הרגימנט הוקם ב-1 בספטמבר1964 בתור 'רגימנט גדול' שכלל פירוק וסיפוח ארבעת רגימנטים מחטיבת מזרח אנגליה בצבא הבריטי; 'הרגימנט המזרח אנגליאני הראשון (נורת'ק וסאפוק המלכותי)', 'הרגימנט המזרח אנגליאני השני (לינקולינשייר ונורת'המפטון המלכותי של דוקסית גלוסטר)', 'הרגימנט המזרח אנגליאני השלישי (הרגלים ה-16/ה-44)' ו-'רגימנט לסטרשייר המלכותי'. הרגימנט הצטמצם לאורך השנים משבעה גדודים בהקמתו וכיום כולל שני גדודים סדירים וגדוד מילואים אחד. בסיס האם של הרגימנט בברי סנט אדמונד בסאפוק, כאשר לשני הגדודים הסדירים (הראשון והשני) בסיסי אם בלונדון ומרכז אנגליה, כמו כן שניהם משרתים ברוטציה כחלק מחיל המצב הבריטי בקפריסין.
הרגימנט מזוהה עם האזור הגאוגרפי של מזרח אנגליה וממשיך לגייס מאזורי הגיוס של הרגימנטים ההיסטוריים שהרכיבו אותו, בהם מחוזות אסקס, נורפוק, סאפוק, בדפורדשייר, קיימברידג'שייר, לינקולנשייר, הרטפורדשייר, נורת'האמפטונשייר, לסטרשייר וראטלנד. מבין הרגימנטים הרגליים הסדירים (לא משמר) הקיימים כיום בצבא הבריטי, הרגימנט האנגליאני נחשב לוותיק ביותר והיה לראשון מגל הרגימנטים החדשים שנוסדו על בסיס רגימנטים היסטוריים החל משנות ה-60.
'הרגימנט המזרח אנגליאני הראשון' (באנגלית: 1st East Anglian Regiment) נוסד באוגוסט 1959 על ידי איחוד שני רגימנטים: רגימנט סאפוק ורגימנט נורפוק המלכותי.
רגימנט סאפוק (באנגלית: Suffolk Regiment) הוקם ב-1685 בתור 'רגימנט הרגלים של דוכס נורפוק', ב-1751 הוא קיבל את המספר 12 וב-1782 קיבל שיוך גאוגרפי וכונה 'רגימנט הרגלים ה-12 (מזרח סאפוק)', ברפורמות של 1881 קיבל את שמו הסופי 'רגימנט סאפוק'. לאורך שנות קיומו השתתף הרגימנט במערכות שונות סביב העולם, כולל המצור על גיברלטר (1779), המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה, ומלחמת הבורים. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירתו גדודי הרגימנט באופן נרחב בחזית המערבית ובמזרח התיכון כולל המערכה על ארץ ישראל. במהלך מלחמת העולם השנייה שירתו גדודי הרגימנט במערב אירופה ובקרבות המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט.
רגימנט נורפוק המלכותי (באנגלית: Royal Norfolk Regiment) נוסד ב-1685 בתור 'רגימנט הרגלים של הנרי קורנוול' (על שם מפקדו), בדומה לרגימנט סאפוק הוא קיבל ב-1751 מספר ובהמשך גם שיוך גאוגרפי ונקרא 'רגימנט הרגלים התשיעי (מזרח נורפוק)', ב-1881 אוחד עם עוד כמה יחידות מיליציה מקומיות לכדי 'רגימנט נורפוק'. היסטוריית השירות של רגימנט נורפוק דומה לרגימנט סאפוק, עם שירות בחזית המערבית והמזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה ושירות במזרח הרחוק ואירופה במהלך מלחמת העולם השנייה. ב-1935 קיבל הרגימנט את התואר "מלכותי" מידי המלך ג'ורג' החמישי.
הרגימנט המזרח אנגליאני השני (לינקולנשייר ונורת'המפטון המלכותי של דוכסית גלוסטר)
'הרגימנט המזרח אנגליאני השני' (באנגלית: '2nd East Anglian Regiment') נוסד ביוני 1960 על בסיס שני הרגימנטים 'רגימנט לינקולנשייר המלכותי' ו'רגימנט נורת'המפטונשייר', שבעצמו התבסס על שני הרגימנטים 'רגימנט הרגלים ה-48 (נורת'המפטונשייר)' ו'רגימנט הרגלים ה-58 (רטלנדשייר)'. עם הקמת הרגימנט המזרח אנגליאני השני ניתנה לו השייכות של אליס דוכסית גלוסטר, שייכות זו לא המשיכה לרגימנט האנגליאני המלכותי היורש.
רגימנט לינקולנשייר המלכותי (באנגלית: Royal Lincolnshire Regiment) הוקם ב-1685 בתור 'רגימנט הרגלים של רוזן באת', במשך השנים התגלגל שמו לכדי 'רגימנט הרגלים ה-10 (צפון לינקולן)', ב-1881 שונה שמו לרגימנט לינקולנשייר ולאחר מלחמת העולם הראשונה קיבל את התואר "מלכותי".
רגימנט נורת'המפטונשייר (באנגלית: Northamptonshire Regiment) הוקם ב-1881 על ידי איחוד רגימנט הרגלים ה-48 וה-58 בנוסף לגדוד מיליציה מקומי. מאז הקמתו שירת הרגימנט בהודו ודרום-אפריקה, במהלך מלחמת העולם הראשונה גדודי הרגימנט לקחו חלק בלחימה בחזית המערבית כמו גם במערכה על סיני וארץ ישראל. בתחילת מלחמת העולם השנייה הרגימנט שירת במערב אירופה במערכה על ארצות השפלה ובהמשך המלחמה שירת בדרום מזרח אסיה, צפון אפריקה והמערכה באיטליה. שני הרגימנטים ההיסטוריים שהרכיבו את רגימנט נורת'המפטונשייר (ה-48 וה-58) נוסדו שניהם באמצע המאה ה-18:
רגימנט הרגלים ה-58 (רטלנדשייר) נוסד ב-1755 לקח חלק אף הוא במערכות בקריבים וצפון אמריקה לאורך המאה ה-18 ולאחר מכן נשלח לגיברלטר בשנות ה-80 של המאה ה-18. במהלך המלחמות הנפוליאוניות שירת הרגימנט בצפון אפריקה וסוריה ולאחר מכן בחצי האי האיברי במערכות כנגד צבאותיו של נפוליאון בונפרטה. לאורך רוב המאה ה-19 שירת הרגימנט בדרום מזרח אסיה בסרי לנקה, ניו זילנד ואוסטרליה, ובשנותיו האחרונות הוצב בדרום אפריקה והשתתף במלחמת הזולו ומלחמת הבורים הראשונה עד שפורק ב-1881.
'הרגימנט המזרח אנגליאני השלישי' (באנגלית: '3rd East Anglian Regiment') נוסד ביוני 1958 על בסיס שני הרגימנטים 'רגימנט בדפורדשייר והרטפורדשייר' ו'רגימנט אסקס', שבעצמו התבסס על שני הרגימנטים ההיסטוריים של מחוז אסקס 'רגימנט הרגלים ה-44 (מזרח אסקס)' ו'רגימנט הרגלים ה-56 (מערב אסקס)'.
רגימנט בדפורדשייר והרטפורדשייר (באנגלית: Bedfordshire and Hertfordshire Regiment) נוסד ב-1688 בתגובה למהפכה המהוללת, בשנותיו הראשונות לחם הרגימנט במערכות מלחמת הירושה הספרדית ובמרד היעקוביטי של 1715, לאחר מכן באיים הקריבים לפני שחזר לאירופה לקחת חלק במערכות מלחמת הירושה האוסטרית ומרד היעקוביטי של 1745. ב-1751 קיבל הרגימנט את המספר 16 וב-1781 את השיוך הגאוגרפי 'בקינגהמשייר', בתקופה זו הוצב בעיקר באירלנד ונשלח אם התגברות המתיחות בקולוניה בצפון אמריקה ופרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית ב-1775. ב-1809 שונה שיוכו ושמו לכיד 'רגימנט הרגלים ה-16 (בדפורדשייר)', הוא לא לקח חלק במלחמות נפוליאון והוצב במקום באי הבריטי ובקנדה, לאורך המאה ה-19 הרגימנט השתתף בין היתר במלחמת האזרחים האמריקנית ומלחמת הבורים, ב-1881 קיבל את השם 'רגימנט בדפורדשייר'. במלחמת בעולם הראשונה שירת הרגימנט בעיקר בחזית המערבית והמזרח התיכון, אחרי המלחמה שונה שמו ל'רגימנט בדפורדשייר והרטפורדשייר', במלחמת העולם השנייה שירתו גדודי הרגימנט בכל אזורי הלחימה בעיקר צפון-מערב אירופה, דרום-מזרח אסיה, צפון אפריקה והים התיכון.
