לידה |
18 בינואר 1906 ציריך, שווייץ |
---|---|
פטירה |
27 בינואר 1980 (בגיל 74) אוסטר, שווייץ |
תחום יצירה | ציור, פיסול |
זרם באמנות | אמנות מופשטת |
הנס אשבכר (בגרמנית: Hans Aeschbacher; 18 בינואר 1906 – 27 בינואר 1980) היה צייר ופסל שווייצרי.
הנס אשבכר נולד בשנת 1906 באחת משכונות התעשייתיות של ציריך. הוא היה בן בכור, לצד שלוש אחיות צעירות ממנו, במשפחתו של השרברב יוהאן אשבכר, שהיה נעדר תכופות מהבית. חלק מילדותם בילו אשבכר ואחיותיו בשוורצנבורג בקנטון ברן, בו ניהל הסב מצד האם מנסרה. אחרי שסיים את חוק לימודיו בבית הספר השתלם אשבכר תחילה בבית דפוס בציריך אך בסופו של דבר התפרנס כנער שליח. במרוצת הזמן למד כאוטודידקט לרשום ולצייר. בשנת 1926 ביקר ברומא ובפירנצה, והתרשם שם במיוחד מהאנדרטאות ומפסלי העירום הנשי. בחזרתו למד ועבר מבחן בציריך כאומן טייח בעבודות סטוקו.
עד לשנות ה-1930 צייר בעיקר נופים ודיוקנאות. ב-1932 שכר בציריך-הוטינגן את הסטודיו הראשון כאמן ומאוחר יותר עבר בסמוך שם למקום יותר מרווח. בשנת 1936, בגיל 30, הקדיש את עצמו בעיקר לפיסול. פסליו הראשונים היו עדיין פיגורטיבים - ראשים ודמויות גוף נשיים - ואשבכר עיצב אותם בעיקר בטרקוטה ובגבס. ב-1938 יצר את פסל האבן הראשון שלו. בתקופה זו הושפע אשבכר על ידי המסורות הוותיקות, כולל זו הקלאסית יוונית-רומית ועל ידי זרמים של האמנות בת זמנו. באמצעות האדריכל הנס פישלי התוודע אשבכר לשני המצנטים שתמכו בעבודתו:וילי בלטמן מוודנסוויל ואליזבת פלר מהורגן.
אחרי 1945 יצירותיו הפכו למופשטות, ועוצבו מאבן או מתכת. יצר פסלים מסיביים, נזיריים וגאומטריים. בשנים 1964-1947 התיישב בדרום צרפת, ביישוב סי-פור-לה-פלאז' (Six-Fours-La Plage), בו ידידו הצייר אנדרה קלנברגר סידר לו בית מגורים וסטודיו. שם התחיל לפסול בשיש של פרובאנס ובלבה, מה שסימן שלב חדש ביצירתו האמנותית. בחורפים נהג לעבוד בציריך באטלייה של פסלי הקברות צגראגן, יוכלי ודאלה מונטה. פסליו היו יותר קטנים ונזילים. בשנות ה-50 המאוחרות הם נעשו לזוויתיים וגדולים יותר, וגובהם מגיע ל 4,50 מטר. בשנת 1944 השתתף לראשונה בתערוכה בבית האמנויות (Kunsthaus) בציריך. באותו עשור היו לו מספר תערוכות אישיות. בלטו בין יצירותיו פסלי דמויות נשיות בגודל טבעי - "צורה" (בית האמנות בציריך, 1948), ונוס מסי-פור (ציריך, 1952), "אידול נשי" (1952) עשוי לבה, "ונוס פרובנסלית" (1949) ו"אידיאל נשי" (1949) עשוי משיש פרובנסלי.
באמצע שנות ה-1950 פיסל אשבכר עמודים מגרניט בגובה 3 מ' שנקראו Figuren, כלומר "צורות". הם הצטיינו בקומפקטיות ובאלגנטיות שלהם וכמו ב"Figur II" (1955) המוצג בפארק הפסלים בפרמשטטן (אוסטריה) ב"משחק מרגש של דינמיות וסטטיות"[1]. ב-1958 הוצגו יצירות שלו בביאנלה של ונציה. ב-1959 השתתף אשבכר גם ב documenta II וב-1964 documenta III בקאסל. האמן המשיך ליצור עד קרוב למותו. בשנת 1965 בנה לעצמו בית ברוסיקון בגבהים (Oberland) של קנטון ציריך. הנס אשבכר נפטר בשנת 1980 בבית החולים של העיר אוסטר בקנטון ציריך. עם תלמידיו נמנו סילביו מטיולי, שעבד במתכת, רפאל בנאצי שפיסל בעץ, ופטר שטולר,פאול זיבר ווילי וימפהיימר.
בשנת 1931 התחתן אשבכר עם לינה מרטין והקשר ביניהן נמשך שנתיים בלבד. ב-1947 התחתן עם רוז-אמה קיאנדה (Cuendet) והתיישב יחד איתה בדרום צרפת, בסי-פור-לה פלאז'. אחרי פרידתו מקיאנדה, בשנת 1953 חי גם בציריך עם מאיה אינגבורג פרימוט (Frimuth), איתה התחתן ב-1956. מאשה שלישית זו נולדו לאשבכר שלוש בנות.