חלק מהאינתיפאדה השנייה | |
---|---|
תאריך | 9 באוגוסט 2001 |
מקום | ירושלים |
מטרה | מסעדת סבארו |
קואורדינטות | 31°46′59″N 35°13′04″E / 31.783°N 35.2179°E |
סוג | פיגוע התאבדות |
הרוגים | 16 |
פצועים | 140 |
מבצע | חמאס |
פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו התרחש בצהרי יום חמישי ב-9 באוגוסט 2001, כ' באב תשס"א, בלב ירושלים, כשמחבל מתאבד פלסטיני פוצץ מטען חבלה שנשא במסעדת סבארו שברחוב יפו (צומת האיקסים). בפיגוע נרצחו 16 ישראלים, (8 מתוכם ילדים) וכ-140 נפצעו, והוא אחד הפיגועים הקטלניים ביותר של האינתיפאדה השנייה. הפיגוע בוצע על ידי החמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.
באותם הימים של האינתיפדה השנייה אזרחי ישראל ספגו רצף של פיגועים והכוננות הביטחונית בישראל הייתה גבוהה. החמאס מצדו עשה מאמצים ניכרים לבצע פיגוע גדול בתחומי ישראל. יום לפני הפיגוע, שבוצע על ידי תשתית החמאס בצפון השומרון, נהרג פעיל חמאס שפוצץ מכונית ממולכדת במחסום צה"ל ממזרח לשכם, אשר גם הוא היה בדרכו לפיגוע בתחומי הקו הירוק[1].
ההתראות לפיגוע הגיעו ארבעה שבועות קודם. במהלך תקופה זו כוחות גדולים של צבא ומשטרה היו פרושים במוקדים חמים במערך מעובה, אך לא הצליחו למנוע את הפיגוע.
המחבל המתאבד היה מוחמד אל מסרי (22) מכפר עקבה שמדרום-מזרח לג'נין, פעיל חמאס, בן לבעל מסעדה מצליחה ולמשפחה עשירה בעלת קרקעות רבות.
את המתאבד גייס מוחמד דגלס[2], והוא הובל למקום על ידי אחלאם תמימי (20)[3], סטודנטית באוניברסיטת ביר זית ועיתונאית במשרה חלקית שהתגוררה ברמאללה. תמימי, בעלת אזרחות ירדנית, עסקה גם באיסוף המודיעין לקראת הפיגוע יחד עם חברה לחוליה, דגלס, והתחפשה לתיירת יהודיה. תמימי ודגלס החלו לפעול יחדיו לצורך ביצוע פיגועים. בין היתר הניחה ביולי 2001 מטען חבלה בסופרמרקט ברחוב קינג ג'ורג' בירושלים. המטען, שהוסווה בתוך פחית בירה, התפוצץ מבלי לגרום לנפגעים. תמימי רגזה בשל כישלון ניסיון הפיגוע והודיעה לשותפה דגלס כי מעתה יש "לבדוק את כל המטענים מראש", כדי שהפגיעה בנפש תהיה ודאית. בהמשך תכננה פיגועים נוספים[4]. לאחר מאסרה, סיפרה תמימי כי בחרה במסעדת סבארו כיעד הפיגוע מכיוון שחיפשה "מקום עם אנשים דתיים"[5].
חוסאם בדראן, מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בשומרון, היה אף הוא מעורב בתכנון הפיגוע. תכנון הפיגוע וייצור המטען נעשה על ידי עבדאללה ברגותי, פעיל בכיר בגדודי עז א-דין אל-קסאם של חמאס.
המטען, אשר הוטמן בתוך גיטרה אקוסטית, שקל בין 5 ל-10 קילוגרם והכיל מסמרים, ברגים ואומים רבים (אשר נפוצים לכל עבר בעת הפיצוץ וגורמים לפגיעות בנפש גדולות יותר).
מסעדת סבארו נמצאה ברחוב קינג ג'ורג' פינת רחוב יפו (צומת האיקסים) בלב המרכז המסחרי בירושלים. המחבל נכנס למסעדה דקות לפני השעה שתיים בצהריים, כשהוא מנצל את שעת העומס כשהיא צפופה בלקוחות, והרחוב מלא בהולכי רגל. על פי עד ראייה, המחבל נכנס לבוש בחולצה לבנה, הביט בתפריט ושאל את המוכר כמה זמן ייקח לו להכין ספגטי. בזמן שהמוכר ענה לו, הכניס ידו לתיק והפעיל את הפצצה[6].
