חמור בעור אריה

חמור בעור אריה הוא אחד ממשלי איזופוס, שיש לו שתי גרסאות שונות בשפה היוונית. ישנן גם כמה גרסאות מתרבות המזרח, והפרשנות של הסיפור משתנה בהתאם.

המשל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חמור בעור אריה, איור מאת ארתור רקהאם, 1912.

אחת מבין שתי הגרסאות היווניות של סיפור זה, המקוטלג במספר 188 לפי סיווג פרי (Ben Edwin Perry), מתארת את סיפורו של חמור העוטה על עצמו עור של אריה, ומשעשע את עצמו על ידי הפחדתן של החיות התמימות שאינן מזהות אותו. כאשר פונה החמור לשועל, ומנסה להפחיד אף אותו, מגיב השועל לאחר שהוא מזהה את קולו של החמור, ומיד אומר: "ייתכן וגם אותי היית מפחיד, אילולא שמעתי קודם את קול הנעירה שלך". מוסר ההשכל של הסיפור מתומצת, לעיתים, באופן הבא: לעיתים קרובות בגדים עשויים להסוות טיפש, אבל דבריו יסגירו אותו מיד.[1] גרסה זו מופיעה כמשל מס' 56 באוסף של בבריוס (Babrius).‏[2]

הגרסה השנייה מקוטלגת במספר 358 במדריך פרי. בגרסה זו, החמור עוטה על עצמו את עור האריה על מנת שיהיה מסוגל לרעות בשדה באין מפריע, אולם אוזניו הגדולות והבולטות מסגירות אותו, והוא נחשף ונענש.[3] בנוסף לגרסאות יווניות, קיימת גם גרסה מאוחרת יותר בשפה הלטינית, מהמאה ה-5, שנכתבה על ידי אביאנוס. במקרה זה, מוסר ההשכל של הסיפור מזהיר מפני יומרות. לעיתים תכופות היו רמיזות ספרותיות למשל זה בעידן הקלאסי[4] וכן במהלך הרנסאנס, שבו, למשל, קיים אזכור למשל במחזה המלך ג'ון מאת ויליאם שייקספיר.[5] משל מס' 5.21 מבין משלי לה פונטן (1668) הוא גרסה מאוחרת יותר למשל זה. המוסר במשלו של לה פונטיין הוא שאין לשפוט אדם על פי הופעתו, וכי הבגדים אינם עושים את האדם.[6]

מוטיבים עממיים ושימושים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו, סיפור דומה מתואר בסיפורי הג'טאקה הבודהיסטים. בגרסה זו, אדונו של החמור קושר עליו עור של אריה, ומשלח אותו לרעות בשדות, במהלך מסעותיו. האדון נודד מכפר לכפר, ובכל מקום - שומר הכפר, בדרך כלל, פוחד מדי מהאריה כדי לעשות דבר מה. עד שלבסוף, שומר בכפר אחד מזעיק לעזרה את יתר תושבי הכפר, ויחד הם רודפים אחר החמור, עד אשר הוא נוער, ובכך מסגיר את זהותו האמיתית, ולאחר מכן - החמור מוכה למוות. סיפור דומה משחק על המוטיב של הסגרת הזהות האמיתית על ידי קול. בסיפור זה, אריה מוליד בן לנקבת תן; הבן נראה כמו אביו, אך יש לו יללה של תן. לפיכך, מייעצים לו להיות תמיד בשקט בעתיד.[7] גרסה אירופאית לסיפור זה של יהדות ספרד, בשפה הלאדינו, היא הפתגם "Asno callado, por sabio contado", שפירושו: "חמור שקט הוא חמור חכם".[8] פתגם מקביל בשפה האנגלית הוא (בתרגום לעברית): "זהותו של טיפש איננה ידועה, עד אשר יפתח את פיו".

הסיפור, על גרסותיו, מוזכר, בצורה כזו או אחרת, בשפות אחרות שונות. בלטינית זה הוא נקרא Leonis exuvium super asinum.‏[9] בסינית-מנדרינית הסיפור הוא yang zhi hu pi - "עז בעור של נמר". בסיפור הסיני, עז מניחה על עצמה תחפושת, אבל ממשיכה לאכול עשב, כרגיל. כאשר העז מבחינה בזאב, האינסטינקט משתלט על העז, והיא יורדת על ברכיה.[10]

אזכורים מאוחרים יותר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פאניקה מכהונה שלישית" - קריקטורה מאת הקריקטוריסט האמריקאי תומאס נאסט.

בתרבות הפוליטית האמריקאית, חמור בעור אריה היה אחד ממשלי איזופוס שבהם עשה שימוש הקריקטוריסט תומאס נאסט, כאשר היו שמועות בשנת 1874 כי הנשיא הרפובליקני יוליסס גרנט ינסה לרוץ לכהונה שלישית - מהלך חסר תקדים נכון לאותן השנים. בערך באותו הזמן, היה דיווח חדשותי כוזב אודות מספר חיות אשר נמלטו מגן החיות שבסנטרל פארק, וכי הן משוטטות חופשי ברחבי העיר ניו יורק. נאסט שילב את שני הנושאים הללו לקריקטורה השבועית אשר פורסמה בעיתון Harper's Weekly ב-7 בנובמבר, תחת הכותרת "פאניקה מכהונה שלישית", בה מוצג חמור בעור של אריה (תחת הכיתוב "קיסרות"), מבריח בעלי חיים שונים, המייצגים אינטרסים שונים.[11]

במאה ה-20, נעשה שימוש ספרותי במשל זה על ידי הסופר ק.ס. לואיס.[12] בספרו "הקרב האחרון", הספר השביעי והאחרון בסדרת ספרי דברי ימי נרניה, קוף נכלולי בשם טריק מערים על חמור טיפש בשם בהיה ללבוש עור של אריה שהשניים מצאו. לאחר מכן, הקוף מוליך שולל את תושבי נרניה התמימים לחשוב כי אסלן, האריה האגדי, חזר אל ארצם. קת'רין לינדסבוג, החוקרת את יצירותיו של לואיס, מזהה את גרסתו של אביאנוס כמקור של פרק זה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמור בעור אריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Aesopica
  2. ^ The Fables of Babrius, translated by Rev. John Davies, London 1860, P.178
  3. ^ Aesopica
  4. ^ Francisco Rodríguez Adrados, History of the Graeco-Latin Fable, Brill 2003 pp.259-62
  5. ^ Janet Clare, Shakespeare’s Stage Traffic, Cambridge 2014, p.33
  6. ^ "An English version is at Gutenberg". Gutenberg.org. 2008-05-06. נבדק ב-2012-08-22.
  7. ^ Tales 188-9, The Jataka, tr. by W.H.D. Rouse, Cambridge 1895, Vol. II pp.75-6; an online version
  8. ^ Concise dictionary of European proverbs, London 1998, proverb 146; available online
  9. ^ #407 in Laura Gibbs' Latin via Proverbs (2006)
  10. ^ Xianxia.com
  11. ^ "View online". אורכב מ-המקור ב-2012-08-19. נבדק ב-2012-08-22.
  12. ^ Kathryn Ann Lindskoog, Journey into Narnia (1998), p. 184.