כרזת הצגת הבכורה | |
מידע כללי | |
---|---|
מלחין | בלה בארטוק |
סוגה | בלט |
שפה | פנטומימה |
מספר מערכות | 1 |
המנדרין המופלא (אופ' 19, BB 82) (בהונגרית: A csodálatos mandarin; בגרמנית: Der wunderbare Mandarin; היא מוזיקת בלט מאת המלחין ההונגרי בעל השם העולמי בלה בארטוק, שהמחבר כינה אותה "פנטומימה בת מערכה אחת". (מנדרין הוא שר, תפקיד ממלכתי שהיה בסין הקיסרית ובווייטנאם).
בשנת 1917, בארטוק נתקל בכתב עת בסיפורו של מלכיאור לנדייל (שהוכן במקור לבלט סרגיי דיאגילב בשנת 1912) וכתב את הבלט שלו בשנה שלאחר מכן.
בשיחה משנת 1919 תיאר בארטוק את עלילת המנדרין המופלא, שאותה כינה "יפה להפליא", כך:
"בחווה אפצ'ית, שלושה אפצ'ים מאלצים נערה צעירה לפתות אליה גברים, שאותם הם שודדים לאחר מכן. הראשון הוא בחור עני, השני גם כן עני, אבל השלישי הוא סיני עשיר. הפיתוי והתפיסה מוצלחים, הנערה משעשעת את המנדרין בריקוד, והתשוקה מתעוררת בו, האהבה מתלקחת אצלו בעוז, אבל הנערה שונאת אותו. האפאצ'ים תוקפים אותו, שודדים אותו, חונקים אותו עם שמיכה, דוקרים אותו בחרב, ואז תולים אותו. הכל לשווא, הם לא יכולים להתמודד עם המנדרין, הוא עדיין מסתכל על הנערה בעיניים אוהבות ומשתוקקות. האינטואיציה הנשית עוזרת, הנערה נענית לרצון המנדרין ולאחר מכן הוא מתמוטט ומת, חסר רוח חיים".
עבור בארטוק, לא הסיפור הריאליסטי הגס היה חשוב, אלא האנושיות הטבועה בו: החיים בעיר הגדולה, הסבל הנפשי של האדם המדוכא בחיי היום-יום, וגאולת הסבל הזה שאפשרית רק באהבה.
תוך מספר חודשים מרגע קריאת הסיפור, כמה חלקים מולחנים כבר היו מוכנים. בארטוק לא התחיל את ההלחנה בפועל עד סתיו 1918 ולמרות שסיים את העבודה עד מאי 1919, הוא לא השלים את העיבוד המוזיקלי (התיזמור השלם) עד 1924.
היצירה הוצגה לראשונה בקלן ב-1926 על רקע שערורייה בלתי נשכחת. בעקבות הבכורה התקיימה מחאה נזעמת של השלטונות ושל הציבור נגד המחזה ה"לא מוסרי". ייתכן שהסלידה הזו נגרמה בשל הניסוח החריף בצורה יוצאת דופן לאותה תקופה של טקסט הלברית, כמו גם מהמרירות והחדות המתאימות של המוזיקה. ראש עיריית קלן, קונרד אדנאואר, אסר ככל הנראה על ההופעות לאחר הבכורה, לא בגלל שום סיבה אחרת, אלא בגלל הצגת האורגזמה על הבמה הפתוחה. בהמשך התקשו להעלות את היצירה בגלל השלטונות וגם בגלל הקהל הן בבית (ממלכת הונגריה) וכן ברחבי העולם. האירוניה של הגורל היא שהמנדרין המופלא הפך לאחת מיצירותיו האהובות ביותר על בארטוק, והוא מאפיל עד היום בביצועה על יצירותיו האחרות.
ברטוק יצר ממחזה הריקוד סוויטה תזמורתית, שהמוזיקה שלה עוקבת אחר האירועים רק עד המרדף. הסוויטה הוצגה לראשונה בשנת 1928 על ידי התזמורת הפילהרמונית של בודפשט.
בעבודה זו הדיסוננס, המשוחרר מאילוצים טונאליים, עומד כולו לשירות הביטוי. יש לבארטוק גם חידושי תזמור רבים:
המנדרין המופלא כתוב ל:
מופעי סוויטת הבלט עלו על מספר ההופעות של הבלט השלם עד לשנים האחרונות. ההקלטות של הסוויטה כוללות:
הקלטות בולטות של הבלט המלא כוללות: