ויקטור קראפט
 | |
| לידה |
4 ביולי 1880 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1975 (בגיל 94) וינה, אוסטריה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת וינה |
| מוסדות |
אוניברסיטת וינה |
| מונחה לדוקטורט |
פול פייראבנד |
| זרם | פוזיטיביזם לוגי |
| תחומי עניין | פילוסופיה של המדע, פילוסופיה של ההיסטוריה |
| עיסוק |
פילוסוף, ספרן, מרצה באוניברסיטה |
| השפיע על | פייראבנד, אנסקומב |
| מדינה |
אוסטריה |
| צאצאים |
Eva Frodl-Kraft |
  | |
ויקטור קראפט (בגרמנית: Victor Kraft; 4 ביולי 1880 – 3 בינואר 1975) פילוסוף אוסטרי חבר החוג הווינאי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קראפט, יליד וינה, למד פילוסופיה, היסטוריה וגאוגרפיה באוניברסיטת וינה, ונהג להשתתף בכנסי הפילוסופיה של האוניברסיטה, כמו גם במפגשים פרטיים (בפרט עם אוטו ויינינגר ואותמר ספאן).
ב-1912 החל לעבוד למחייתו באוניברסיטת וינה כספרן, ובמקביל המשיך לעסוק במחקר פילוסופי. קראפט משתתף קבוע בדיוני החוג הווינאי, מיסודו ועד התפרקותו. בנוסף היה חבר גם בחוג גומפרץ והתדיין עם "הפריפריה" של החוג הווינאי (למשל, קרל פופר). קראפט זכה לתואר של פרופסור חבר בפילוסופיה תאורטית ב-1924, וב-1930 לתואר דוקטור על עבודתו בנושא "הידע על העולם החיצוני". לאחר מכן המשיך את לימודיו בברלין תחת גאורג זימל, וילהלם דילתיי ואחרים.
לאחר האנשלוס קראפט פרש ממשרתו כספרן בגלל מוצאה היהודי של אשתו. כך איבד גם את מעמדו כמרצה באוניברסיטה. קראפט המשיך את מחקרו תחת השלטון הנאצי במעמד של "מהגר פנימי" ובתנאים קשים. ב-1945 מונה מחדש לספרן. שנתיים אחר כך הפך ל"ספרן לאומי" (Generalstaatsbibliothekar) והוחזרה לו משרתו כפרופסור חבר. ב-1950 הפך לפרופסור מן המניין ושותף להנהלת בית הספר לפילוסופיה עד לפרישתו, כעבור שנתיים. ספרו "מקורות הנאו-פוזיטיביזם" נאסר לפרסום ב-1950. קראפט המשיך במחקר ובפרסום מאמרים עד למותו בווינה, ב-1975.
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קראפט היה יוצא דופן בין הפוזיטיביסטים הלוגיים בכך שתמך באמפיריציזם שאינו מתבסס על רשמי החושים ובעל מבנה דדוקטיבי. לפני מלחמת העולם הראשונה (ואחריה, יחד עם חברי החוג הווינאי), הקדיש חלק גדול מהרצאותיו ומאמריו לקידום פילוסופיה מדעית. בנוסף תרם לביסוס האתיקה כמדע, ועסק בתאוריה של הגאוגרפיה ובפילוסופיה של ההיסטוריה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Stadler, Friedrich: The Vienna Circle. Studies in the Origins, Development, and Influence of Logical Empiricism
| חברי החוג הווינאי | |
|---|---|
|