חנוך זייברט, 2016 | |||||
לידה |
30 ביולי 1960 (בן 64) ו' באב ה'תש"כ בני ברק, ישראל | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | תלמיד ישיבה ומורה לחינוך מיוחד | ||||
עיסוק | ממלא מקום ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה בעיר | ||||
מפלגה | הסיעה המרכזית בתוך אגודת ישראל במסגרת "הרשימה התורתית" (אגודת ישראל, דגל התורה וקד) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
חנוך זייברט (נולד ב-30 ביולי 1960) הוא ראש עיריית בני ברק והמזכיר הכללי של תנועת אגודת ישראל.
נולד בבני ברק, לשאול דב זייברט, יליד קרקוב וניצול מחנה בוכניה, ורינה זייברט (לבית ארשטר), בני חסידות גור.
למד בישיבות גור 'אמרי אמת' בבני ברק וחידושי הרי"ם בתל אביב. לאחר נישואיו התגורר באשדוד שם היה פעיל ציבור ועסק בנושאי חינוך, שיכון, שיקום שכונות ודירות להשכרה. בהמשך, הקים וניהל את בית הספר "מגן הלב", לחינוך מיוחד במגזר החרדי.
בשנת 2008 כיהן לזמן קצר כחבר בהנהלת החינוך העצמאי.
בשנת 2009 חזר להתגורר בבני ברק וכיהן כממלא מקום ראש העירייה מטעם יהדות התורה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ולבנייה.
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013, בעקבות הסכם רוטציה הנהוג בעיר בין אגודת ישראל לדגל התורה לא התמודד ראש העירייה אברהם רובינשטיין לכהונה נוספת, וזייברט זכה לתמיכתן של כלל המפלגות החרדיות. זייברט זכה בכ־95% לעומת כ־4.25% ליגאל אלוש שהתמודד מולו.
ב־2018 לא התמודד זייברט, עקב ההסכם הרוטציה, לראשות העירייה, ואברהם רובינשטיין נבחר בשנית לראש העירייה. זייברט שימש במהלך קדנציה זו כסגן ראש העירייה.
בבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב כמועמד אחרון ברשימת יהדות התורה לכנסת.
בבחירות לרשויות המקומיות בישראל שנערכו בפברואר 2024 זכה לתמיכתן של דגל התורה ואגודת ישראל ונבחר ברוב של 59%, כשהוא גובר על מועמד מפלגת ש"ס אוריאל בוסו שזכה בכ־36%.[1]
זייברט פועל לפיתוח צפון העיר ומרכז העסקים הראשי שבה, באמצעות בניית מגדלי משרדים ואזורי מסחר נרחבים על גדות הירקון ובגבול רמת גן. במהלך כהונתו נחנך מרכז העסקים BBC - בני ברק ביזנס סנטר, שתכנונו והקמתו החלו קודם לכהונתו.
גישתו בתכנון העיר התירה הרחבת בניינים והוספת קומות, בשל המצוקה בשטחי בנייה חדשים בבני ברק, אולם הוא התנגד לתוספת דיירים ופיצול דירות.
זייברט הקשיח מאוד את אכיפת עבירות החנייה בבני ברק ובפרט ברחוב כהנמן, זאת בשל עומס רב בכבישי העיר שלטענתו, מושפע מעבירות החניה.[2] צעד זה גרר מחאות מצד התושבים.[3]
במהלך כהונתו כראש עיר פעל לייעול נושא התחבורה הציבורית בעיר. רחוב אברהם בן דוד שהיה חד סטרי נפתח לכיוון היציאה מעיר[4][5], מה שאיפשר להסיט אליו חלק מקווי האוטובוסים הבין–עירוניים ולהקטין את העומס מרחוב כהנמן. בנוסף מסלולי האוטובוסים תוכננו מחדש, במקום אוטובוסים שחולפים על פני כל העיר במסלול ארוך וזהה, פוצלו הקווים למסלולים נפרדים באזורים השונים של העיר, כך חלק מהאוטובוסים יוצאים מרחוב אהרונוביץ וחלקם מקיפים את העיר על ציר זבוטינסקי–גהה בלי להיכנס לשכונות כלל. כמו כן, נוספו קווים ייעודיים הפועלים בערבי ומוצאי שבתות וחגים. התוכנית הושלמה בשנת 2020 כשכיהן כסגן ראש עיר.[6][7]
בספטמבר 2018 בעקבות חילולי שבת במהלך העבודות לבניית קו הרכבת הקלה בתחום העיר בני ברק, יזם הפגנה בליל שבת בסמוך לאתר העבודה במימון העירייה, ליוזמתו הצטרפו גם רבנים חסידיים וספרדים, בעוד שהרבנים הליטאים התנגדו לה בטענה שעצם קיום ההפגנה יגרום לחילולי שבת נוספים על ידי כוחות החירום, המשטרה וצוותי תקשורת.[8]
זייברט נשוי ואב ל־11 ילדים.
ראשי מועצת ועיריית בני ברק | ||
---|---|---|
ראשי ועד המושבה | יצחק גרשטנקורן 1924–1934 • רב העיר הרב נחמן שמואל יעקב מיודסר 1937–1934 | |
ראשי מועצה מקומית | יעקב פרבשטין 1939–1937 • יצחק גרשטנקורן 1949–1954 | |
ראשי עירייה | יצחק גרשטנקורן 1949–1954 • משה בגנו 1954 • ראובן אהרונוביץ' 1957–1954 • משה בגנו 1957–1959 • ראובן אהרונוביץ' 1959–1966 • שמואל וינברג 1966–1968 • שמעון סירוקה 1968–1969 • ישראל גוטליב 1969–1974 • יצחק מאיר 1974–1976 • ישראל גוטליב 1976–1978 • שמואל וינברג 1978–1983 • משה אירנשטיין 1983–1991 • ירחמיאל בויאר 1991–1993 • משה אירנשטיין 1993–1995 • עמוס מר-חיים (יו"ר ועדה קרואה) 1995–1998 • מרדכי קרליץ 1998–2003 • ישכר פרנקנטהל 2003–2008 • יעקב אשר 2008–2013 • אברהם רובינשטיין (מ"מ) 2013 • חנוך זייברט 2013–2018 • אברהם רובינשטיין 2018–2024 • חנוך זייברט 2024–מכהן |