הרכבת (סרט, 1964)

הרכבת
The Train
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
מבוסס על Le front de l'art של רוז ואלאן
בימוי ג'ון פרנקנהיימר, ארתור פן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ז'ול בריקן
תסריט פרנקלין קון, פרנק דייוויס, נדריק יאנג, וולטר ברנסטיין, Howard Dimsdale עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דייוויד ברת'רתון
שחקנים ראשיים ברט לנקסטר
פול סקופילד
ז'אן מורו
מוזיקה מוריס ז'אר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ין טורנייה, ולטר ווטיץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, איטליה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1964
משך הקרנה 140 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מתח, סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט פעולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות 1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 5,800,000‏$
הכנסות 6,800,000‏$
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרכבת (באנגלית: The Train) הוא סרט מלחמה משנת 1964 שצולם בשחור-לבן בבימויו של ג'ון פרנקנהיימר עם ברט לנקסטר, פול סקופילד וז'אן מורו בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב בהשראת הספר התיעודי Le front de l'art (חזית האמנות) של רוז ואלאן, שפעלה ביחד עם ז'אק ז'וז'אר להצלת אוצרות אמנות בצרפת מידי הנאצים.

ב-2014 יצא הסרט ציידי האוצרות בבימויו ובהפקתו של ג'ורג' קלוני העוסק גם הוא בפרשת ביזת יצירות אמנות בידי הנאצים.

הסרט היה מועמד לפרס האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה. התסריט היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

הקשר בין התסריט למציאות הוא רופף. בסרט מנסים לוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית לעכב רכבת העושה דרכה לגרמניה ובה ציורים יקרים שנשדדו, באמצעים אלימים עם נפגעים רבים. במציאות מדובר ברכבת מס' 40.044 שנעצרה באמצעים ביורוקרטים עד שכוחות הכיבוש הצרפתיים הגיעו אליה ואחד הלוחמים, לויטננט אלכסנדר רוזנברג, זיהה כמה מהציורים ששייכים לאביו, סוחר האמנות פול רוזנברג.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט 1944, כוחות בעלות הברית עומדים להגיע לפריז. הגרמנים ריכזו ציורים של טובי הציירים הצרפתיים בגלריה הלאומית ז'ה דה פום ומתכוננים להעבירם לגרמניה. בראש הפעולה עומד קולונל פרנץ פון ולדהיים (פול סקופילד).

מנהלת המוזיאון, מדמואזל וילאר (סוזאן פלון), מבקשת מכמה לוחמי תנועת ההתנגדות הצרפתית העובדים בחברת הרכבות הלאומית של צרפת (SNCF), לעשות כל שביכולתם לעכב את יציאת הרכבת מצרפת עד שישתלטו עליה כוחות בנות הברית.

ראש התא של חברי המחתרת, פול לאביש (ברט לנקסטר) עובד גם כמפקח ראשי בתחנת הרכבת. הוא מסרב בהתחלה לסכן חיי אדם עבור ציורים אך וילאר מצליחה לשכנע אותו שאוצר הציורים הזה הוא גאוותה של צרפת.

לאביש מפעיל מערך גדול של אנשי מחתרת המשנים את שמות תחנות הרכבת ונותנים לגרמנים הרגשה שהם מתקרבים לגבול גרמניה ולמעשה הם מסתובבים מסביב לפריז. נהג הקטר הוותיק פאפא בול (מישל סימון) נתפס על ידי הגרמנים כשחיבל בקטר ומוצא להורג.

הם גורמים להתנגשות הקטר בקטר נוסף והגרמנים מוציאים להורג את הנהגים חברי המחתרת. לאביש מצליח לברוח אך נורה ברגלו. הוא מגיע צולע לפונדק שם מטפלת בו אלמנת המלחמה קריסטין (ז'אן מורו).

לאחר התאוששות, מצליח לאביש לפוצץ את המסילה. הרכבת נעצרת והגרמנים מאלצים את בני הערובה על הרכבת, לתקן במהירות את המסילה. לאביש מצליח להתחמק ופוגע במסילה במקום נוסף. הרכבת יורדת מהפסים והארגזים נזרקים. הגרמנים המרוגזים הורגים את בני הערובה. פון ולדהיים מנסה לעצור שיירת משאיות נסוגה על הכביש ולהעביר לתוכה את הציורים אך מפקד השיירה מסרב לפקודה וממשיך הלאה. לבסוף מגיע לאביש הצולע אל הרכבת מתבונן בבני הערובה המתים ובפון ולדהיים הצועד לעומתו וצועק כי הציורים האלה תמיד יישארו שלו. לאביש מחסל אותו בתת-המקלע שלו ועוזב צולע את הרכבת והארגזים הזרוקים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרכבת בוויקישיתוף