![]() | |
לידה |
4 בינואר 1920 סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית ![]() |
---|---|
נהרג |
27 באפריל 1996 (בגיל 76) Rock Point, ארצות הברית ![]() |
מדינה |
ארצות הברית ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון ![]() |
השכלה |
|
מעסיק |
המשרד לשירותים אסטרטגיים ![]() |
תפקיד |
ראש ה-CIA (4 בספטמבר 1973–30 בינואר 1976) ![]() |
מפלגה |
פוליטיקאי עצמאי ![]() |
בן או בת זוג |
Sally Shelton-Colby (1984–1996) ![]() |
מספר צאצאים |
5 ![]() |
פרסים והוקרה |
כוכב הכסף ![]() |
![]() ![]() |
ויליאם איגן קולבי (באנגלית: William Egan Colby; 4 בינואר 1920 – 27 באפריל 1996) היה פעיל ציבור אמריקאי, שכיהן כראש ה-CIA בין השנים 1973–1976 תחת נשיאי ארצות הברית ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד[1].
קולבי נולד וגדל בסיינט פול. הוא השלים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת פרינסטון ותואר נוסף במשפטים מטעם אוניברסיטת קולומביה בשנת 1940. בשנת 1941 התגייס לצבא ארצות הברית, הוסמך כקצין חי"ר והוצב ב-OSS[2]. קולבי לקח חלק במבצע ג'דבורו ושימש כמפקד צוות כוחות מיוחדים בצרפת ונורווגיה, שביצע פשיטות על מטרות צבאיות של גרמניה הנאצית[3]. לקולבי הוענק כוכב הכסף על גבורתו במלחמה. לאחר המלחמה עבד קולבי זמן קצר כעורך דין במשרד עורכי הדין של ויליאם דונובן ולאחר מכן התגייס לסוכנות הביון המרכזית. הוא שימש במגוון תפקידי שטח, מטה ופיקוד. במהלך מלחמת וייטנאם, שימש קולבי כראש שלוחת הסוכנות בסייגון וכראש אגף המזרח הרחוק שלה והיה מעורב במבצע פניקס[4]. כסגן ראש הסוכנות למבצעים ניסח קולבי צו המחייב את עובדי ה-CIA לדווח על כל חשד לפגיעה בחוק או בהצהרות היסוד של הסוכנות, שכונה "תכשיטי המשפחה".
בשנת 1973 מינה אותו הנשיא ניקסון לראש הסוכנות[5]. במהלך כהונתו נדרש קולבי להתמודד עם המתיחות בין המעצמות במהלך מלחמת יום הכיפורים[6] ועם טענות הסנאט של ארצות הברית כי הסוכנות מטייחת פעילות חשאית לא חוקית. בשל טענות אלו העביר קולבי את המסמך שחיבר, "תכשיטי המשפחה", לקונגרס משום שחשב שזוהי הדרך להבריא את הסוכנות ממבצעים שכאלו[7]. ב-4 בנובמבר 1975, במסגרת מה שכונה טבח ליל כל הקדושים והיה ארגון מחדש שעשה נשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד, בעקבות פרשת ווטרגייט החליט הנשיא על סיום תפקידו של קולבי. לקולבי הוצע להתמנות לנציג הקבוע של ארצות הברית בנאט"ו, אך הוא סירב. קולבי טבע בעת שחתר בקאנו שלו בנהר הפוטומק בשנת 1996.