לידה | 1988 (בת 36 בערך) |
---|---|
מדינה | לבנון |
פרסים והוקרה | 100 נשים (BBC) (2020) |
hayatmirshad | |
חיאת מירשאד (בערבית: حياة مرشاد; בתעתיק מדויק: חיאת מרשד; נולדה ב-1988) היא עיתונאית פמיניסטית לבנונית שנאבקת להבטיח שלבנות ולנשים תהיה גישה לצדק, מידע, הגנה וזכויות אדם. היא מפיצה את מסריה באמצעות אמצעי תקשורת שונים.
מירשאד היא בעלת תואר ראשון בספרות אנגלית מהאוניברסיטה הלבנונית ובהמשך למדה לימודי מגדר וסיוע הומניטרי באוניברסיטה האמריקאית בביירות.[1]
בשנת 2012 מירשאד ייסדה והייתה עורכת ראשית של תוכנית הרדיו הפמיניסטית הראשונה בלבנון: "שותפה, אבל..." (شريكة ولكن), במובן: "שותפה, אבל לא שווה".[2] התוכנית שודרה בתחנת הרדיו הלבנונית סאות א-שעב (אנ') והועברה בשנת 2015 לפלטפורמה מקוונת (ראו להלן) והיא מנהלת האינטרנט והתוכן.
בשנת 2013 יחד עם עוד כ-10 עיתונאיות פמיניסטיות צעירות, מירשאד הקימה את הקולקטיב הפמיניסטי, ללא מטרות רווח, FE-MALE שדוגל בעולם צודק, משוחרר מפטריארכיה ונאבק בעד זכויות להט"ב ונגד הנצחת סטריאוטיפים בתקשורת ובפרסומות. מירשאד משמשת מנהלת משותפת בקולקטיב.[3][4]
מירשאד עובדת בתוכנית לשוויון מגדרי במשרדים האזוריים של האו"ם האזורי לנשים במדינות ערב, פרויקט הממומן על ידי הסוכנות השוודית לשיתוף פעולה ופיתוח בינלאומי (Swedish International Development Cooperation Agency), כדי לחקור את הסיבות לאי-שוויון מגדרי באזור ולטפל בהן.[5][6]
בנוסף היא פעילה בארגון הפמיניסטי הירדני תָּקָאטוּעָאת (تقاطعات) שפירושו "צמתים".[7]
בעבר הייתה ראש תחום התקשורת במפגש הדמוקרטי לנשים בלבנון (Lebanese Women Democratic Gathering).[1]
בראיון לעיתון אל ג'זירה בפברואר 2021 התייחסה מירשאד, בין היתר, לכמה נושאים:[8]
החל משנת 2020 הועלו חשדות נגד הבמאי ג'ו קדיח (جو قديح) שלכאורה הטריד מספר תלמידות שלו ופיתה אותן להגיע לביתו. במרץ 2023 הודיעה הנהלת "תיאטרון מונו" (مسرح مونو) על הצגת מחזה של קדיח, תוך התעלמות מעדויות ומעל 15 תלונות שהוגשו נגדו. מירשד ואחרים כתבו מאמרים על אודות הנושא,[9] ההצגה בוטלה וקדיח הגיש תביעת לשון הרע והשמצה נגד מירשאד.
במאי 2023 זימן פרקליט המדינה של לבנון את מירשאד לחקירה בלשכה המשפטית למאבק בעבירות מידע והגנת קניין רוחני".[10]
פרקליטה של מירשאד הודיע לפרקליטות המדינה על החלטה שלא להופיע לחקירה, מאחר שהיא עיתונאית ולכן רשאית לפרסם "תלונות של נשים, שרובן קטינות".[11]
"שותפה אבל" היא פלטפורמה פמיניסטית עצמאית שצוות העבודה שלה מורכב מקבוצה של עיתונאיות וכותבות פמיניסטיות המאמינות בשוויון, זכויות אדם, חירויות והזכות להביע דעה, אמונה, נטייה מינית וזהות מגדרית.[13] הפלטפורמה עוקבת אחר זכויות נשים, נערות ובפרט מקבוצות שוליים ומתעדת מקרים של הפרת זכויות ברחבי המזרח התיכון וארצות צפון אפריקה ומפיצה את המידע כדי להשיג מודעות וליצור שינוי חיובי לטובתן, בהיעדר חוקים המגנים עליהן.[13]
מאז הקמתה ב-2015, הפלטפורמה היא אחד ממקורות המידע העיקריים של חדשות ותכנים הקשורים לנשים ונערות במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
בשנת 2020 היא נבחרה על ידי ה-BBC כאחת ממאה הנשים מעוררות ההשראה והמשפיעות ביותר ברחבי העולם.[14]