ויליאם הנרי הריסון מילר | |||||||
לידה |
6 בספטמבר 1840 אוגוסטה, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
25 במאי 1917 (בגיל 76) אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות קראון היל, אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית | ||||||
השכלה | קולג' המילטון | ||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
ויליאם הנרי הריסון מילר (באנגלית: William Henry Harrison Miller; 6 בספטמבר 1840 – 25 במאי 1917) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כתובע הכללי של ארצות הברית בממשלו של הנשיא בנג'מין הריסון.
ויליאם מילר נולד בעיירה אוגוסטה שבמדינת ניו יורק. ב-1861 הוא סיים את לימודיו בקולג' המילטון. בעת לימודיו שם הוא היה חבר באחוות דלתא-אפסילון. הוא למד משפטים במשרדו של נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית מוריסון וייט וב-1865 התקבל ללשכת עורכי הדין בפרו, אינדיאנה. מילר עסק בעריכת דין במשך זמן קצר בעיר זו וכן היה בוחן של בתי הספר של המחוז. בשנים 1884–1885 הוא שימש כנשיא לשכת עורכי הדין של אינדיאנפוליס.[1]
במשך שנים רבות, ובמיוחד במהלך הבחירות לנשיאות של 1888, הוא היה יועץ הסתרים של בנג'מין הריסון. ב-1889, לאחר שנבחר לנשיאות, מינה הריסון את מילר כתובע הכללי של ארצות הברית. בתפקיד זה הוא כיהן עד לתום נשיאותו של הריסון ב-1893.
ויליאם הנרי הריסון מילר נפטר באינדיאנפוליס ב-25 במאי 1917 ונטמן בבית הקברות קראון היל שבעיר.[2]
התובעים הכלליים של ארצות הברית | ||
---|---|---|
|