ז'אק לקוק

ז'אק לקוק
Jacques Lecoq
מייסד התיאטרון הפיזי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 15 בדצמבר 1921
הרובע השבעה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בינואר 1999 (בגיל 77)
בולון-ביאנקור, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1945–1999 (כ־54 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'אק לקוק (בצרפתית: Jacques Lecoq; 15 בדצמבר 1921 – 19 בינואר 1999) היה שחקן, פנטומימאי ובמאי צרפתי אשר השפיע רבות על אמנויות הבמה במחצית השנייה של המאה העשרים וידוע כמפתח שיטת התיאטרון הפיזי.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוק החל את לימודיו בגימנסיה בגיל 17 ולמד בה התעמלות מכשירים. לדבריו, לימודים אלו גרמו לו להבין את הגאומטריה של התנועה וכי תנועת הגוף דרך החלל דורשת ממנו להיות לגמרי מופשט. לקוק ראה את הקצב באתלטיקה כ"שירה פיזית".

ב-1941 התקבל ל"תיאטרון הפיזי" ובו הכיר את ז'אן-מארי קונטי, שחקן כדורסל לשעבר, אשר היה אחראי על לימודי הספורט בצרפת. קונטי התעניין בחיבור בין ספורט לתיאטרון ובעקבות כך היה בקשר עם אנשי התיאטרון אנטונן ארטו וז'אן-לואי בארו. הייתה לו השפעה רבה על לקוק.

לקוק לימד ספורט במשך מספר שנים ולאחר מכן שיחק בקומדיות דלארטה. הוא גר באיטליה במשך שמונה שנים ושם נחשף לפנטומימה, מסיכות והופעות פיזיות. במשך אותו זמן הופיע כשחקן, ליצן ומחזאי.

ב-1956 חזר לפריס והקים את "בית-הספר הבינלאומי לתיאטרון של ז'אק לקוק" - École internationale de Théâtre Jacques Lecoq.

שיטת הוראה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוק פיתח את שפת התיאטרון הפיזי והצליח באמצעות פדגוגיה מקורית, ליצור סגנון חדש ומקורי של יצירה תיאטרלית. הוא פיתח פדגוגיה תיאטרלית, אך לא קיבע אותה כשיטת עבודה לתהליכי יצירה תיאטרלית.

לקוק עודד את תלמידיו לחקור דרכי הופעה, במקום להקנות מספר יכולות מסודרות או העדיף לחנך ליצירתיות של המופיע (פרפורמר). התרגול כלל דגש על מסיכות. בתחילה עם מסכות טבעיות מתוך מחשבה שהן מפנות את תשומת הלב למניירות הגופניות ולאחר מכן הקטין את גודל המסיכות עד אביזרים קטנים כמו אף של ליצן. בשלבים מאוחרים יותר של הלימוד העדיף לקוק לא להגיד לתלמידיו מה לעשות כדי לעודד אותם להמשיך לנסות דרכים חדשות של ביטוי יצירתי. שלושת עקרונותיו היו: משחק מלא, תחושה של ביחד ופתיחות.

ב-1977 לקאן הקים בבית הספר מעבדה ללימוד התנועה שחקרה ארכיטקטורה, עיצוב במה ותפאורה.

השפעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הספר של לקוק למדו תלמידים מארצות שונות ולאחר לימודיהם הקימו להקות תיאטרון, השתלבו בתיאטראות קיימים ואף הקימו בתי-ספר עצמאיים שממשיכים את דרכו הפדגוגית. על תלמידיו נמנים, פיטר ברוק, אריאן מנושקין, סטיבן ברקוף, דריו פו, ג'ולי טיימור, פיליפ גולייה, סיימון מקברני סאידי לאסאד, ברטי טוביאס, קלוד שגרן, ג'וליאן שגרן ואחרים.

בישראל פועלים שחקנים ובמאים בהשראת לקוק כ: גיל בכר, ג'וליאן שגרן, נעם מאירי נלי עמר, סלים דאו שירילי דשא, אורי וייס וליסה ג'יקובסון. כמו כן ישנם בתי ספר וקבוצות תיאטרון שפועלים בהשראתו כמו "תיאטרון ארמא", בית הספר תיאטרון הגוף שנסגר, ו "הואדי- בית ספר לתיאטרון פיזי" הפועל בבית-הגפן בחיפה החל משנת 2016.

בשנת 2007 פורסמה עבודת מחקר על הפדגוגיה של ז'אק לקוק, שנכתבה על ידי ליסה ג'יקובסון מתיאטרון ארמא. (כתיזה לתואר שני באוניברסיטת ת"א). שם התיזה- " "אל תעשו מה שאני עושה- תעשו מה שאתם עושים"- הבופון והליצן בפדגוגיה של ז'אק לקוק והשפעתה על התיאטרון בשלהי המאה ה-20", הנמצאת לעיון בספריית האוניברסיטה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • The Moving Body: Teaching Creative Theatre, Jacques Lecoq, Jean-Gabriel Carasso, Jean-Claude Lallias, Routledge, 2002
  • Theatre of Movement and Gesture, Jacques Lecoq, Routledge, 2006
  • Through the Body: A practical guide to physical theatre, Callery Dympha, London: Nick Hern Books, 2001
  • Jacques Lecoq, Murray Simon, Routledge, 2003

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]