לידה |
29 בדצמבר 1972 (בן 51) טרנוב, רפובליקת פולין |
---|---|
מקום לימודים | אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה |
תקופת הפעילות | 1992–2013 (כ־21 שנים) |
תחום יצירה | ציור |
פרסים והוקרה | |
מספר צאצאים | 2 |
וילהלם ססנל (בפולנית: Wilhelm Sasnal, נולד ב-29 בדצמבר 1972) הוא צייר, צלם, אמן כרזות, מאייר ויוצר סרטים פולני. הוא נחשב לאחד האמנים הפולנים העכשוויים הבולטים והמצליחים בעולם.[1][2]
ססנל נולד בטרנוב שבפולין. ב-1992 החל ללמוד אדריכלות באוניברסיטה לטכנולוגיה על שם טדאוש קושצ'ושקו בקרקוב. לאחר שנתיים עבר ללמוד ציור באקדמיה לאומנויות יפות בקרקוב סיים את לימודיו ב-1999. בזמן לימודיו היה ממקימי קולקטיב אמנים שהציגו את עבודותיהם יחד תחת השם "קבוצת ואדניה" (בפולנית: Ładnie משמעו יפה או נחמד) עד שנת 2000. חברי הקבוצה ציירו את סביבת היום-יום שלהם והשתמשו באסתטיקה פשוטה ובעלת יכולת טכנית מופחתת,[3] בשונה מהסגנון שהיה מקובל בקרב מוריהם באקדמיה. לאחר סיום לימודיו עבד למשך זמן קצר בחברות פרסום בקרקוב ובמקביל צייר וייצר רומנים גרפים ווידאו ארט.[4]
ססנל עוסק ברישום בעיפרון ובדיו, בצילום, בווידאו ארט ובציור. הוא משתמש בעבודותיו במגוון אמצעיים וסגנונות. נושאי ציוריו שונים ומגוונים: חפצים יום-יומיים, דיוקנאות של דמויות היסטוריות, נופים מעיר מגוריו קרקוב ותצלומים של חבריו ומשפחתו. לעיתים משמשות תמונות מהאינטרנט ומהתקשורת כבסיס לעבודותיו. בין המקורות האחרים שעליהם התבסס ניתן למצוא את רומן השואה הגרפי "מאוס: סיפורו של ניצול" מאת ארט ספיגלמן ותמונות מתוך הסרט התיעודי "שואה" משנת 1985 בבימויו של קלוד לנצמן.[5] במקביל למספר מוטיבים מרכזיים שחוזרים בעבודותיו לאורך השנים, הוא מתמיד לחדש בעבודתו הן בנושאים והן בסגנון. גישתו בלתי צפויה ושיטות עבודתו נעות בין צמצום גרפי וסגנון דו-ממדי בנטייה איורית לבין תנועות מכחול שמדמות תנועה עצמאית. ססנל נמנה עם הדור הצעיר של אסכולת "הציור האירופי החדש". ססנל מתמקד בעבודותיו באחיזה של העידן הקומוניסטי בדמיון הפוסט-קומוניסטי.[6] מאז העשור השני של המאה ה-21 הוא עוסק באופן גובר בצילום וביצירת סרטים.
עבודותיו של ססנל נכללות באוספים של מוזיאון גוגנהיים, גלריה סאצ'י, מוזיאון טייט מודרן בלונדון והמוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק.
ב-1999 זכה ססנל בפרס גרנד פרי בביאנלה לציור בביילסקו-ביאלה וב-2003 זכה בפרס התוכנית "פגסוס" ששודרה בטלוויזיה הפולנית.[7][8] ב-2006 דורג במקום הראשון ברשימת 100 האמנים המבטיחים של כתב העת "פלש ארט," המוקדש לאמנות עכשווית.[9] באותה שנה גם זכה בפרס וינסנט ואן גוך הדו-שנתי לאומנות עכשווית באירופה.[10] ב-2014 הוא עוטר בצלב האביר של מסדר תחיית פולין כהוקרה על הישגיו יוצאי הדופן באומנות.[11]