הצי הלבן הגדול

הצי הלבן הגדול (באנגלית: Great White Fleet) היה כינויו של צי אוניות שהיווה חלק מצי ארצות הברית שהשלים את הקפת כדור הארץ בין 16 בדצמבר 1907 ל-22 בפברואר 1909, בפקודת נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט. הוא הורכב מארבעה אסקדרונים, שכל אחד מהם כלל אוניית מערכה ואוניות נלוות. רוזוולט ביקש להפגין את כוחה הגובר של ארצות הברית ויכולתה להפעיל צי במים עמוקים, מעבר לאוקיינוסים, בכל מקום בעולם.

רקע היסטורי

לקראת סוף המאה ה-19 הייתה ארצות הברית למעצמה אזורית, בעלת אימפריה קולוניאלית, בדומה למדינות אירופה. לאחר הניצחון האמריקני במלחמת ארצות הברית ספרד ב-1898, וכיבוש קובה, פוארטו ריקו, הפיליפינים וגואם מצאו עצמם האמריקנים בעלי אינטרס מובהק באזורים רחוקים. גירוש ספרד מיבשת אמריקה, הפך את ארצות הברית למעצמה המובילה באזור, ולבעלת עניין במתרחש במזרח אסיה ובאוקיינוס השקט וכן בים הקריבי. אינטרסים חדשים אלו חייבו הפגנת עוצמה, ומעבר מהבדלנות המתחייבת מדוקטרינת מונרו למדיניות אימפריאליסטית, המחייבת התערבות בנעשה במדינות זרות. מעבר זה החל בתקופתו של ויליאם מקינלי, והואץ בתקופת נשיאות יורשו תאודור רוזוולט. ב-1904 הודיע רוזוולט על "תיקון רוזוולט" לדוקטרינת מונרו, לפיה לארצות הברית הזכות להתערב על מנת לייצב את כלכלתן של מדינות זרות באמריקה הלטינית ובקאריביים, וזאת על מנת למנוע מעורבות אירופית בכלכלתן ובהנהגתן של מדינות אלו. מדיניות חדשה זו חייבה ממד הרתעתי, והוכחה כי ביד ארצות הברית היכולת להשפיע הרחק מחופיה.

לקראת סוף תקופת כהונתו החליט רוזוולט על משלוח שש עשרה אוניות מהצי האטלנטי של ארצות הברית (ארבע אוניות מערכה מלוות באוניות ליווי) למסע מסביב לעולם לתקופה של למעלה משנה. גוף הספינות נצבע לבן (ומכאן שמו של הצי), ואילו חרטום הספינה נצבע בפסים בצבעי דגל ארצות הברית - אדום, לבן וכחול.

המסע

מכיוון שחפירת תעלת פנמה טרם הושלמה, היה על הצי לעבור דרך מצרי מגלן. הטווח של מבצע כזה היה ללא תקדים בהיסטוריה הימית של ארצות הברית, מכיוון שעל האוניות היה להפליג מנקודות מוצא שונות על מנת להיפגש ולהמשיך לפי תוכנית מתוזמנת היטב. המסע אמור היה להשתמש כמעט בכל היכולת המבצעית של הצי האמריקני. כשנתיים קודם לכן, ביצע הצי הרוסי מבצע דומה, במהלך מלחמת רוסיה יפן כאשר חלק ניכר מהצי הבלטי הרוסי ביצע מסע מהים הבלטי אל האוקיינוס השקט. מסע זה סבל מחוסר תיאום, והוביל להשמדת הצי הרוסי בקרב צושימה. המאמץ האמריקני אמור היה להיות מתוזמן טוב יותר, ליהנות מתנאים של שלום, שיסייעו בתיאום תנועת האוניות. המסע עצמו שבר בסופו של דבר מספר שיאי עולם, לרבות שיא עולם במספר האוניות המקיפות בבת אחת את כדור הארץ באופן מתואם.

למסע ניתן פרסום רב בעיתונות התקופה, והצי התקבל בהתלהבות בכל נמל בו עגן. בנמל אחר נמל הגיעו לצפות בצי אלפי אזרחים, והם קיבלו אותו בברכה. אוסטרליה ניצלה את הגעת הצי באוגוסט 1908 על מנת לעודד הקמתו של הצי המלכותי האוסטרלי. ביוקוהמה התאמצו היפנים על מנת להראות את רצונם בשלום עם ארצות הברית. אלפי ילדי בתי ספר קיבלו את הצי בהנפת דגלונים של ארצות הברית, כאשר קציני הצי ירדו אל הנמל לאחר עגינת האוניות, ומפקד הצי וקציניו התקבלו לארוחת צהרים אצל הקיסר. בסיציליה סייע הצי בפעולות הצלה לאחר רעידת אדמה חזקה שאירעה טרם בואו.

בפברואר 1909 קיבל הנשיא רוזוולט בהמפטון רודס שבוירג'יניה את הצי השב ממסעו, וציין כי סיום מסעו של הצי היה סיום נאות לתקופת כהונתו. לקצינים והמלחים השבים לביתם אמר רוזוולט "אומות אחרות יכולות לעשות מה שעשיתם, אך יהיה עליהן ללכת בדרך שסללתם".

הרכב הצי

ה"קונטיקט", אוניית הדגל של הצי הלבן הגדול

אל המסע בן ארבעה עשר החודשים, יצאו 14,000 מלחים. בין המלחים שיצאו כקצינים זוטרים אל המסע היו כמה שהגיעו לדרגות פיקוד בכירות ולפיקוד קרבי במלחמת העולם השנייה, ביניהם אדמירל הרולד סטארק, שהיה מפקד הצי האמריקני בזירה האירופית ותיאם את פעולות הצי במהלך הפלישה לנורמנדי; אדמירל צי ויליאם הלסי, מהבכירים שבקציני הצי האמריקני באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה; ואדמירל ריימונד ספרואנס, מנצח קרב מידוויי.

מסעו של הצי ארך כ-80,000 קילומטרים ובדרכו עצר הצי בעשרים נמלים המצויים בשש יבשות. הצי כלל ארבע אוניות מערכה מסוגים שונים וכן אוניות נלוות רבות. האוניות היו מסוגים שונים שנוצרו לאחר מלחמת ארצות הברית ספרד, מ-1900 ואילך, אך החדישות שבספינות, ארבע אוניות המערכה מסדרת קונטיקט, שנבנו ב-1907, היו כבר מיושנות, שכן האוניה הבריטית אה"מ דרדנוט שהושקה ב-1906 הייתה מהפכנית ושונה בתצורת החימוש העיקרי שלה ובמערכת ההנעה שלה ולמעשה הפכה את כל אוניות המערכה שהיו קיימות עד אז למיושנות. כיום מתייחסים לאוניות הצי הלבן הגדול כ"פרה-דרדנוט". בעת שיצא הצי לדרכו החלה ארצות הברית בהשקת אוניות דרדנוט, אך אלו לא השתתפו במסע. שתי האוניות הישנות יותר, מסוג "קירסרג'" שהושקו ב-1900, היו כבר כה מיושנות, שלא ניתן היה לראותן ככשירות לקרב.

במהלך השלב הראשון של המסע, הקפת יבשת אמריקה דרך מצרי מגלן, לוו אוניות המערכה ב"שייטת טורפדו" שהורכבה משש משחתות, ומספר אוניות נלוות. אלו לא הפליגו באותו המסלול של הצי אלא במסלול משלהן. בסן פרנסיסקו הוחלפו שתיים מאוניות המערכה באוניות אחרות.

