הקבינט של ארצות הברית בממשל ריצ'רד ניקסון כיהן במשך חמש שנים ושבעה חודשים, ממועד השבעת הנשיא ריצ'רד ניקסון ב-20 בינואר 1969 ועד להתפטרותו ב-9 באוגוסט 1974, בעקבות פרשת ווטרגייט.
ב-1971 אורגנה מחדש מחלקת הדואר והפכה לסוכנות ממשלתית בשם שירות הדואר של ארצות הברית. בעקבות זאת נגרע תפקיד המנהל הכללי של הדואר מהקבינט.
הקבינט כלל 13 בעלי תפקידים עד 1971 ו-12 לאחר מכן. כיהנו בו 30 גברים. איש מהם לא כיהן בו במשך כל תקופת קיום הקבינט.
סגן הנשיא ספירו אגניו נאלץ להתפטר ב-1973. סגן הנשיא שבא במקומו, ג'רלד פורד, לא נבחר לתפקיד אלא מונה אליו על פי התיקון ה-25 לחוקת ארצות הברית.
- מזכיר המדינה: ויליאם רוג'רס (1969–1973), הנרי קיסינג'ר (1973–1974)
- מזכיר האוצר: דייוויד מתיו קנדי (1969–1971), ג'ון קונלי (1971–1972), ג'ורג' שולץ (1972–1974), ויליאם אדוארד סיימון (1974)
- מזכיר ההגנה: מלווין לאירד (1969–1973), אליוט ריצ'רדסון (1973)[1], ג'יימס ר' שלזינגר (1973–1974)
- התובע הכללי: ג'ון ניוטון מיטשל (1969–1972), ריצ'רד קליינדינסט (1972–1973), אליוט ריצ'רדסון (1973), ויליאם בארט סקסבי (1974)
- המנהל הכללי של הדואר: וינטון בלונט (1969–1971)
- מזכיר הפנים: וולי היקל (1969–1970), רוג'רס מורטון (1970–1974)
- מזכיר החקלאות: קליפורד הרדין (1969–1971), ארל בוץ (1971–1974)
- מזכיר המסחר: מוריס סטאנס (1969–1972), פיטר פיטרסון (1972–1973), פרדריק דנט (1973–1974)
- מזכיר העבודה: ג'ורג' שולץ (1969–1970), ג'יימס הוג'סון (1970–1973), פיטר ברנן (1973–1974)
- מזכיר הבריאות, החינוך והרווחה: רוברט פינץ' (1969–1970), אליוט ריצ'רדסון (1970–1973)[2], קספר ויינברגר (1973–1974)
- מזכיר השיכון והפיתוח העירוני: ג'ורג' רומני (1969–1973), ג'יימס לין (1973–1974)
- מזכיר התחבורה: ג'ון וולפ (1969–1973), קלוד ברינגאר (1973–1974)
- ^ ריצ'רדסון מונה ב-25 במאי 1973 לתובע הכללי.
- ^ ריצ'רדסון מונה ב-30 בינואר 1973 למזכיר ההגנה.