לידה |
23 בפברואר 1680 ויל מארי, לימים מונריאל, צרפת החדשה (כיום קנדה) | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
7 במרץ 1767 (בגיל 87) פריז, ממלכת צרפת | ||||||||
מדינה | צרפת | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
חתימה | |||||||||
ז'אן-בטיסט לה מואן דה ביינוויל (בצרפתית: Jean-Baptiste Le Moyne de Bienville, ידוע גם כ"סייה דה ביינוויל" (Sieur de Bienville) או "למואן דה ביינוויל" (Lemoine de Bienville); 23 בפברואר 1680 – 7 במרץ 1767) היה אציל צרפתי, מגלה ארצות יליד "צרפת החדשה" שבצפון-אמריקה (בקנדה של ימינו), המושל השני של לואיזיאנה הצרפתית ומייסד העיר ניו אורלינס. כונה "אבי לואיזיאנה" אחרי ששלט במשך מספר עשורים בזירה הפוליטית של מושבת לואיזיאנה הצרפתית.
ז'אן-בטיסט לה מואן דה ביינוויל נולד ב-1680 במונטריאול (מונריאל) או כשמה באותן השנים, ויל מארי, במושבה "צרפת החדשה" (כיום קנדה). אביו, שארל לה מואן, שמוצאו היה בלונגיי, על יד דייפ בחבל נורמדיה בצרפת היגר למונטריאול. בהמשך הצטיין שם בהגנת האינטרסים של צרפת מול הבריטים. שארל לה מואן זכה לתואר אצולה מידי המלך לואי הארבעה עשר, מלך צרפת והפך על ידי כך לסייה למואן דה לונגיי. האם, קתרין פרומו (Primot) וידועה גם כקתרין טיירי, הייתה ילידת רואן, גם כן בנורמנדיה. לזוג היו עשרה ילדים. אחד מהם, מבוגר יותר, פייר לה מואן ד'איברוויל, נודע כמגלה ארצות. את השם ביינוויל שצירף ז'אן-בטיסט לשם המשפחה מקורו בכפר בשם ביינוויל, ככל הנראה בפיקרדיה, כיום במחוז אואז.
בגיל 17 ב-1697 יצא ביינוויל יחד עם אחיו איברוויל בראש כמה מאות מיתיישבים למסע על מנת להקים מושבה צרפתית חדשה בצפון אמריקה, הפעם בקרבת מפרץ מקסיקו. ביינוויל חקר את חופי המפרץ. אחרי הרננדו דה סוטו היו ביינוויל יחד עם אחיו האירופאים הראשונים שגילו את הנהר מיסיסיפי מכיוון הים. הם חקרו את מעל הנהר בליווי מורה דרך אינדיאני. בסביבות 1699 במפרץ הנקרא כיום מובייל ביי גילה ביינוויל מעיין ארטזי מזנק ומבעבע והקים בסביבתו את היישוב בל פונטן ("מזרקה יפה"). לפני ששב לצרפת, באפריל 1699 הקים איברוויל את היישוב הראשון במושבה הצרפתית החדשה, לואיזיאנה:פור מורפא (Fort Maurepas) הידוע כיום כ אולד בילוקסי, כיום אושן ספירינגס, מיסיסיפי, על יד בילוקסי. איברוויל מינה את סובול דה לה וילאנטרי כמושל ואת אחיו ביינוויל כ"סגן " או לטננט מלכותי.[1] בשנים 1699–1702 היה פייר לה מואן ד'איברוויל המושל הראשון של לואיזיאנה הצרפתית. ז'אן-בטיסט היה המושל השני של לואיזיאנה הצרפתית בשנים 1702–1713 ב-1707 המלך לואי הארבעה עשר החליט להחליף אותו בקפטן ניקולא דאנו דה מווי (Daneau de Muy), אולם זה טבע בדרך, בים הקריבי קרוב ללה הוואנה ולא הצליח להגיע כדי להיכנס לתפקיד. בנסיבות אלה המשיך לה מואן דה ביינוויל בתפקיד עד שנת 1713.הוא כיהן שוב כמושל בשנים 1716–1724 ו-1733–1743. אחרי נסיעתו של איברוויל, פיקד ביינוויל על מסע נוסף במעל הנהר מיסיסיפי ובמקום הידוע כ "אינדליש טרן" פגש אוניות אנגליות. כששמע על כך הורה לו איברוויל להקים יישוב צרפתי על גדת הנהר מיסיסיפי. היישוב נקרא פור דה לה בולה. (Fort De La Boulaye).
