המפלגה הקומוניסטית ההונגרית
 | |
| מדינה |
הונגריה, הרפובליקה העממית ההונגרית  |
|---|---|
| מנהיגים |
מתיאש ראקושי |
| תקופת הפעילות |
24 בנובמבר 1918 – 22 ביולי 1948 (29 שנים) |
| אידאולוגיות |
מרקסיזם-לניניזם, קומוניזם |
| מטה |
בודפשט |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל רדיקלי |
| ארגונים בינלאומיים |
קומינטרן (1919-1943) קומינפורם (1947-1948) |
  | |
המפלגה הקומוניסטית ההונגרית (בהונגרית: Magyar Kommunista Párt) הייתה מפלגת-שמאל רדיקלית בהונגריה שנוסדה ב-24 בנובמבר 1918 בשם מפלגת הקומוניסטים של הונגריה (Kommunisták Magyarországi Pártja) על ידי הסוציאליסט הקיצוני בלה קון. המפלגה התקיימה בשם זה "המפלגה הקומוניסטית ההונגרית" למעשה רק מספטמבר 1944 עד לשנת 1948 כששוב שינתה את שמה למפלגת העובדים ההונגרית.
הקמתה של המפלגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 בנובמבר 1918 התרחש פילוג במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. מנהיג האגף השמאלי שלה העיתונאי בלה קון שחזר מהשבי הרוסי הודיע על פרישתו מהמפלגה והקמת המפלגה הקומוניסטית שדגלה במהפכה בסגנון מהפכת אוקטובר שהתרחשה ברוסיה הצארית. סיבה נוספת הייתה שהסוציאל-דמוקרטים חברו לליברלים וקון ראה בכך בגידה. תחילה הייתה זו מפלגה קטנה עם מעט תומכים בקרב הציבור הרחב, אולם בשנת 1919 עם התפרקות הקיסרות האוסטרו-הונגרית החלו מאות אלפי אנשים להביע תמיכה במפלגה ובמנהיגה בלה קון ובין 18 חברי הוועד המרכזי הראשון של המפלגה וממייסדיה היו יהודים רבים כגון: בלה קון, יוז'ף רבינוביץ', אוטו קורווין (קליין), ינה לאסלו (לוי), ארנה פור (פרלשטיין), ארנה זיידלר, דז'ה שומלו (זילברשטיין), טיבור סמואלי, בלה סאנטו (שרייבר), בלה ואגו (וייס). מתוך 18 החברים המייסדים של המפלגה עשרה היו יהודים יחד עם בלה קון. (ערך מורחב: מפלגת הקומוניסטים בהונגריה). במרץ אותה שנה הנהיג בלה קון מהפיכה מוצלחת שבסופה הוקמה הרפובליקה הסובייטית ההונגרית. אולם זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת אזרחים קשה בהונגריה בין הימין שאותו הנהיגו אנשי האצולה, הכמרים והבורגנים, לבין השמאל שבראשו עמד קון. לאחר קרבות עזים שנמשכו 133 ימים הובס קון על ידי הצבא הרומני שפלש למדינה והחזיר את המונרכיה על כנה. לראש המדינה מונה האדמירל מיקלוש הורטי כעוצר, משום שהמלך החוקי היה אז קטין. קון עצמו גלה לברית המועצות והמפלגה הוצאה אל מחוץ לחוק.
הונגריה הפשיסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עלייתו לשלטון של אדמירל הורטי נאסרה המפלגה הקומוניסטית ורבים ממנהיגיה ובראשם קון הוגלו לרוסיה. לקראת סוף שנות העשרים הורשו הסוציאל-דמוקרטים והקומוניסטים לרוץ בבחירות לפרלמנט, אולם עדיין נאסרה הפצת תעמולה קומוניסטית. המפלגה הקומוניסטית הצליחה להיבחר, אולם היא הייתה קטנה מאוד והייתה מצויה באופוזיציה. בשנות השלושים חוסלו בטיהורים הגדולים של סטלין רוב מנהיגי המפלגה ובמקומם מונו אנשיו של סטלין שצרפו את המפלגה לקומינטרן. בפרוץ מלחמת האזרחים בספרד אלפים מחברי המפלגה יצאו לספרד ונלחמו לצד הרפובליקנים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הודיעה המפלגה כי היא תומכת בברית המועצות ולאחר פתיחת מבצע ברברוסה הצטרפו רבים מאנשיה ללחימה לצד ברית המועצות. בשנת 1944 עם כיבוש הונגריה על ידי גרמניה הנאצית נשלחו מאות מחבריה למחנות-ריכוז והשמדה. לאחר כיבוש הונגריה בידי ברית המועצות בשנת 1945 חזרה המפלגה והופיעה הפעם בגלוי ביחד עם הסוציאל-דמוקרטים. בשנת 1947 התאחדו הסוציאל-דמוקרטים והקומוניסטים בלחץ ברית המועצות למפלגה אחת בשם מפלגת העובדים ההונגרית שכעבור שנה מונתה על ידם לנהל את ענייני המדינה.
