![]() | |
לידה |
26 באוקטובר 1902 סנט לואיס, ארצות הברית ![]() |
---|---|
פטירה |
24 בנובמבר 1980 (בגיל 78) לוס אנג'לס, ארצות הברית ![]() |
מקום לימודים |
|
מוסדות |
אוניברסיטת הרווארד ![]() |
פרסים והוקרה |
פרס אנני ג'אמפ קאנון (1968) ![]() |
![]() ![]() |
הנרייטה היל סוופ (באנגלית: Henrietta Hill Swope; 26 באוקטובר 1902 - 24 בנובמבר 1980[1] ) הייתה אסטרונומית אמריקאית. היא חקרה כוכבים משתנים והתמקדה במיוחד ביחסי תאורה של כוכבי משתנה קפאידי לאורך ציר הזמן. היא מדדה מחדש ודייקה מרחקים לגלקסיות סמוכות. כאות הוקרה על מחקרה, האסטרואיד "Swope 2168" נקרא על שמה.[2][3][4]
הנרייטה היל סוופ נולדה ב-1902 בסנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית. הוריה היו מרי ד. היל וג'רארד סוופ (Gerard Swope). משפחתה הייתה משכילה ועשירה, אביה היה בעל תואר בהנדסת חשמל מאוניברסיטת MIT במסצ'וסטס, ושימש כנשיא חברת ג'נרל אלקטריק. אמה הייתה בתו של נשיא אוניברסיטת הרווארד לשעבר, למדה באוניברסיטת שיקגו והייתה חברה בחבר המנהלים של הארגון הסוציאלי "יישוב רחוב הנרי". שני הוריה לימדו ועבדו בתחילת דרכם ב"בית-האל" (Hull-House) שבשיקגו (מקום המשרת מהגרים אירופאיים בארצות הברית), שם נפגשו לראשונה, נעשו לידידים קרובים והתחתנו. בהמשך, עקב עבודתו של אביה, עברו לגור בסנט לואיס, מיזורי שם הנרייטה נולדה, מאוחר יותר כשאביה התמנה לנשיא חברת ג'נרל אלקטריק, המשפחה עברה להתגורר במנהטן. הנרייטה היא בתם הבכורה, ולאחריה נולדו ארבעת אחיה הצעירים - אייזק, דייוויד, ג'רארד ג'וניור וג'ון.[2]
הוריה שלחו אותה לקולג' ברנרד שבמנהטן, ניו יורק, שם למדה תואר ראשון במתמטיקה. בשנת 1925 סיימה סוופ את לימודיה בברנרד ועברה לשיקגו, ייתכן שהמעבר לשיקגו נבע ממשיכתה לעבודה סוציאלית ולקשר המשפחתי של הוריה ל"בית האל", שם למדה סוופ בבית הספר למנהל שירותים חברתיים ובמקביל עבדה בתוכנית סיוע לקשישים למשך שנה אחת. בשנת 1928 עזבה את שיקגו לטובת לימודי תואר שני באסטרונומיה במכללת רדקליף שבמסצ'וסטס.[5][2]
סוופ, אשר מגיל צעיר חלמה על חקר הכוכבים, החליטה כי היא רוצה לממש את חלומה ולכן מיד לאחר התואר החלה לעבוד במצפה הכוכבים של הרווארד, תחת הפרופסור הרלו שפלי. במצפה הכוכבים בילתה את 14 השנים הבאות בחייה, ולבסוף אף הפכה לעוזרת האישית של שפלי.[2][1] במהלך מלחמת העולם השנייה השתתפה סוופ בצוות המדעי של מעבדת המכ"מים שבאוניברסיטת MIT ושימשה כמתמטיקאית במשרד ההידרוגרפי של הצי האמריקאי. לאחר המלחמה, במהלך השנים 1947–1952 לימדה סוופ אסטרונומיה במכללת ברנרד. לאחר מכן שימשה כחוקרת במצפה הכוכבים הר וילסון ובמצפה הכוכבים פאלומר במדינת קליפורניה. גם לאחר פרישתה בשנת 1968, המשיכה לעבוד במצפי כוכבים והייתה חברה באגודה האמריקאית לאסטרונומיה.[5]
בשנת 1969 תרמה סוופ ניירות ערך בשווי של כ־650,000 דולר למכון קרנגי למדע שבוושינגטון לצורך התקנת טלסקופ במצפה הכוכבים לאס קמפנאס (Las Campanas) שבצ'ילה. הטלסקופ נקרא "Swope Telescope” על שמה. טלסקופ זה ממשיך לשמש אנשים לצפייה בכוכבים עד היום.[6]
בשנת 1952 ביקש האסטרונום הגרמני וולטר באדה (שעבד במכון קרנגי שבמצפה הכוכבים בוושינגטון) מסוופ להצטרף אליו למחקר העוסק בכוכבים משתנים שזוהו בגלקסיות אחרות על ידי הטלסקופ- "Hale Telescope 200 inch" במצפה הכוכבים פאלומר. היא החלה לעבוד כעוזרת מחקר של באדה ועם הזמן הפכה לעוזרת האישית שלו. אף על פי שסוופ עבדה כעוזרת המחקר של באדה, היא עבדה באופן עצמאי ופרסמה פרסומים מדעיים בשמה ובשמו גם לאחר מותו. היא נשארה במכון קרנגי עד פרישתה הסופית בשנת 1968.[7]
בשנת 1964, סוופ ובאדה (Baade & Swope) דיווחו במאמרם על מדידה חדשה של המרחק מכדור הארץ לגלקסיית אנדרומדה. הם גילו כי המרחק הוא כ-1.8 מיליון שנות אור ולא כ־800,000 שנות אור כמו שסברו עד אז. בנוסף, מצאו השניים את מחזוריות התאורה של מספר רב של כוכבים קפאידים על ציר הזמן. ממצאים אלו הוסקו על ידי סוופ מצילומים של גלקסית אנדרומדה שצולמו בטלסקופ- “ Hale Telescope 200 inch” שהיה הטוב ביותר באותה תקופה. כמו כן, הם גילו תוצאות חדשות של 20 כוכבים קפאידים באזור אנדרומדה והעריכו את המרחק שלהם מחדש – הם מצאו שבשונה מהמדידות הקיימות, בהירות הכוכבים היא בכלל ביחס של Mag 24.2[4][8] – Mag (Magnitude) היא יחידה חסרת מידה שמתארת יחס בין עוצמת בהירות של עצמים שמימיים כך, באמצעות מדידת היחס בין הבהירות הנצפית לבין הבהירות האמיתית של גוף שמימי מסוים, ניתן להסיק על מרחקו מכלי המדידה (ככל שהמרחק האסטרונומי גדול יותר כך העצם יהיה בהיר פחות).[9]