ויליאם בירדסלי
 | |||||||
| ויליאם בירדסלי | |||||||
| לידה |
13 במאי 1901 ביקון, איווה, ארצות הברית  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
21 בנובמבר 1954 (בגיל 53) דה מוין, איווה, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | ויליאם שיין בירדסלי | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | ניו וירג'יניה, איווה, ארצות הברית | ||||||
| השכלה |
אוניברסיטת המדינה של איווה | ||||||
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
ויליאם שיין בירדסלי (באנגלית: William Shane Beardsley; 13 במאי 1901 – 21 בנובמבר 1954) היה פוליטיקאי אמריקאי מאיווה, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כחבר הסנאט של איווה בשנים 1933–1941, כחבר בית הנבחרים של איווה בשנים 1947–1949, ולאחר מכן ועד מותו כמושל איווה ה-31.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויליאם בירדסלי נולד ב-13 במאי 1901 בביקון, איווה לוויליאם בירדסלי, רוקח, ולקארי (לבית שיין) בירדסלי. הוא גדל והתחנך בברימינגהאם שבמחוז ואן ביורן. החל מגיל 11 הוא עבד לאחר שעות הלימודים בבית המרקחת של אביו שהיה במצב בריאותי קשה, ונפטר כשברידסלי היה בן 14. הוא סיים את לימודיו במכון באוון לרוקחות שבברנזוויק, מיזורי. הוא לא למד בקולג', אך קרא ספרים רבים בהיסטוריה ובכלכלה. ב-1919 נשא בירדסלי לאישה את שארלוט מאנינג מברמינגהאם, ולשניים נולדו שלושה בנים ושתי בנות.
ראשית הקריירה הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 21, לווה בירדסלי, שהיה כמעט חסר פרוטה, כספים לרכוש בית מרקחת קטן בעיירה ניו וירג'יניה שבמחוז וורן. הוא הצליח בעסקיו, והיה אהוב על הציבור. ב-1932 הוא נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית לסנאט של איווה מטעם מחוזות וורן וקלארק. הוא היה מהסנאטורים המובילים, וב-1936, לאחר שנבחר לכהונה שנייה, הוא היה למנהיג סיעת הרוב. ב-1940 הוא לא התמודד לכהונה נוספת בסנאט.
לאחר שרכש קרקע בשטח של 900 אקרים (3,600 דונם), פרש בירדסלי מהפוליטיקה והתרכז בעסקי החוואות והרוקחות. אך לאחר שיושב ראש בית הנבחרים של איווה, שהיה גם הוא ממחוז וורן, נפטר בדצמבר 1946, התבקש ברידסלי להתמודד בבחירות המיוחדות לאיוש המושב שהתפנה ונבחר. במושב בית המחוקקים של 1947 הוא היה תומך מרכזי בעבודה המאורגנת, ונאבק נגד החוק לאיסור התניית הקבלה לעבודה בחברות באיגודים המקצועיים. החקיקה הזאת קיבלה את תמיכתו של המושל שכיהן כבר בתקופת כהונתו השנייה, רוברט בלו. בסוף המושב, פנו כמה מהרפובליקנים לברידסלי כדי שיתמודד בבחירות המקדימות למשרת המושל.
מושל איווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילה היו סיכוייו של ברידסלי להביס את המושל המכהן קלושים. אך הוא קיבל את תמיכת ארגוני העובדים, ארגוני החקלאים וארגוני המורים. במערכת הבחירות נסע ברידסלי אלפי מילים ונשא מאות נאומים. עם התקרב מועד הבחירות המקדימות, הראו סקרי דעת הקהל על יתרונו של בלו. בסקר שפורסם יום לפני הבחירות בעיתון דה מוין רגיסטר ניתנו סיכויים לניצחונו של בלו בקרב המצביעים הרפובליקנים, אך הוא גם דיווח שכמה דמוקרטים שקלו לחצות את הקווים ולהצביע בעד ברידסלי.[1] למעשה, חצייה המונית של הקווים של הדמוקרטים בכל רחבי המדינה גרמה לתבוסתו של בלו שזכה ב-127,771 קולות מול 189,938 קולות שקיבל ברידסלי.
ברידסלי נבחר לשלוש תקופות כהונה רצופות כמושל איווה. המלצתו להפיכת ההתניה בחברות באיגוד מקצועי לצורך קבלה לעבודה לחוקית לא עלתה יפה. עם זאת, בתחום החינוך הוא נחל הצלחות, לאחר שבית המחוקקים אימץ את המלצותיו שהמדינה צריכה להעניק סיוע בשיעור של רבע מעלות הפעלת בתי הספר הציבוריים של איווה. "כתוצאה מתוכנית זו", הוא אמר, "השתפרו ההזדמנויות החינוכיות במדינה. ילדינו כעת נהנים מההזדמנויות שטמונות בחובם של ביתי ספר טובים יותר ושל הוראה טובה יותר".
ברידסלי היה סולל כבישים נלהב ושכנע בהצלחה את בית המחוקקים לאמץ תוכנית לסלילת כבישים. ב-1953 הוא דיווח "שהיקף סלילת הכבישים בשנה האחרונה הייתה נרחבת יותר בהשוואה לכל תקופה אחרת בהיסטוריה של המדינה". הוא היה גאה במיוחד בסלילת הכבישים שנועדו לקשר בין החוות החקלאיות לשווקים. הבטיחות בדרכים הייתה עניין נוסף שהוא דאג לו. משטרת התנועה המדינתית הורחבה, והושם דגש על חינוך לבטיחות ולאכיפת החוק. שיעורי הכשרה לנהגים בבתי הספר התיכוניים הוציאו מתוכם נהגים זהירים.
שימור הקרקעות והמים היה סוגיה חשובה נוספת בשנות כהונתו של בירדסלי כמושל. הוא הקים את מועצת משאבי הטבע, ומרגע שזו החלה בפעולתה, יישרה איווה קו בקצב התקדמות פעולות השימור מול כלל האומה. הוא גם היה גאה בהרחבת ובשיפור התוכניות למוסדות בריאות הנפש של המדינה ופיתוח מרפאות לבריאות הנפש בבתי החולים של איווה. רפורמות נוספות שהוביל בירדסלי היו הרחבת הצוותים ושיפור המוסדות לבתי ספר להכשרת מורים.
ויליאם בירדסלי נהרג בתאונת דרכים ב-21 בנובמבר 1954, כאשר רכבו התנגש במשאית מצפון לדה מוין.[2] הוא נטמן בבית הקברות של ניו וירג'יניה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם בירדסלי באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ויליאם בירדסלי במילון הביוגרפי של איווה (באנגלית)
- ויליאם בירדסלי באתר הרשות המחוקקת של איווה (באנגלית)
- ויליאם בירדסלי באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ויליאם בירדסלי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מושלי איווה 
| ||
|---|---|---|
|
