העולם הזה - כוח חדש

המונח "מר"י" מפנה לכאן. לערך העוסק ביחידה רפואית בחיל הים, ראו המכון לרפואה ימית.
העולם הזה - כוח חדש
אורי אבנרי, מייסד המפלגה
אורי אבנרי, מייסד המפלגה
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסד אורי אבנרי
מנהיגים אורי אבנרי
תקופת הפעילות 1965–1973 (כ־8 שנים)
אפיון מפלגת שמאל רדיקלית
כנסות 6 - 7
אותיות ש
שיא כוחה 2 מנדטים
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
מיקום במפה הפוליטית שמאל קיצוני

העולם הזה - כוח חדש הייתה מפלגת שמאל רדיקלי (על אף שבאופן רשמי ראש הרשימה ומקימה, אורי אבנרי, הסתייג מתיוג שלה כשמאל או כימין[1]) שפעלה בכנסת השישית ובכנסת השביעית.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הוקמה לקראת הבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 על ידי אורי אבנרי ושלום כהן, עורכי השבועון "העולם הזה", בתגובה לחקיקת חוק איסור לשון הרע. בבחירות אלה זכתה המפלגה במנדט יחיד, שהפך את אורי אבנרי לחבר הכנסת. אבנרי היה לאחד הח"כים הפעילים והבולטים במשך התקופה שבה היה חבר הכנסת. התנועה הוקמה על מנת להילחם בחוק איסור לשון הרע, אך מצעה היה רדיקלי ואנטי־ממסדי. הקריאה להכרה בעם הפלסטיני נחשבה אז לטאבו. בעיני רבים, היו מסריה של המפלגה אז חידוש.

לקראת הבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969 שקלה המפלגה להתמודד ברשימה אחת עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ורשימת השלום. על אף שלאבנרי הוצע המקום הראשון ברשימה המשותפת בסופו של דבר הוא החליט כנגד ריצה משותפת, מכיוון שהסתייג מחבירה עם מפלגת שמאל כמק"י. לטענתו, הדבר היה מסכן את זהותה של המפלגה, שלטענתו היא לא ימין ולא שמאל[1]. בסופו של דבר המפלגה רצה לבד וזכתה בשני מנדטים, ובנוסף לאורי אבנרי נכנס שלום כהן לכנסת. במהלך כהונת הכנסת השביעית נוצר קרע בין שני האישים. שלום כהן, שהיה תמיד מספר שתיים ב"העולם הזה" וחסה בצלו של אורי אבנרי, גילה יזמה עצמאית כחבר הכנסת רדיקלי (באחת ההזדמנויות אף קרע את תעודת הזהות שלו מעל דוכן הכנסת), השם דגש על העניין העדתי ועל קיפוחם של עולי ארצות המזרח. יחסי החברות הוותיקים התערערו בעיקר סביב שני נושאים - כהן האשים את אבנרי בניהול דיקטטורי וברצונו לרכז בידיו את כל הסמכויות בתנועה, בסיעה ובשבועון, ולהיות הפוסק האחרון בכל שאלה ושאלה, ואבנרי האשים את כהן בסירוב לקיים את הסכם הרוטציה אליו התחייב לפני הבחירות, ולפנות את מקומו בכנסת לטובת עוזרו הפרלמנטרי, מזכיר הסיעה והמועמד מס' 3 ברשימת "העולם הזה", עו"ד אמנון זכרוני.[2] בתחילת שנת 1972 פרש כהן מן הסיעה, והיה למזכ"ל תנועת הפנתרים השחורים יחד עם נעים גלעדי. לאחר מכן שינה אבנרי את שם הסיעה למר"י - מחנה רדיקלי ישראלי. כיו"ר המרכז של התנועה שימש שמואל סגל, שהיה גם פעיל מרכזי ב"התנועה לשלום וביטחון". בשנת 1977, לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, אורי אבנרי, וסיעתו מר"י הצטרפו להקמת מחנה של"י, ואבנרי הוצב במקום השלישי ברשימה. המפלגה זכתה בשני מנדטים ואבנרי לא נכנס לכנסת, אך בינואר 1979 פרש אריה לובה אליאב מהכנסת, ואבנרי נכנס במקומו.

נציגי המפלגה בכנסת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
כנסת ח"כים הערות
הכנסת השישית (1965) מנדט אחד: אורי אבנרי
הכנסת השביעית (1969) 2 מנדטים: אורי אבנרי, שלום כהן
  1. ב-4 בינואר 1972 פרש שלום כהן מסיעה והקים סיעת יחיד.
  2. ב-3 ביולי 1973 שינתה הסיעה את שמה ל"מר"י".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אליהו אגרס, אין שלום - במחנה השלום, דבר, 2 באוקטובר 1969
  2. ^ דניאל דגן, נדנדה בשניים ב"העולם הזה", מעריב, 20 בספטמבר 1970; מ. שמריהו, צפוי פילוג בין אבנרי וכהן בסיעת "העולם הזה", מעריב, 2 בפברואר 1971; יהושע ביצור, מאבק בצמרת תנועת "העולם הזה" בין ח"כ אבנרי לח"כ שלום כהן, מעריב, 3 בפברואר 1971; יהושע ביצור, "אורי אבנרי הציע לי רבע מיליון, בעד ויתור על חברותי בכנסת ועל חלקי בשבועון", מעריב, 4 בפברואר 1971.