וילהלם פון טאנגן הנשטיין

וילהלם פון טאנגן הנשטיין
Wilhelm von Tangen Hansteen
וילהלם פון טאנגן הנסטן
וילהלם פון טאנגן הנסטן
לידה 11 במאי 1896
כריסטיאניה, האיחוד השוודי-נורווגי האיחוד השוודי-נורווגיהאיחוד השוודי-נורווגי
פטירה 6 בספטמבר 1980 (בגיל 84)
אוסלו, נורווגיה נורווגיהנורווגיה
מקום קבורה Vestre gravlund עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האקדמיה הצבאית הנורווגית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא נורווגיה צבא נורווגיה
תקופת הפעילות 19361966 (כ־30 שנה)
דרגה גנרלמיור
תפקידים בשירות
נספח צבאי בפינלנד
ראש ההגנה
סגן ראש ההגנה
מפקד משמר המולדת הנורווגי
מפקד הבריגדה הגרמנית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
  • אביר דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד (מאי 1940)
  • מסדר החרב
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • אביר מפקד במסדר האמבט
  • מפקד עם כוכב במסדר אולב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וילהלם פון טאנגן הנשטייןנורווגית: Wilhelm von Tangen Hansteen‏; 11 במאי 18966 בספטמבר 1980) היה גנרלמיור בצבא נורווגיה אשר שימש כמפקד הצבא הנורווגי הגולה במהלך מלחמת העולם השנייה, ולאחריה שימש כמפקד משמר המולדת הנורווגי וכמפקד הבריגדה הגרמנית.

הנשטיין נולד בכריסטיאניה (כיום אוסלו) ב-11 במאי 1896. הוא למד באקדמיה הצבאית הנורווגית ובאוניברסיטת אוסלו לפני שהתגייס לצבא נורווגיה. בשנת 1936 הוא מונה לנספח הצבאי הנורווגי בפינלנד. בתקופת מלחמת החורף בין פינלנד לברית המועצות, הנשטיין פעל לסייע לפינים בכל דרך אפשרית, ובאמצעותו נורווגיה הנייטרלית העבירה בחשאי ארטילריה ותחמושת לפינים. זמן קצר לאחר תום המלחמה, פלשה גרמניה הנאצית לנורווגיה וכבשה אותה לאחר מערכה קשה. ממשלת נורווגיה נמלטה ללונדון וניסתה לרכז תחת הנהגתה את שאריות הצבא הנורווגי שהצליחו להימלט מהארץ. הנשטיין חזר מפינלנד ומונה למפקד הצבא הנורווגי. באופן זמני הוא הועלה לדרגת גנרל.

ב-30 ביוני 1944 פרש הנשטיין מהתפקיד, שהועבר באופן סמלי לידי נסיך הכתר אולף. הנשטיין מונה לסגנו של הנסיך, אולם המשיך לשמש כמפקד בפועל. עם סיום המלחמה וחזרת הממשלה הגולה לנורווגיה, מונה הנשטיין למפקד משמר המולדת הנורווגי. בין השנים 19471948 שימש כמפקד הבריגדה הגרמנית. לאחר מכן המשיך למלא תפקידי ניהול ומטה בצבא עד פרישתו ב-1966 הוא נפטר באוסלו ב-6 בספטמבר 1980.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]