המתיקות שאחרי (סרט)
 | |
| כרזת ה-DVD של הסרט | |
| מבוסס על | "המתיקות שאחרי", רומן מאת ראסל בנקס |
|---|---|
| בימוי |
אטום אגויאן  |
| הופק בידי | אטום אגויאן, קמליה פרייברג |
| תסריט |
ראסל בנקס (ספר) אטום אגויאן |
| עריכה |
סוזן שיפטון |
| שחקנים ראשיים |
איאן הולם שרה פולי קרטן בנקס ברוס גרינווד |
| מוזיקה |
מייקל דאנה |
| צילום |
פול סרוסי |
| מדינה |
קנדה |
| חברת הפקה | אליאנס אטלנטיס |
| חברה מפיצה | פיין ליין פיצ'רס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
14 במאי 1997 (פסטיבל קאן) 26 בספטמבר 1997 (בריטניה) 10 באוקטובר 1997 (קנדה 21 בנובמבר 1997 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה |
112 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| מקום התרחשות |
קנדה |
| הכנסות | 3,263,585 דולר (2011) |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 sweethereafter |
| פרסים |
|
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
המתיקות שאחרי (אנגלית: The Sweet Hereafter) הוא סרט קולנוע קנדי מסוגת דרמה, שיצא ב-1997 בבימויו של אטום אגויאן, על פי רומן בעל אותו שם מאת ראסל בנקס. הסרט זכה בשלושה פרסים בפסטיבל קאן, והיה מועמד לשני פרסי אוסקר – לבימוי ולתסריט המעובד הטובים ביותר.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מישל סטפנס (איאן הולם) הוא עורך דין הנודד בין עיירות, שבהן אירעו אסונות בהם מעורבים ילדים, ומתפרנס משכנוע ההורים להיעזר בו בתביעות משפטיות כספיות. עם בתו שלו (קרטן בנקס), הוא מקיים קשר מרחוק ושולח לה כספים, במקום לגלות מעורבות ממשית בחייה האישיים, וזו מתדרדרת לזנות ולסמים ונדבקת באיידס. הסרט מתקדם בשני קווי עלילה המתרחשים בזמנים שונים: באחד סטפנס טס לעזור לבתו אחרי שנים של הזנחה, ומתוודה בפני נוסעת אחרת על כישלונו כהורה; במישור העלילה המרכזי הוא מגיע לעיירה בה התרחש אסון, ונערה שהפכה לנכה באסון זה, מכשילה את התביעה הכספית שהוא מנהל בשם הוריה ובשם הורים שכולים רבים.
הטרגדיה שמזעזעת את תושבי העיירה הקטנה בקולומביה הבריטית בקנדה, אליה מגיע סטפנס, היא תאונת דרכים של אוטובוס תלמידים. האוטובוס סטה במפתיע מנתיבו ונפל לתוך אגם קפוא. בתאונה נהרגו ארבעה עשר תלמידים.
תחילה ההורים מסרבים לתבוע בעזרת סטפנס פיצוי נוסף מלבד זה שיועבר ממילא מחברת הביטוח, אך בהמשך הם משתכנעים. התביעה היא נגד העירייה, שכביכול לא ארגנה ביטוח מספק לאוטובוס. התביעה מתבססת על עדותן של הנהגת ושל התלמידה הניצולה היחידה מהתאונה, ניקול (שרה פולי) בת ה-15, שבעקבות התאונה הפכה משותקת בפלג גופה התחתון. ההורה היחיד שמסרב להצטרף לתביעה זו הוא הורה אלמן ששכל באוטובוס את כל ילדיו, והוא יודע היטב מי אשם בתאונה – הוא עצמו, מכונאי העיירה, אשם בה.
במהלך עדותה של ניקול מחוץ לדיון המשפטי בתביעה, היא טוענת במפתיע כי נהגת האוטובוס דולורס (גבריאל רוז) הגבירה את מהירות נסיעתה ולפיכך היא זו שגרמה לתאונה. בעקבות זאת נגוזה כל תקווה להצלחת התביעה ולפיצוי כספי להורים. חלק מהמעורבים יודעים שניקול משקרת, אך לא יכולים לעשות דבר בעניין. וכך חוזרים תושבי העיירה לשגרת ההתמודדות עם אסונם.
במהלך הסרט נעשית אנלוגיה שוב ושוב בין סיפורה של העיירה לבין סיפור "החלילן מהמלין". בסרט מתוארים גם חטאיהם המוסריים של ההורים, בעיקר מתחום גילוי העריות והניאוף.
תגובות לסרט
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה לביקורות נלהבות ממבקרי קולנוע רבים. הוא זכה ל-98% ביקורות חיוביות באתר ביקורת הקולנוע Rotten Tomatoes.[1]
הקרנת הבכורה של הסרט התקיימה בפסטיבל קאן, שם זכה הסרט בשלושה פרסים: פרס הפדרציה הבין-לאומית של מבקרי הקולנוע (FIPRESCI), פרס חבר השופטים הגדול ופרס חבר השופטים האקומני (אנ'). בנוסף היה הסרט מועמד לשני פרסי אוסקר – פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ופרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר. בטקס פרסי ג'יני, האוסקר הקנדי, זכה הסרט בשבעה פרסים, בהם פרסי הסרט, הבמאי, הצילום והשחקן (איאן הולם) הטובים ביותר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"המתיקות שאחרי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"המתיקות שאחרי", באתר נטפליקס
"המתיקות שאחרי", באתר AllMovie (באנגלית)
"המתיקות שאחרי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"המתיקות שאחרי", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"המתיקות שאחרי", באתר Metacritic (באנגלית)- "המתיקות שאחרי", באתר אידיבי
"המתיקות שאחרי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- המתיקות שאחרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביקורת הסרט המתיקות שאחרי, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)