תוצאות הפיגוע היו קשות, 16 נרצחו (8 מתוכם ילדים) וכ־140 נפצעו. בפיצוץ, המבנה בירושלים בו שכנה מסעדת סבארו נהרס כליל, חלונות הראווה הגדולים הועפו, חלקם בשלמותם, לעבר הכביש וציוד רב הועף מהמסעדה אל הרחוב. כתוצאה מהפיצוץ נפלה גם התקרת רביץ על הנפגעים. כוחות גדולים של משטרה, הצלה ישראל, זק"א ומגן דוד אדום הגיעו למקום תוך רגעים ספורים ופינו הנפגעים לארבעת בתי החולים בירושלים: הדסה עין כרם, הדסה הר הצופים, ביקור חולים ושערי צדק.
בין הרוגי הפיגוע היו חמישה בני משפחה אחת, משפחת סחיווסחורדר (אבי המשפחה מרדכי, רעייתו, ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים מהמשפחה נפצעו קשה)[7][8].
חנה טובה פיינר-נחנברג נפצעה באורח קשה בפיגוע ושקעה בתרדמת. פטירתה נקבעה בבית החולים איכילוב ב-31 במאי 2023, קרוב ל-22 שנה לאחר הפיגוע[9].
בתגובה לפיגוע, משטרת ירושלים סגרה את האוריינט האוס יום למחרת הפיגוע, וכן תשעה מבנים פלסטיניים אחרים. כמו כן צה"ל השתלט על מפקדות פוליטיות וצבאיות פלסטיניות שבאבו דיס כבר מוקדם בבוקר שישי שלמחרת[10].
יאסר ערפאת גינה את הפיגוע, אך למרות הגינוי פרצו חגיגות ברצועת עזה שכללו חלוקת ממתקים והאדרת המחבלים. על פי מערכת הביטחון הישראלית, לרשות הפלסטינית אחריות ישירה לפיגוע. ערפאת גם החליט שלא לבצע מעצרים, אף לאחר שהועברו שמות של מתכנני הפיגועים מהחמאס לידי הרשות[1]. במהלך השנים שלאחר הפיגוע, התקשורת הפלסטינית חילקה כבוד ושבחים למבצעי הפיגוע, דגלס ותמימי[11]. החמאס הילל את הפיגוע והצהיר כי "הפעולה בסבארו פתחה דף חדש בספרי הגבורה"[2]. משפחת המחבל המתאבד גם הביעה "שמחה וגאווה" לפיגוע הבן[12].
ב-23 בספטמבר 2001, לציון שנה לאינתיפאדה השנייה, סטודנטים באוניברסיטת א-נג'אח בשכם פתחו תערוכה חגיגית, שכללה שיחזור של הזוועה בפיגוע ההתאבדות שבמסעדת סבארו. בכניסה לחדר התערוכה, דגל ישראל ודגל ארצות הברית שימשו כמחצלת, ושלט של סבארו התנוסס למעלה. בתוך החדר התערוכה כללה פיזור משולשי פיצה וחלקי גופות הנרצחים ברחבי החדר[10][13].
הטרוריסטים שעמדו מאחורי הפיגוע קיבלו עד ליולי 2019, 910,823 דולר מהרשות הפלסטינית, כך על פי דיווח של מבט לתקשורת הפלסטינית[14].
נשיאות האיחוד האירופי, המזכירות הכללית של האו"ם, וכן נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש, פרסמו גינויים נגד הפיגוע. ב-24 בפברואר 2002, ביקרה הסנטורית הילרי קלינטון יחד עם ראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט באתר הפיגוע. בביקור אמרה קלינטון כי ערפאת הוא האחראי לטרור והאחראי לכישלון שיחות השלום עם ממשלת ברק בועידת קמפ דייוויד (2000). היא גם ביקרה פצועים מהפיגוע שעדיין החלימו בבית החולים הדסה[15][16].
ב-2014 הועברו שרידי גופתו של המחבל המתאבד לידי הרשות הפלסטינית[21].
פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור הראשון של המאה ה-21 | ||
---|---|---|
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2000 • 2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • > | |
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | הפיגוע בדלפק אל על בנמל התעופה של לוס אנג'לס (4 ביולי 2002) • הפיגועים במומבסה (28 בנובמבר 2002) • הפיגוע בשגרירות ישראל בטשקנט (30 ביולי 2004) • מתקפת הטרור בסיני (7 באוקטובר 2004) • הפיגוע בשגרירות ישראל במאוריטניה (1 בפברואר 2008) • מתקפת הטרור במומבאי (26 בנובמבר 2008) | |