ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של טורקיה |
מנהל
בית המשפט לחוקה בחירות
|
המועצה לביטחון לאומי של טורקיה (בטורקית: Millî Güvenlik Kurulu, MGK) היא גוף סטטוטורי אשר קם בטורקיה מכוחו של סעיף 111 לחוקת טורקיה מ-1961 ואשר קיומו אושר בסעיף 118 לחוקת המדינה מ-1982. תפקידה של המועצה הוא לנסח את מדיניות הביטחון של המדינה ולייעץ לראשיה בעניין.
בהפיכה הצבאית הראשונה בטורקיה ב-1960 נטל הצבא לידיו את החירות להתערב בשלטון, ומקובל שהקמת המועצה מכוח החוקה ביסס בחוק הכתוב את תפקידו של הצבא להבא כמגן הדמוקרטיה הטורקית ואופייה של המדינה. צבא טורקיה ראה עצמו מאז הקמת הרפובליקה הטורקית ב-1923 כמופקד על הגנתם של עקרונות הכמליזם ויישם את תפקידו ברוח זו בחמש הזדמנויות שונות - ב-1960, 1971, 1980, 1997 ו-2007 - עת תפס את השלטון או איים לעשות כן והביא בכך להתפטרות הממשלה ולעריכת בחירות כלליות. מעמדה של המועצה התחזק בחוקת טורקיה הרביעית מ-1982 עת נקבע כי המלצותיה והחלטותיה אינן בגדר חוות דעת גרידא, וכי על הממשלה לקחתן לתשומת לבה. זאת ועוד, חוקת 1982 החליפה את הנוסח הכללי של החוקה שקדמה לה וקבעה מפורשות כי רוב חברי המועצה יהיו אנשי צבא.
הצבא בטורקיה משמש גורם חשוב בשמירת אופייה החילוני של המדינה וביישום נורמות מערביות. למרות שבשתי ההפיכות הצבאיות הממשיות שהתחוללו בטורקיה ב-1960 וב-1980 השיב הצבא את השלטון לידי האזרחים לאחר זמן קצר, ולמרות עמדותיו הפרו-מערביות של הצבא, נתפס מצב זה במערב כמנוגד לדמוקרטיה וכאחד המכשולים הניצבים בפני טורקיה בדרך להצטרפותה אל האיחוד האירופי. בשל כך נעשו בטורקיה בשנים האחרונות מספר שינויים חקיקתיים אשר מטרתם להתאים את המצב החוקתי לדרישותיו של האיחוד האירופי בכל הקשור לחיזוק שליטתה של המערכת האזרחית בצבאית. שינויים אלה התמקדו בתפקידה של המועצה לביטחון לאומי וב-23 ביולי 2003 תוקנה החוקה ונקבע כי המועצה היא בבסיסה גוף מייעץ. עוד נקבע כי רוב חבריה, 6 מתוך 11, יהיו מהדרג האזרחי וייצוגה בקרב מספר גופים מפקחים בעלי סמכויות צנזורה הוגבל. אף ששינויים אלה תוארו כמהפכה שקטה[1], הביעה הנציבות האירופית את דעתה ב-2004 כי הכוחות המזוינים בטורקיה ממשיכים להפעיל את השפעתם בערוצים בלתי רשמיים[2]. שנה לאחר מכן שבה הנציבות האירופית על עמדה זו בקובעה כי הכוחות המזוינים במדינה עדיין אוחזים בהשפעה רבה (על המערכת האזרחית) בדרך של פרסום הצהרות רשמיות בעניינים הנוגעים להתפתחויות פוליטיות ומדיניות הממשלה[3].
קביעתה האחרונה של הנציבות האירופית זכתה לאישוש מלא בשנת 2007 עת טורקיה נקלעה למשבר פוליטי על רקע כוונתו של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן למנות את בן מפלגתו ושר החוץ עבדוללה גול לנשיא המדינה. הצעד שנתפס כניסיון לפגוע באופייה החילוני של המדינה הביא את ראש המטות המשולבים של טורקיה, הגנרל יאשאר בייקאניט (Yaşar Büyükanıt), להכריז כי הצבא, המופקד על שמירת אופייה החילוני של המדינה, לא יהסס להתערב ולהפעיל את סמכותו במידת הצורך. המשבר והצהרתו של בייקאנט הביאו להתפטרותו של ארדואן ולעריכת בחירות כלליות מוקדמות. התפתחויות אלה הוכיחו, לפחות לעת עתה, שללא קשר להגדרה המדויקת של תפקיד המועצה לביטחון לאומי בחוק, הצבא, וכפועל יוצא מכך - גם המועצה, עדיין נהנים מכוח רב במדינה.