מבנה המוזיאון הלאומי בסרייבו | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מוזיאון לארכאולוגיה, היסטוריה של האמנות, אתנולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה והיסטוריה של הטבע |
כתובת | רחוב דרקון בוסניה 3 |
מיקום | Centar Municipality |
מדינה | בוסניה והרצגובינה |
בעלים | ממשלת בוסניה והרצגובינה |
מייסדים | ממשלת האימפריה האוסטרו הונגרית |
מנהל | מירסאד סיאהריק |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1888 |
תאריך פתיחה רשמי | 1850 |
אדריכל | קארל פאז'יק |
קואורדינטות | 43°51′18″N 18°24′10″E / 43.85498951°N 18.40264142°E |
www.zemaljskimuzej.ba | |
המוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה (בבוסנית, קרואטית וסרבית: Zemaljski Muzej Bosne i Hercegovine / Земаљски музеј Босне и Херцеговине) הוא מוזיאון ברחוב דרקון בוסניה 3 (Ulica Zmaja od Bosne 3) שבמרכז סרייבו, בירת בוסניה והרצגובינה.
המוזיאון נחשב לחשוב והגדול שבמוזיאונים במדינה. המוזיאון הוקם בשנת 1888. בשנת 1913 האדריכל הצ'כי קארל פאז'יק היה מעורב בעיצובו המחודש של מבנה המוזיאון. זהו מוזיאון לארכאולוגיה, אתנולוגיה, היסטוריה של הטבע ובו גם ספרייה. לאחר שהיה סגור במשך מספר שנים המוזיאון נפתח מחדש בשנת 2015 ושוב מציג את תצוגות המוזיאון, שהיו מוחבאים במשך זמן רב, בעיקר לאחר מלחמת בוסניה.
המוזיאון הוא מוסד מדעי ותרבותי ומכסה מגוון נושאים לרבות ארכאולוגיה, היסטוריה של האמנות, אתנולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה והיסטוריה של הטבע. "הגדת סרייבו" היא כתב יד מאויר והמסמך היהודי העתיק ביותר בעולם שהשתמר מאז נעשה בברצלונה בסביבות שנת 1350 ומכיל את תוכן ההגדה ומוצג במוזיאון. בספריית המוזיאון 162,000 ספרים.[1]
ב-4 באוקטובר 2012, לאחר 124 שנות פעילות רציפה נאלץ המוזיאון לסגור את שעריו בשל מחלוקת על מוצגי המוזיאון ונפתח מחדש רק בשנת 2015.[2][3]
המוזיאון הועלה כרעיון בשנת 1850 בתקופת שליטת העות'מאנים בסרייבו אך רק בשנת 1888, בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית (שכבשה מהעות'מאנים את בוסניה והרצגובינה בשנת 1878) המוזיאון הוקם רשמית ונבנה.[4]
חלק ממטרות המדיניות הרשמית של האימפריה האוסטרו-הונגרית הייתה להעלות את רמת החינוך וההשכלה ותחת שליטתם הוקם המוזיאון ב-1 בפברואר 1888. מנהל המוזיאון הראשון היה קוסטה הורמאן (Kosta Hörmann) ששימש כיועץ לממשלה ובתקופתו המוזיאון אגר אוספים של התרבות האירופית מהמאה ה-19 שהלכו וגדלו עד כי בשנת 1908 הוחלט לבנות מבנה חדש למוזיאון. בניית עיצוב המבנה החדש הופקד בידי האדריכל הצ'כי קארל פאז'יק. המוזיאון נחנך מחדש במבנה החדש ב-4 באוקטובר 1913.[5]
עם פתיחת המוזיאון בשנת 1913 כלל המוזיאון אוספים בתחום ההיסטוריה, הגאוגרפיה, ארכאולוגיה (פרהיסטורית, עתיקה וימי-ביניימית), אתנולוגיה, היסטוריה של הטבע ושל האמנות. כל אלה חולקו באגפים השונים של המבנה שכללו את מחלקת הארכאולוגיה, מחלקת האתנוגרפיה, המחלקה להיסטוריה של הטבע וספריית המוזיאון הלאומי.