רגימנט אסקס (באנגלית: Essex Regiment) הוקם ב-1881 על ידי איחוד רגימנט הרגלים ה-44 וה-56 (מזרח ומערב אסקס בהתאמה). מאז הקמתו שירת הרגימנט בין היתר במלחמת הבורים השנייה, במלחמת העולם הראשונה שם בין היתר לחם בגבורה בקרב על הסום, קרב גליפולי והמערכה על ארץ ישראל,ובמלחמת העולם השנייה. הרגימנט הוצב בישראל בין 1936 ל-1939 במהלך המרד הערבי הגדול. שני הרגימנטים ההיסטוריים שהרכיבו את רגימנט אסקס (ה-44 וה-56) נוסדו שניהם באמצע המאה ה-18:
רגימנט הרגלים ה-56 (מערב אסקס) נוסד ב-1755 במקור בקאמבריה תחת המספר '58' ושונה ל-56 כשנה לאחר מכן. בשונתיו הראשונות השתתף במערכות במצור על הוואנה, במצור על גיברלטר ובמלחמת העצמאות של ארצות הברית. במהלך המאה ה-19 השתתף בין היתר במלחמת קרים והמרד ההודי של 1857, לפני שפורק ב-1881.
רגימנט לסטרשייר המלכותי (Royal Leicestershire Regiment) הוקם ב-27 בספטמבר1688 בלונדון כדי לקחת חלק בלחימה באירלנד כחלק ממלחמת תשע השנים. ב-1701 נשלח הרגימנט להילחם בספרד ופורטוגל כחלק ממלחמת הירושה הספרדית, וב-1715 הוחזר ולקח חלק במרד היעקוביטים בסקוטלנד. ב-1751, הוסדרו שמות ומספרי הרגימנטים בצבא הבריטי והרגימנט קיבל את השם "רגימנט הרגלים ה-17" (בהתאם לסדר בכירותו), ב-1782 הוא קיבל את השיוך הגאוגרפי של מחוז לסטרשייר וקיבל את השם "רגימנט הרגלים ה-17 (ליסטשייר)", כחלק מרפורמה נוספת ב-1881 קיבל את שמו הסופי "רגימנט לסטרשייר" (אשר קיבל את התואר "מלכותי" לאחר מלחמת העולם השנייה).
סמל הרגימנט: סמל הרגימנט מורכב מכוכב מוכסף בעל שמונה קודקודים עם סמל מבצר גיברלטר במרכזו. שלושה רגימנטים היסטוריים שהרכיבו את הרגימנט השתתפו במצור הגדול על גיברלטר ב-1779, רגימנט אסקס, סאפוק ונורצ'המפטונשייר.
כומתה: חיילי הרגימנט לובשים כומתה בצבע חאקי, מסורת זו הגיעה מהגדוד הראשון של רגימנט נורפוק המלכותי אשר נלחם לצד חיילי המשמר תחת פיקוד חטיבת המשמר העצמאית ה-24 במהלך מלחמת העולם השנייה. קציני רגימנטי המשמר עושים שימוש בכומתות חאקי ורגימנט נורפוק אימץ לעצמו את המסורת הזו, מסורת שהמשיכה לאחר המלחמה ואומצה גם בהקמת הרגימנט החדש והחל מ-1970 כומתת החאקי נמצאת בשימוש רשמי של כלל חיילי הרגימנט האנגליאני.
הרקע השחור לסמל הכומתה: מסורת ייחודית נוספת של הרגימנט האנגליאני היא מורשת מרגימנט הרגלים ה-9, אשר חייליו היו אמונים על טקס הקבורה של לוטננט ג'נרל סר ג'ון מור שנהרג בקרב קורונה ב-1809 במהלך המלחמות הנפוליאוניות. הרגימנט ההיסטורי עשה שימוש ברקע השחור כאות אבל ולזכרו של הקצין, מסורת שהמשיכה גם לרגימנט המודרני.
עיט סלמנקה: חיילי הרגימנט עונדים סמל "עיט סלמנקה" על שרוול שמאל במדים הטקסיים מס' 1 ומס' 2. הסמל הוא העתק של העיט הצרפתי (של הרגימנט ה-62) שנלקח על ידי רגימנט הרגלים ה-44 (מזרח אסקס) במהלך קרב סלמנקה במלחמות הנופליאוניות, העיט עצמו נמצא כיום במוזיאון רגימנט אסקס.
לרגימנט ישנם 344 תוארי קרב אשר כולם הגיעו מהרגימנטים הקודמים אשר מרכיבים אותו. תואר הקרב הקדום ביותר הוא "נמור 1695" אשר ניתן עבור לחימה במצור על נמור משנת 1695, תואר הקרב העדכני ביותר הוא "קוריאה" הניתן על הלחימה במלחמת קוריאה בשנת 52-1951. משום מגבלת מקום על דגלי היחידה שלו, הותר לרגימנט להציג 41 תוארי קרב משתי מלחמות העולם על "צבעי המלכה" ו-45 תוארי קרב ממערכות אחרות על "צבעי הרגימנט".[1]