ז'אן זה

ז'אן זה
Jean Zay
צילום מסביבות 1936
לידה 6 באוגוסט 1904
אורליאן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 ביוני 1944 (בגיל 39)
Molles, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הפנתאון של פריז (27 במאי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון פוטייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית, הרדיקלית והרדיקל-סוציאליסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר האספה הלאומית הצרפתית
8 במאי 1932 – 31 במאי 1936
(4 שנים)
פרסים והוקרה
קונקור ז'נרל עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אן אלי פול זה (בצרפתית:Jean Élie Paul Zay,‏ 6 באוגוסט 1904 – 20 ביוני 1944) היה פוליטיקאי צרפתי, יהודי במוצאו. ב-1936–1939 כיהן כשר החינוך והאמנויות של צרפת. באוגוסט 1940 נעצר על ידי ממשל וישי ונרצח ב-1944. היה עורך דין בהכשרתו.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן זה נוד ב-1904 בעיר אורליאן במחוז לוארה. אביו, לאון זה, שכיהן כמנהל העיתון הרדיקל-סוציאליסטי "Le Progrès du Loiret" היה צאצא למשפחה יהודית ממץ אך נולד ונפטר באורליאן. האם, אליס שרטרן, הייתה צרפתייה פרוטסטנטית, מורה בבית ספר יסודי. ז'אן זה גדל עם אחותו כנוצרי הקלוויניסטי אבל ברוח חילונית. זה למד בתיכון פוטייה באורליאן ובהמשך למד משפטים. ב-1928 היה לעורך דין. מגיל צעיר התגייס לפעילות פוליטית ובגיל 21 הצטרף למפלגה הרדיקלית.

הקריירה הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1932 נבחר זה לפרלמנט הצרפתי כנציג של המחוז לוארה מטעם המפלגה הרדיקלית-סוציאליסטית.

הוא ניצח בבחירות את נציג המפלגה העממית דמוקרטית, מוריס ברז'ה. זה היה אחד מה"טורקים הצעירים" שביקשו לקדם שינוי במפלגה, ונמנה עם המנהיגים שהובילו ב-1935 את הצטרפותה לחזית העממית. אחרי הבחירות ב-1935 החל מיוני היה לחבר בממשלה כשר החינוך והאמנויות. בעת כהונתו הרחיב את החינוך חובה והנהיג תוכנית הוראה אחידה בכל בתי הספר.

ב-1938 יזם זה, לפי המלצתו של פיליפ ארלנז'ה ואחרים, יזם פסטיבל בינלאומי לקולנוע בצרפת שנועד להתקיים לראשונה בקאן ב-1939. בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה, פסטיבל קאן הראשון התקיים רק אחרי מותו, ב-1946.[1]

זה היה בונה חופשי. התקבל ב-24 בינואר 1926 ללשכת "אטיין דולה" של מסדר המזרח הגדול של צרפת.

שנות מלחמת העולם השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פריצת מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 התפטר זה מהממשלה כדי להתגייס לצבא. שירת בלוטננט משנה במטה ארמייה הרביעית. ביוני 1940 הורש להשתתף במליאה האחרונה של הפרלמנט הצרפתי בבורדו. אחרי כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית, עלה בבורדו על האונייה "לה מסיליה " לכיוון קזבלנקה בכוונה להשתתף בהקמת ממשלת גולה בצפון אפריקה. אולם באוגוסט 1940 נעצר על ידי שלטונות וישי הפרו-נאציים באשמת עריקות והוחזר עצור לצרפת. הוא הוחזק בכלא צבאי בקלרמון-פראן מסע הסתה בעיתונים שתוזמר על ידי פיליפ אנריו, שר ההסברה של ממשל וישי, קרא להוצאתו להורג בגלל היותו "יהודי, בונה חופשי וחבר במפלגה הרדיקלית". שירו האנטי-מלחמתי ממרץ 1924, " Le Drapeau הוצג כעדות לחוסר פטריוטיזם.

באוקטובר 1940 בית דין צבאי שפט אותו על עריקות ודן אותו להורדת דרגותיו הצבאיות ולגירוש מצרפת המטרופוליטנית לכל החיים. בעת שהוחזק במרסיי, פסק הדין הוסב למאסר בצרפת והוא נשלח לכלא ריום, שם שיתף תא עם אסיר יהודי אחר, הרב אדוארד גורביץ'. הורשה ליצור קשר עם ידידים ועם משפחתו ולא ניסה לברוח. ב-20 ביוני 1944 שלוש חברי מיליציה של המשטר, אנרי מילו, שארל דוול ופייר קורדייה, הוציאו אותו מהכלא, כביכול כדי להעביר אותו לעיר מלאן. הם רצחו אותו ביער על יד מחצבה נטושה, במקום הנקרא 'Les Malavaux בשטח "בור השטן" faille du Puits du diable שביישוב מול במחוז אלייה.

טיהור שמו אחרי המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שחרור צרפת באוגוסט 1944, ביולי 1945 בית דין לערעורים בריום ביטל את הרשעתו ועונשו לאחר המוות. ב-1946 נמצאו שרידי גופתו יחד עם אלו של עוד שני בני אדם, מתחת לערימת אבנים. השלושה נקברו ביחד ביישוב קוסה (Cusset). אולם ב-1947 גופתו הוצאה וזוהתה לפי שיניו. המיליציונר ששרד, שארל דוול, נשפט בגין רציחתו של זה ובפברואר 1953 נידון לעבודות פרך לכל החיים, אבל ב-1955 שוחרר לחופשי. ז'אן זה הובא לקבורה סופית באורליאן ב-1948.

חייו הפרטיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן זה היה נשוי למדלן דרה ולזוג נולדו שתי בנות, קתרין מרטן-זה והלן מושאר-זה (ילידת 1940).

הנצחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • במקום הירצחו במול הוקם אתר זיכרון
  • הוצבה לוחית זיכרון על התיכון שבו למד באורליאן.
  • ביישוב טרלאזה נקרא רחוב על שמו.
  • 2005 - הוקם פרס ספרותי לזכרו.
  • מרץ 2014 - נשיא צרפת, פרנסואה הולנד הודיע על כוונתו על העברתם שרידי גופתם של ז'אן זה, ז'רמן טיליון וז'נבייב דה גול-אנטוניוז לפנתאון בפריז כדמויות מובילות בהתנגדות לכיבוש הנאצי.

.[2] הטקס הרשמי התקיים ביום הלאומי של ההתנגדות, ב-27 במאי 2015

  • 2019 - מחשב על שנרכש על ידי CNRS נקרא על שמו של ז'אן זה.

[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'אן זה בוויקישיתוף
  • ז'אן זה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Susan Hayward French National Cinema 2005, Psychology Press ISBN 0415307821p.142
  2. ^ נאום הנשיא פרנסואה הולנד
  3. ^ באתר IDRIS