הקונצרט למען בנגלדש

עטיפת התקליט המקורי של המופע.

הקונצרט למען בנגלדש הוא שם משותף של שני מופעים שנערכו במדיסון סקוור גרדן, ניו יורק ב-1 באוגוסט 1971 (אחר הצהריים ובערב) למען איסוף כספים לפליטי המלחמה בבנגלדש.

הקונצרט נערך ביזמתם של ג'ורג' האריסון וראווי שנקר, והשתתפו בו בנוסף אליהם גם בילי פרסטון, רינגו סטאר, אריק קלפטון, ליאון ראסל ובוב דילן. היה זה מופע הצדקה הראשון מסוגו, שבו כוכבי רוק הופיעו לקהל המונים כדי לגייס כספים למטרה נעלה. בעקבותיו הופקו מופעי צדקה נוספים מסוגו. לקונצרט רכשו כרטיסים כ-40,000 איש. ההכנסות מן הקונצרט הניבו סך של 243,418.51 דולר[1]. סכום זה נמסר לניהול יוניצ"ף עבור חלוקה לנזקקים.

עד ה-14 באוגוסט 1947 הייתה בנגלדש חלק מהודו הבריטית, שכללה גם את הודו ופקיסטן של ימינו. ב-1947 תם השלטון הבריטי והודו חולקה לשתי מדינות עצמאיות (ראו:חלוקת הודו): הודו, שכללה אזורים בעלי רוב הינדי, ופקיסטן שכללה אזורים בעלי רוב מוסלמי. פקיסטן, הייתה מחולקת לשני חלקים מרוחקים זה מזה, שהודו חצצה ביניהם: מזרח פקיסטן (בשטח שמהווה כיום את בנגלדש) ומערב פקיסטן (בגבולות פקיסטן של היום). בחלק המזרחי של המדינה שרר מרמור הולך וגובר נגד השלטון המרכזי, עקב קיפוח כלכלי, תרבותי ופוליטי מצדו. ב-1971 פתחה ממשלת פקיסטן במסע דיכוי נגד גורמים לאומיים במזרח פקיסטן. בתגובה הכריזו מנהיגים בנגליים ב-26 במרץ 1971 על עצמאות בנגלדש ופתחו בכך את מלחמת השחרור של בנגלדש. עקב המלחמה נמלטו פליטים רבים להודו, שהצטרפו לפליטים אחרים אשר נפגעו מסופה טרופית (ציקלון) שפגעה במזרח פקיסטן ב-12 בנובמבר 1970. תמונות הפליטים, ובמיוחד הילדים הרבים שסבלו מרעב זעזעו את העולם.

המוזיקאי ממוצא בנגלי, וידידו הטוב של האריסון, ראווי שנקר, ניסה לבדוק עמו אפשרות לגיוס כספים בארצות הברית עבור סיוע לפליטים. האריסון הקליט בתחילה את השיר "בנגלדש", שההכנסות ממכירתו הועברו לפליטים. לאחר מכן ניסה לגייס את חבריו ללהקת הביטלס. ג'ון לנון הסכים עקרונית ובלבד שאשתו יוקו אונו תופיע לצידו, ולמרות הסכמתו של האריסון הדבר לא התבצע בפועל. פול מקרטני סירב להופיע כל עוד נושאים משפטיים הקשורים לפירוק הלהקה תלויים ועומדים. היחיד מחברי הביטלס שהסכים להופיע היה רינגו סטאר. לבסוף גיבש האריסון להקה מקרב חברים אחרים שהכיר ועבד עמם באותה תקופה.

תוכנית המופע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הקונצרט התחלקה לשלושה חלקים:

קונצרט מוזיקה הודית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הראשון הוקדש לקונצרט מוזיקה הודית. ראווי שנקר בסיטאר, עלי אכבר חאן בסארוד ואחרים ניגנו ראגה מסורתית בשם "Bangla Dhun".

הופעת ה"סופרגרופ" של האריסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק המרכזי הופיעה "סופרגרופ", להקה בהרכב חד-פעמי שהורכבה במיוחד לצורך המופע מכוכבים סולנים. הלהקה כללה, בין השאר, את

ועוד

במסגרת זו בוצעו השירים:

  • Wah-Wah - ג'ורג' האריסון
  • My Sweet Lord - ג'ורג' האריסון
  • Awaiting On You All - ג'ורג' האריסון
  • That's The Way God Planned It - בילי פרסטון
  • It Don't Come Easy - רינגו סטאר
  • Beware of Darkness - ליאון ראסל
  • While My Guitar Gently Weeps - ג'ורג' האריסון עם אריק קלפטון בגיטרה מובילה
  • Jumpin' Jack Flash / Young Blood - שיר של האבנים המתגלגלות בביצוע ליאון ראסל עם קולות של ג'ורג' האריסון ודון פרסטון
  • Here Comes the Sun - ג'ורג' האריסון
  • Something - ג'ורג' האריסון
  • Bangla Desh - חברי הלהקה

מופע של בוב דילן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק השלישי הופיע בוב דילן עם ג'ורג' האריסון בפנדר סטראטוקסטר, ליאון ראסל בבס ורינגו סטאר בתופים ותוף מרים.

בחלק זה נוגנו שיריו של דילן:

  • A Hard Rain's a-Gonna Fall
  • It Takes a Lot to Laugh, It Takes a Train to Cry
  • Blowin' in the Wind
  • Just Like A Woman
  • Mr. Tambourine Man
  • Love Minus Zero/No Limit (רק במופע אחר-הצהריים)

מוצרים נלווים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות הקונצרט נערכו והופקו על ידי ג'ורג' האריסון ופיל ספקטור ונמכרו כסט תקליטים בן 3 תקליטים, האלבום אף זכה באותה שנה בפרס גראמי בקטגוריית אלבום השנה. בנוסף הופק סרט תיעודי (שיצא לאקרנים ב-1972).

ב-1992 יצאו הקלטות המופע מחדש, כולל מספר רצועות שלא נכללו בהוצאה המקורית, כסט של שני תקליטורים, עריכה מחודשת הופקה ב-2001. ב-2005 יצא מחדש הסרט, כולל הערות ותוספות כ-DVD. ההכנסות מהפקות אלה הועברו ל"קרן ג'ורג' האריסון", המנוהלת גם היא על ידי יוניצ"ף.

ביקורות ומחלוקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הכסף אמור היה להמסר ליוניצ"ף כדי לסייע לפליטים. אולם, לפי מאמר ביקורת בניו יורק מגזין מ-1972 נותרו חלק מההכנסות בידי חברת התקליטים "אפל". אלן קליין, בכיר ב"אפל" תבע פיצויים מהעיתון בתביעת דיבה בסך 150 מיליון דולרים. מאמר מ-2 ביוני 1985 בלוס אנג'לס טיימס גילה שהעברת הכספים התעכבה במשך 11 שנה בגלל בעיות מיסוי. ג'ון לנון, חברו של האריסון ללהקת הביטלס, טען בריאיון לפלייבוי שהכספים נגנבו[2].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Concert for Bangladesh Revisited with George Harrison and Friends, (2005), Claire Ferguson, notes from: Interviews. Apple Corps,6 0349 70481 20, (2005).
  2. ^ 1980 Playboy Interview With John Lennon And Yoko Ono