בשנת 1914, עם פתיחת מלחמת העולם השנייה המוזיאון השהה את פעילותו ופעילותו חודשה רק לאחר הקמת יוגוסלביה, אך הממשלה היוגוסלבית לא השקיעה במוזיאון ובתקופה שבין המלחמות עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה המוזיאון כמעט שלא זכה למימון כספי ושעריו לא נפתחו תדיר להצגת מוצגים ואוספים.[6]
לאחר המלחמה, ממשלת הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה לא השקיעה ממון רב לשיקום המוזיאון עד לתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. בתקופה זו הוצאו לאור פרסומים רבים מבית המחקר של המוזיאון הלאומי.[7]
בתקופת מלחמות יוגוסלביה והמלחמה בבוסניה והרצגובינה המוזיאון ניצב בלב החזית במלחמה ועובדי המוזיאון נאלצו להחביא מוצגים רבים בכספות הבנק הלאומי של בוסניה. במהלך הלחימה 300 חלונות המוזיאון נהרסו והמבנה כולו היה בסכנה. מנהל המוזיאון באותה עת, ד"ר ריזו סיג'ארי (Rizo Sijari) נהרג מפיצוץ רימון יד שהושלך על המבנה ב-10 בדצמבר 1993.[8]
לאחר סיום מלחמת בוסניה, המוזיאון פתח את שעריו מחדש תודות לתרומות כספיות רבות בעיקר מהמכון להגנת המונומנטים התרבותיים והמוזיאון הלאומי, המורשת הלאומית של בוסניה והרצגובינה, אונסק"ו והמשרד הפדרלי לחינוך, מדע, תרבות וספורט,[9] המכון לתכנון ובנייה של העיר סרייבו, מרכז השלום הבינלאומי בסרייבו,[10] מוזיאוני שווייץ והמוזיאון הלאומי של שווייץ בציריך ומוסדות תרבות אירופאיים רבים.[11]
ברם בשל קשיים כלכליים רבים המוזיאון סגר את שעריו ב-4 באוקטובר 2012 לראשונה בכל 124 שנות קיומו.[12] אומנם הסיבה העיקרית הייתה קשיים כלכליים שונים, אך למעשה העיבו על פתיחתו גם עניינים פוליטיים ומחלקות מול הממשלה הבוסנית אשר למימונו.[13] לדברי מועצת אירופה: "לאחר המלחמה קבוצות תרבותיות שונות, שהגדירו עצמם כבני לאום, ביקשו לנכס לעצמן את מוסדות הלאום התרבותיים."[14]
מספר מחאות והפגנות שונות פרצו על רקע סגירת המוזיאון[15] אך המצב החמיר עוד יותר לאחר שב-6 בינואר 2012 נותקו מערכות החימום בבניין וזרם החשמל נותק ב-26 בספטמבר 2012[16] וכל 65 עובדי המוזיאון נאלצו להמשיך לעבוד מבלי ששולמה להם משכורתם במשך למעלה משנה.[17]
המוזיאון פתח שוב את שעריו לציבור בספטמבר 2015 תודות לתרומות רבות שהגיעו מהשגרירות האמריקאית בבוסניה והרצגובינה.
מחלקת הארכאולוגיה כוללת תת-מחלקות לפרהיסטוריה, היסטוריה עתיקה, היסטוריה ימי ביניימית, מעבדת תיעוד ושימור. האוספים הארכאולוגיים כוללים תיעוד חיי האדם בבוסניה והרצגובינה למן תקופת האבן ועד לימי הביניים המאוחרים. אוספי המוזיאון נלקטו במהלך מחקר שדה, אף שכמה מהם נרכשו או הוענקו במתנה למוזיאון.[18][19]
המחלקה להיסטוריה של הטבע מציגה אוספי סלעים המציגים את הגאולוגיה של בוסניה וכוללת 2 מיליון מוצגים שונים. המחלקה כוללת תת-מחלקות לגאולוגיה, לזואולוגיה ולבוטניקה. מאוחר יותר המחלקה הבוטנית הפכה לגן הבוטני של המוזיאון.[20][21]
המחלקה לאתנולוגיה אחראית לאיסוף, שימור והצגת כל החומרים הנוגעים לתחום חיי התרבות והחברה של בוסניה והרצגובינה. משנת 1913 המחלקה מציגה גם את מראה הבית האורבני המסורתי במדינה ומציגה מוצגים מאז שנת הקמת המוזיאון עצמו.[22][23]
הספרייה של המוזיאון הלאומי נחנכה בשנת 1888 והייתה הספרייה המדעית הראשונה בבוסניה. מכילה 250 אלף כרכים (עיתונים, ביטאונים וספרים) בתחומים שונים החל מארכאולוגיה, היסטוריה, אתנולוגיה ופולקלור וכלה בתחום המינרלים, גאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה ומוזיאולוגיה.[24]
הגדת סרייבו, כתב יד יהודי בן 600 שנה, הוא אחד מהמוצגים היקרים והחשובים ביותר בבוסניה והוא סגור בחדר מאובטח מאחורי זכוכית עבה תחת אבטחה כבדה ונחשב ל"מונה ליזה" של בוסניה.[25] כתב היד מאויר באיורים והיה שייך למשפחה יהודיה שנמלטה מציפורני האינקוויזיציה בספרד.[26] שוויה מוערך ב-700 מיליון דולרים.[27]
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק הציע בנובמבר 2012 להציג את ההגדה למשך 3 שנים, אך הוועדה לשימור מונומנטים לאומיים של בוסניה סירבה להצעה בשל עניין משפטי לא מוסדר של מעמדו של המוזיאון הלאומי בבוסניה, שעדיין נתקל בקשיים בקבלת תקצוב ממשלתי.[28]
{{cite news}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link)
{{cite journal}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)