. כתובת חלקית נוספת היא הקדשת שחרור משנת 194 של חיילים מהלגיון השני טראיאנה[17].