מסלול ההפלגה

השלב הראשון

נמל	תאריך הגעה	תאריך עזיבה	מרחק לנמל הבא
המפטון רודס, וירג'יניה		16 בדצמבר 1907	3,339 ק"מ
פורט אוף ספיין, טרינידד	23 בדצמבר 1907	29 בדצמבר 1907	6,295 ק"מ
ריו דה ז'אנירו, ברזיל	12 בינואר 1908	21 בינואר 1908	4,397 ק"מ
פונטה ארנס, צ'ילה	1 בפברואר 1908	7 בפברואר 1908	5,256 ק"מ
קייאו, פרו	20 בפברואר 1908	29 בפברואר 1908	5,570 ק"מ
מפרץ מגדלנה, מקסיקו	12 במרץ 1908	11 באפריל 1908	2,096 ק"מ
סן פרנסיסקו, קליפורניה	6 במאי 1908

השלב השני

השלב השני של המסע היה המסע מקליפורניה אל פיוג'ט סאונד שבצפון מערב מדינת וושינגטון ובחזרה. עם העגינה בסן פרנסיסקו הוחלפו שתיים מאוניות המערכה (מיין ואלבמה) באחרות (ויסקונסין ונברסקה). גם מפקד ספינת הדגל, ה"קונטיקט", אדמירל רובלי אוונס הוחלף באדמירל ס. מ. תומאס, וזאת בשל בריאותו הלקויה של אוואנס.

אוואנס הוביל את הצי צפונה, וביקר במספר נמלים במדינת וושינגטון, לרבות סיאטל, בלינגהם וטקומה. בסיאטל הצטופפו שלוש מאות אלף איש ב-25 במאי 1908 על מנת לצפות בצי שצעד ברחובותיה הראשיים של העיר. לאחר מכן, שב הצי דרומה. המסע מסן פרנסיסקו לפיוג'ט סאונד ובחזרה נמשך אחד עשר שבועות. ב-7 ביולי 1908 יצא הצי לדרכו מערבה על מנת להשלים את ההקפה מסביב לעולם.

השלב השלישי

לאחר הביקור ביוקוהמה, התפצל הצי לשניים. האסקדרון הראשון הגיע למנילה באופן ישיר, בעוד שהאסקדרון השני ביצע עגינת ביניים בנמל אמוי שבסין (כיום שיאמן).

נמל	תאריך הגעה	תאריך עזיבה	מרחק לנמל הבא
סן פרנסיסקו, קליפורניה		7 ביולי 1908	3,937 ק"מ
הונולולו, הוואי	16 ביולי 1908	22 ביולי 1908	7,170 ק"מ
אוקלנד, ניו זילנד	9 באוגוסט 1908	15 באוגוסט 1908	2,421 ק"מ
סידני, אוסטרליה	20 באוגוסט 1908	28 באוגוסט 1908	1,113 ק"מ
מלבורן, אוסטרליה	29 באוגוסט 1908	5 בספטמבר 1908	2,534 ק"מ
אולבני, אוסטרליה	11 בספטמבר 1908	18 בספטמבר 1908	6,404 ק"מ
מנילה, הפיליפינים	2 באוקטובר 1908	9 באוקטובר 1908	3,324 ק"מ
יוקוהמה, יפן	18 באוקטובר 1908	25 באוקטובר 1908	3,354 ק"מ
אמוי סין (האסקדרון השני)	29 באוקטובר 1908	5 בנובמבר 1908
מנילה, הפיליפינים (האסקדרון הראשון)	31 באוקטובר 1908
מנילה, הפיליפינים (האסקדרון השני)	7 בנובמבר 1908

השלב הרביעי

נמל	תאריך הגעה לנמל	תאריך עזיבת הנמל	המרחק לנמל הבא
מנילה, הפיליפינים		1 בדצמבר 1908	5,528 ק"מ
קולומבו, סרי לנקה	13 בדצמבר 1908	20 בדצמבר 1908	6,386 ק"מ
סואץ, מצרים	3 בינואר 1909	6 בינואר 1909	4,524 ק"מ
גיברלטר	31 בינואר 1909	6 בפברואר 1909	6,628 ק"מ
המפטון רודס, וירג'יניה	22 בפברואר 1909

קישורים חיצוניים

הצי הלבן הגדול (אתר ההיסטוריה הימית של צי ארצות הברית)

Christopher McMahon TheGreat White Fleet Sails Today? Naval War College Review Autumn 2018 p67-89.
The Great White Fleet - The Party is On!, באתר יוטיוב

	ערך ללא מקורות
	בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

	יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כל המאמר אינו תואם את המציאות. למסע יצאו 16 איוניות מערכה ולא ארבע כמו שכתוב.
	אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	עריכה