ז'ליקו רבראצ'ה

ז'ליקו רבראצ'ה
Жељко Ребрача
לידה 9 באפריל 1972 (בן 52)
אפאטין, יוגוסלביה (כיום סרביה)
עמדה סנטר
גובה 2.13 מטרים
דראפט בחירה מספר 54, 1994
סיאטל סופרסוניקס
קבוצות כשחקן
1990–1991
1991–1995
1995–1999
1999–2001
2001–2004
2004
2004–2007
2007
נובי סאד
פרטיזן בלגרד
בנטון טרוויזו
פנאתינאיקוס
דטרויט פיסטונס
אטלנטה הוקס
לוס אנג'לס קליפרס
ולנסיה
הישגים כשחקן
2 זכיות באליפות היורוליג (1992, 2000)
MVP של הפיינל פור ביורוליג (2000)
זכייה בגביע ספורטה (1999)
זכייה באליפות הליגה האיטלקית (1997)
2 זכיות באליפות הליגה היוונית (2000, 2001)
MVP של הליגה היוונית (2000)
2 זכיות באליפות הליגה היוגוסלבית (1992, 1995)
3 זכיות בגביע היוגוסלבי (1992, 1994, 1995)
חמישיית הרוקיז השנייה של העונה ב-NBA(2002)
מאזן מדליות
מתחרה עבור יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
המשחקים האולימפיים
כסףאטלנטה 1996כדורסל גברים
גביע העולם
זהבאתונה 1998כדורסל גברים
אליפות אירופה
זהביוון 1995כדורסל גברים
זהבספרד 1997כדורסל גברים

ז'ליקו רבראצ'הסרבית: Željko Rebrača, בסרבית קירילית: Жељко Ребрача; נולד ב-9 באפריל 1972) הוא כדורסלן עבר סרבי, ששיחק באופן פעיל בין השנים 1990–2007.

קריירת מועדונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 החל רבראצ'ה את קריירת המשחק שלו בקבוצת נובי סאד מהליגה היוגוסלבית בכדורסל, ולאחר עונה אחת עבר לפרטיזן בלגרד. תחת המאמן הצעיר ז'ליקו אובראדוביץ', ובהובלת השחקנים אלכסנדר ג'ורג'ביץ' ופרדראג דנילוביץ', זכתה פרטיזן באליפות הליגה האירופית של פיב"א הראשונה בתולדותיה בעונת 1991/1992, לאחר שגברה בגמר על חובנטוד בדאלונה.[1] בעונות הבאות הצטיין רבראצ'ה בפרטיזן, אך קבוצתו לא הורשתה להשתתף ביורוליג בשל מעורבות סרביה במלחמת בוסניה. ב-4 עונותיו בפרטיזן קלע 11.7 נקודות בממוצע למשחק, וזכה עם הקבוצה ב-2 אליפויות הליגה היוגוסלבית (1992, 1995) וב-3 גביעי הליגה היוגוסלבית (1992, 1994, 1995), בנוסף לזכייה ביורוליג (1992).[2]

בשנת 1995 עבר לשחק עבור בנטון טרוויזו האיטלקית, אותה אימן מייק ד'אנטוני. בעונת 1996/1997 זכה עם הקבוצה באליפות ליגת העל האיטלקית לאחר שגברה על פורטיטודו בולוניה בסדרת הגמר, בתוצאה 3–2. בעונת 1997/1998 העפילה בנטון לפיינל פור היורוליג, אך הודחה במשחק חצי הגמר על ידי א.א.ק. אתונה. בעונת 1998/1999 זכתה הקבוצה בגביע ספורטה, תחת הדרכתו של ז'ליקו אובראדוביץ' אשר החליף את ד'אנטוני. ב-4 עונותיו בטרוויזו רשם רבראצ'ה ממוצעים של 14.3 נקודות ו-6.5 ריבאונדים למשחק.[2]

לקראת עונת 1999/2000 חתם רבראצ'ה על חוזה בפנאתינאיקוס מליגת העל היוונית, אליה עבר יחד עם מאמנו בטרוויזו ז'ליקו אובראדוביץ'. בפיינל פור היורוליג של אותה עונה גברה פנאתינאיקוס על אפס פילזן (81–71) ועל מכבי תל אביב (73–67) בדרך לזכייה השנייה בתולדותיה באליפות היורוליג. במשחק הגמר הוביל רבראצ'ה את קבוצתו עם 20 נקודות ו-8 ריבאונדים, ובסיומו זכה בפרס ה-MVP של פיינל פור היורוליג.[3] בעונה העוקבת נפגשו אותן הקבוצות בגמר ליגת הסופרוליג, אך הפעם ידה של מכבי הייתה על העליונה, כאשר ניצחה בתוצאה 81–67. בשתי עונותיו ביוון זכה רבראצ'ה עם פנאתינאיקוס באליפות הליגה היוונית.