לפי המלצות אחיו איברוויל, ב-1702 הביא ביינוויל את רוב המתיישבים הצרפתים ליישוב חדש בחוף הים של מדינת אלבמה של היום, בצד המערבי של הנהר לה מוביל, ידוע באנגלית כמובייל.שם הקים יישוב בשם פור לואי דה לה מוביל, לימים מובייל, אלבמה, היישוב האירופי הראשון באלבמה.[1] הוא הקים גם את פור דופן, (Port Dauphin), נמל מים עמוקים באי דופן הסמוך, מכיוון שמפרץ מובייל והנהר מובייל היו רדודים מדי. בהמשך גילה את איי שאנדלר שעל יד חוף לואיזיאנה ואת האיים קט ושיפ, על החוף הנוכחי של מדינת מיסיסיפי ולאחר מכן פנה מערבה אל שפך הנהר מיסיסיפי. לבסוף המסעו המשיך אל המקומות שבהם נמצאות היום באטון רוז' ופולס ריוור, לואיזיאנה. בשנים הבאות חלו תנודות רבות במספר המתיישבים של לואיזיאנה. אחרי שראה כי חיילים צרפתיים נקשרו לנשים ילידות, עילה אפשרית לסכסוכים, הביא ביינוויל 24 צעירות צרפתיות. לפי המסורת הן גויסו ממנזרים, אבל קרוב לוודאי שרובן היו למעשה בנות מבתים עניים. הן נודעו כ"נערות הקסטות" filles à la cassette, בהמשך "נערות הקסקט", מכיוון שנשאו איתן ארגזים קטנים שנקראו "קסטות " או "קסקטים" שבהם החזיקו את חפציהם האישיים.[2] ב-1708 אוכלוסיית מובייל מנתה 281 מתיישבים, אבל כעבור שנתיים ירדה ל-178 בעקבות מגפה. ב-1709 כוסה פור לואי דה לה מוביל במי שיטפונות, אירוע שיחד עם המגפות אילצו את ביינוויל להעתיק את היישוב יותר למורד הנהר. פור לואי החדש נבנה מעץ באתר הנוכחי של העיר מובייל, אלבמה. ב-1712 כשזכה איש העסקים ויבואן העבדים אנטואן קרוזא (Crozat), במונופול של לואיזיאנה, המושבה מנתה 400 מתיישבים. ב-1713 - 1716 לואיזיאנה נוהלה על ידי המושל אנטואן דה לה מוט קדיאק ולתקופה קצרה על ידי ז'אן-מישל דה לפינה. בינתיים, ביינוויל עבר מערבה יותר והקים ב-1716 את פור רוזלי (Fort Rosalie), לימים נאצ'ז, מיסיסיפי. אחרי שקרוזא מכר את השליטה על המושבה לג'ון לו וחברתו, קומפני אוף דה אינדיס, ב-1716 הוחזר ביינוויל לתפקיד של מושל לואיזיאנה.
