הפרלמנט של אוגנדה

הפרלמנט של אוגנדה
מדינה	אוגנדה
היסטוריה
תקופת הפעילות	1962–הווה (כ־62 שנים)
הרכב
מספר מושבים	529
משכן
אתר אינטרנט
	www.parliament.go.ug

הפרלמנט החד ביתי של אוגנדה הוא הרשות המחוקקת באוגנדה.

תפקידי הפרלמנט הם: להעביר חוקים, לבדוק ולבקר את מדיניות הממשלה, לדון בנושאים היום-יומיים של אזרחי אוגנדה ולאשר מינויים שמציעה הממשלה.^[1]

הרכב

בפרלמנט יש 529 מושבים, המורכבים מ-353 נציגים שנבחרו תוך שימוש בשיטה הרובנית, בנוסף ל-146 מושבים המאוישים על ידי נשים, ועוד 30 מושבים המאוישים באמצעות בחירות מיוחדות: עשרה על ידי אנשי הצבא, חמישה על ידי בני נוער, חמישה על ידי האוכלוסייה המבוגרת, חמישה על ידי נציגי איגודים, וחמישה על ידי אנשים עם מוגבלות. בכל אחת מהקבוצות הללו יש לפחות 20% ייצוג נשי.

היסטוריה

הפרלמנט הוקם בשנת 1962, זמן קצר לאחר עצמאות המדינה.^[2]

הפרלמנט הראשון (1962–1963)

הפרלמנט נודע אז כאספה הלאומית. היו בו 82 חברים. המפלגה הגדולה ביותר הייתה מפלגת קונגרס העם של אוגנדה עם 37 מושבים.^[3]

הפרלמנט השני (1963–1971)

בתקופה זו ביטל ראש הממשלה מילטון אובוטה את החוקה, והכריז על עצמו כנשיא. פרלמנט זה הסתיים כאשר אידי אמין הפיל את ממשלתו של מילטון אובוטה בינואר 1971.

הפרלמנט השלישי (1979–1980)

לאחר הפלתו של אידי אמין באפריל 1979, הוקמה רשות מחוקקת חדשה באוגנדה, שקיבלה את השם "המועצה המחוקקת של אוגנדה" והכילה 30 מקומות ישיבה. מקומות הישיבה הוגדלו מאוחר יותר ל-120. פרלמנט זה המשיך לכהן עד הבחירות לפרלמנט שהתקיימו בדצמבר 1980.

הפרלמנט הרביעי (1980–1985)

תקופה זו סימנה את חזרתו לשלטון של מילטון אובוטה ומפלגת קונגרס העם של אוגנדה (UPC) בעקבות הבחירות שנערכו ב-1980. עם סגירת הקלפיות השתלט פאולו מוואנגה על ועדת הבחירות והכריז על מילטון אובוטה ועל מפלגת קונגרס העם של אוגנדה כמנצחים. הפרלמנט הסתיים כאשר יוורי מוסווני ניהל מלחמת גרילה כנגד מילטון אובוטה יוורי ניצח ובהמשך החל לקדם תהליכי דמוקרטיזציה באוגנדה.

הפרלמנט החמישי (1989–1996)

הפרלמנט החמישי, שכונה גם מועצת ההתנגדות הלאומית (NRC), הוקם לאחר תום מלחמת הגרילה באוגנדה שהתקיימה בין השנים 1981–1985. בפרלמנט זה הוטל איסור על מפלגות פוליטיות, לכן כל חברי הפרלמנט היו פוליטיקאים עצמאים.

הפרלמנט השישי (1996–2001)

הפרלמנט השישי הוקם לאחר הבחירות שתקיימו ביוני 1996. גם בפרלמנט זה הוטל איסור על מפלגות פוליטיות, לכן כל חברי הפרלמנט היו פוליטיקאים עצמאים.

הפרלמנט השביעי (2001–2006)

הפרלמנט השביעי הוקם לאחר הבחירות שהתקיימו ביוני 2001. במהלך כהונת הפרלמנט השביעי הועברה חקיקה שנויה במחלוקת אשר ביטלה את הגבלת הקדנציות לכהונת נשיא, שהייתה עד אז שתי קדנציות לנשיא.

הפרלמנט השמיני (2006–2011)

הפרלמנט השמיני הוקם לאחר הבחירות שהתקיימו בפברואר 2006. המנצח היה יוורי מסווני עם מפלגתו תנועת ההתנגדות הלאומית. המפלגה ניצחה עם 213 מקומות ישיבה מתוך 319.

הפרלמנט התשיעי (2011–2016)

הפרלמנט התשיעי הוקם לאחר הבחירות שהתקיימו בפברואר 2011. המנצח היה יוורי מסווני עם מפלגת תנועת ההתנגדות הלאומית. המפלגה זכתה ב-263 מקומות הישיבה מתוך 375.

הפרלמנט העשירי (2016–2021)

הפרלמנט העשירי הוקם בעקבות הבחירות שהתקיימו בפברואר 2016. המנצח היה יוורי מסווני עם מפלגת "תנועת ההתנגדות הלאומית".^[4] המפלגה זכתה ב-293 מקומות ישיבה מתוך 426 מקומות.

המהומה בפרלמנט ב-2017

ב־27 בספטמבר 2017 התחולל מאבק במהלך דיון במשכן הפרלמנט. החקיקה שנדונה הייתה האם להסיר את מגבלת הגיל לנשיאות, שהייתה אז 75. בעקבות האשמות של נשיא הפרלמנט נגד חברי פרלמנט מסוימים בחדר, פרץ מאבק בפרלמנט בו הושלכו כיסאות, עמדות מיקרופון שמשו לדחיפת חברי פרלמנט אחרים, ובסופו של דבר קציני אבטחה הוציאו חברי פרלמנט מסוימים.^[5]

הפרלמנט האחד עשר (2021-נוכחי)

הפרלמנט האחד עשר הוקם בעקבות הבחירות שהתקיימו בינואר 2021. המנצח היה יוורי מסווני עם מפלגת "תנועת ההתנגדות הלאומית".^[6] המפלגה זכתה ב-336 מושבים מתוך 529 מושבים בסך הכול.