על אף שנבחר בדראפט ה-NBA‏ 1994 על ידי סיאטל סופרסוניקס (בחירה 54), נשאר רבראצ'ה באירופה עד קיץ 1999, אז חתם על חוזה בדטרויט פיסטונס. בעונת הרוקי שלו קלע 6.9 נקודות למשחק כמחליפו מהספסל של בן וולאס, ונבחר לחמישיית הרוקיז השנייה של העונה. במהלך עונתו השלישית בדטרויט, 2003/2004, נשלח לאטלנטה הוקס כחלק מטרייד שהעביר לפיסטונס את ראשיד וולאס. לקראת עונת 2004/2005 חתם על חוזה ל-3 עונות בלוס אנג'לס קליפרס, אך באפריל 2006 שוחרר מהקבוצה בשל פריצת דיסק.[4] ב-5 עונותיו ב-NBA השתתף ב-215 משחקים בלבד (מתוך 410 של קבוצותיו) בשל בעיות בריאותיות שונות, ורשם ממוצעים כוללים של 5.9 נקודות ו-3.2 ריבאונדים למשחק.[5]

ניסיון הקאמבק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2007 חזר לשחק כאשר חתם על חוזה בוולנסיה מהליגה הספרדית, אך לאחר 3 משחקים בלבד שוחרר מהקבוצה ופרש ממשחק.[6]

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורניר אליפות אירופה בכדורסל 1995 השתתף רבראצ'ה לראשונה במשחקי נבחרת יוגוסלביה הבוגרת, וזכה עמה במדליית הזהב. לאורך הטורניר שימש כמחליפו מהספסל של ולאדה דיבאץ, וקלע 4.8 נקודות בממוצע למשחק.[7] באולימפיאדת אטלנטה (1996) היה אחד השחקנים המובילים של נבחרתו, לצד דיבאץ, פרדראג דנילוביץ', אלכסנדר ג'ורג'ביץ' ודיאן בודירוגה, וסייע לה להעפיל לגמר הטורניר עם ממוצע של 10.6 נקודות למשחק. במשחק הגמר הפסידה יוגוסלביה מול נבחרת ארצות הברית בתוצאה 69–95, וזכתה במדליית הכסף.[7]

באליפות אירופה 1997 שוב זכתה יוגוסלביה במדליית הזהב, כאשר רבראצ'ה מסיים כקלעי השלישי של נבחרתו עם 11.1 נקודות בממוצע למשחק. בטורניר אליפות העולם 1998 קלע רבראצ'ה 13.6 נקודות למשחק, כולל 16 נקודות במשחק הגמר מול נבחרת רוסיה, בו ניצחה יוגוסלביה בתוצאה 64–62. בסיום האליפות נבחר לחמישייה המצטיינת של הטורניר, לצד בודירוגה. בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סידני (2000) הפסיד רבראצ'ה עם נבחרתו מול נבחרת ליטא בשלב רבע הגמר. בקיץ 2005 חזר להתחרות עם נבחרתו, לראשונה מזה 5 שנים, וסיים עמה במקום התשיעי באליפות אירופה 2005.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ליקו רבראצ'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סטטיסטיקות המשחק בין פרטיזן לבדאלונה, באתר פיב"א אירופה
  2. ^ 1 2 ז'ליקו רבראצ'ה, מומחה חסימות, באתר היורוליג, 7 באפריל 2014
  3. ^ סטטיסטיקות המשחק בין פנאתינאיקוס למכבי, באתר היורוליג
  4. ^ הקליפרס משחררים את רבראצ'ה, באתר ESPN,‏ 6 באפריל 2007
  5. ^ סטטיסטיקות ה-NBA של רבראצ'ה, באתר basketball-reference.com
  6. ^ רבראצ'ה מודיע על פרישה ממשחק, באתר היורוקאפ, 18 בדצמבר 2007
  7. ^ 1 2 3 פרופיל באליפות העולם 1997, באתר פיב"א