ב-1717 גילה ביינוויל אתר בצורת סהר בנהר מיסיסיפי ווליד האגם פונשארטרן (Lake Ponchartrain) שנראה לו מוגן מגאות ומהוריקנים והציע להנהלת הקומפני אוף אינדיס לבנות שם את בירת המושבה. הוא קיבל את האישור לכך ובאביב 1718 (באופן מסורתי חוגגים את האירוע ב-7 במאי) הקים עיר חדשה שנקראה החל מ-1721 "נובל אורליאן" כלומר "אורליאן החדשה", כיום ניו אורלינס. השם ניתן לכבוד העוצר של צרפת, הדוכס פיליפ מאורליאן. (1723-1674). בשנים 1718–1719 נבנו צריפים ומחסנים שאיפשרו לביינוויל להביא חיילים ואספקה ממובייל.ב-1720 שירטט האדריכל אדריאן דה פוז'ה את תוכנית המתאר של העיר החדשה עם רחובות בזווית ישרה: Le Vieux Carré - המרובע הישן, שנודע כ"רובע הצרפתי". ביינוויל עבר לגור לבית שהפך לימים לבית המכס. ב-1723 נובל אורליאן הפכה לבירת לואיזיאנה. ב-1719 השתתף ביינוויל בכיבוש פנסקולה שבמזרח פלורידה מידי הספרדים.
ב-1719 בימי מלחמת הברית המרובעת העביר ביינוויל את בירת לואיזיאנה הצרפתית מפור לואי דה לה מוביל או מובייל, אלבמה, שהייתה קרובה לפנסאקולה וחזית נגד ספרד, בחזרה אל פול מורפא או בילוקסי הישנה. עם זאת, עקב תזוזת שרטוני חול, הועתק יישוב זה מעבר למפרץ בילוקסי כדי להקים ישוב חדש:בילוקסי החדשה. בהמשך פור מורפא הוצתה - לפי המנהג הצרפתי, כדי לא לאפשר שימושו על ידי אויבים. באותה שנה ניו אורלינס הוצפה בשיטפונות. מכיוון שהקרקע החולית סביב בילוקסי הקשתה על החקלאות וסופות הדפו את החולות אל תוך הנמל בילוקסי, בסופו של דבר נבחרה ניו אורלינס כבירה בגלל היותה נמל מים עמוקים וסמוכה יותר לאדמות חקלאיות. ביוני - אוגוסט 1722 העביר ביינוויל את בירת לואיזיאנה הצרפתית לניו אורלינס
ב-1725 נקרא ביינוויל חזרה לצרפת. השאיר את המושבה בידי פייר דיגה דה בואבריאן שהתחלף יותר מאוחר באטיין פרייה. ביינוויל חזר לתפקידו בלואיזיאנה ב-1733. כהונתו האחרונה התאפיינה בהידרדרות ביחסים עם בני צ'יקאסו ופריצת מלחמה איתם. ביינוויל תכנן מיד נגדם מתקפה דו-כיוונית. מכיוון מדינת אילינוי שלח כוח בפיקוד המושל של אילינוי, פייר ד'אטראגט. ביינוויל עצמו איחר במפגש ואז ב-25 במרץ 1736 התחיל ד'ארטאגט את המתקפה לבד ונמחץ על ידי האינדיאנים. אחרי שבועות של הכנות ב-26 במאי התקיף ביינוויל מדרום וגם הוא נהדף בעוצמה. אחרי השפלה זו כינס ביינוויל את כוחותיו בצ'יקאסו בלאף ב-1739. בני צ'יקאסו ביקשו שלום והסכם שלום איתם נחתם על ידי ביינוויל באפריל 1740. אחרי מלחמה זו ביקש ביינוויל להשתחרר מתפקידו כמושל. בינתיים הקים את בית החולים "שאריטה" בניו אורלינס. בהמשך הוביל את מאמצי השיקום של העיר אחרי מכת שני הוריקנים בסתיו 1740. המושל החדש הגיע ב-1743 ואז ביינוויל שב לצרפת. אפילו בצרפת נשאר קשור למושבה וניסה ללא הצלחה למנוע את העברת לואיזיאנה לספרד.
בשובו לצרפת, נפטר לה מואן בגיל 87 בביתו ברחוב ויויאן 17 בפריז וטקס הלווייה קויים בכנסיית סנט אסטאש בעיר. הובא לקבורה בבית הקברות מונמאטר
(Avenue De Bienville)
האנדרטה מציגה את ביינוויל עם כן עם פניו צפונה. בצד המזרחי לימינו יושב אינדיאני, ובצד הדרומי - עומד נזיר קתולי. בצד המערבי של האנדרטה נראה סמלו של משפחת לא מואן