חסידות לעלוב
 | |
| קבר רבי דוד מלעלוב | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | לעלוב |
| תאריך ייסוד | ה'תקע"ה |
| מייסד | רבי דוד בידרמן |
  | |
חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.
האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א 1851 והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.
כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בבית שמש.
שושלת לעלוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מייסד החצר והאדמו"ר הראשון שלה הוא רבי דוד בידרמן בן רבי שלמה צבי. נולד בשנת תק"ו ונפטר בז' בשבט תקע"ד (1746-1814). היה תלמידו של החוזה מלובלין והתפרסם באהבת ישראל שלו. לפני כן נסע גם לרבי אלימלך מליז'נסק.
- האדמו"ר השני, רבי משה בידרמן בנו של רבי דוד וחתנו של היהודי הקדוש מפשיסחה. בסוף ימיו עלה לארץ ישראל עם בניו ונכדיו. התיישב בירושלים ובה נפטר כחודשיים וחצי לאחר עלייתו, בי"ג בטבת ה'תרי"א. נקבר סמוך לקבר זכריה הנביא.
- האדמו"ר השלישי, רבי אלעזר מנדל בידרמן, בנו של רבי משה, והאדמו"ר הראשון (בתנועת החסידות כולה) שהתחיל את כהונתו בירושלים. הוא תיקן את הלבוש הירושלמי, המכונה ביידיש "געלע קאפטן". כמו כן תיקן את מנהג תליית 10 נרות השמן בבית הכנסת ("הענג לייכטער") ועוד ממנהגי ירושלים. היה חתנו של רבי צבי, בנו של החוזה מלובלין. נהג להאריך בתפילה לפני הכותל המערבי. נפטר בסעודת מלוה מלכה של פורים משולש, ט"ז באדר ב' תרמ"ג.
- האדמו"ר הרביעי, רבי יצחק דוד אחיו של רבי אלעזר מנדל, היה חסיד של אחיו. לאחר פטירת אחיו כיהן לתקופת קצרה מאחר שאחיינו רבי דוד צבי שלמה, סירב לשמש כאדמו"ר בחיי דודו. רבי יצחק דוד היה ממקימי ישיבת חיי עולם וכן הקים ארגון סיוע לצאצאי רבי משה בידרמן "בני משה". היה חתנו של רבי ישעיה זינגר מקינצק[1].
- האדמו"ר החמישי, רבי דוד צבי שלמה בידרמן ("ר' דוד'ל"), בנו של רבי אלעזר מנחם מנדל. בצעירותו חיפש אדמו"ר, ובהשפעת חסידי קרלין בירושלים, נסע לרבי אהרן פרלוב, ה"בית אהרן" מקרלין. לאחר חזרתו לירושלים פתח בית כנסת נפרד לחסידי קרלין. החל לשמש כאדמו"ר לאחר פטירת דודו רבי יצחק דוד. עמד בראש כולל פולין והקים את שכונת בתי ורשה בירושלים. ייסד את בית הדין החסידי בעיר בראשות בעל ה"תורת חסד". יחד עם דודו רבי יצחק דוד ייסד גם את הישיבה החסידית חיי עולם. רבי דוד'ל ערך את נוסח התפילה של חסידות לעלוב. נפטר בה' באלול תרע"ח.
- האדמו"ר השישי, רבי שמעון נתן נטע (הראשון), בנו של רבי דוד צבי שלמה. כיהן כאדמו"ר לזמן קצר, נפטר לאחר ייסורים בצום גדליה ג' בתשרי ה'תר"צ.
- האדמו"ר השביעי, רבי משה מרדכי, בנו של רבי שמעון נתן נטע, החל לכהן כאדמו"ר מלעלוב. בשנת תשכ"ב קיבל פלג מזקני חסידות קרלין את רבי משה מרדכי כרבם, והוא הפך לאדמו"ר מלעלוב-קרלין.
לעלוב בית ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לכהונת רבי משה מרדכי, פתח אחיו, הרב יעקב יצחק, בית מדרש בשם "אור יעקב" בשכונת בית ישראל בירושלים, אך לא נהג כאדמו"ר. בנו, רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב בית ישראל. לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, החל לנהוג כאדמו"ר בבית המדרש של אביו בשכונת בית ישראל בירושלים. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.
בניו:
- רבי אלתר ישראל מכהן בבית מדרשו של אביו בירושלים.
- רבי יוחנן מכהן בבית שמש.
- חתנו, האדמו"ר מלעלוב בראנוביץ'
צאצאי רבי משה מרדכי מלעלוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירת האחים הגדולים, החלו רבי פנחס יצחק ורבי יששכר דוב, גם לכהן כאדמו"רים. חלק מבני בנותיו של רבי משה מרדכי, כיהנו גם הם כאדמו"רים[2].
רבי אברהם שלמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הבכור של רבי משה מרדכי, רבי אברהם שלמה בידרמן, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב. בית מדרשו היה בירושלים. במוצאי ראש השנה ה'תש"ס לקה בלבו, ונפטר בט"ז בשבט ונקבר סמוך לקבר אביו בהר הזיתים בירושלים, ידוע היה כפועל ישועות דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בספרים אמרי קודש ואמרות אש.
בניו:
רבי יצחק מאיר אייזיק בידרמן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בירושלים. הוא הקים גם מרכזים בעיר ביתר עילית, (שם גם קיימת ישיבת חסידי לעלוב "היכל אברהם" על שם אביו) בטבריה, בארצות הברית, בלונדון שבאנגליה ובאנטוורפן שבבלגיה.
בנו הבכור, רבי שמעון נתן נטע, התגורר בביתר עילית ונהג כאדמו"ר בעיקר בעת שהיותיו בחו"ל. בישראל היה עורך שולחנות ותפילות יחד עם אחיו רבי יצחק. היה חסיד ברסלב ואף לאחר שהוכתר לאדמו"ר נסע לקבר רבי נחמן מברסלב לראש השנה. נפטר בגיל צעיר, בכ"ו באייר תשס"ח. בנו יהודה זונדל, שהיה כבן 12 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא[3]. בשנת 2015 התחתן והחל לכהן כאדמו"ר[4].
רבי שמעון נתן נטע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השני, רבי שמעון נתן נטע[5]. התפרסם במיוחד בכך שעורר שלא ידברו בתפילה, נפטר בליל יום הכיפורים תש"ע[6].
לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו כאדמו"רים ומרבית החסידים פנו אל רבי אהרן:
- בנו הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק.
- רבי אהרן, מכהן בבית שמש והוא מכהן כאדמו"ר המרכזי והמוביל של החסידות, לחצרו בתי מדרש בכמה ערים בישראל.
- רבי יעקב יצחק, מתגורר בירושלים, תחילה הוכרז כאדמו"ר אך הוא אינו נוהג בגינוני אדמו"רות.
רבי אלתר אלעזר מנחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרביעי של רבי משה מרדכי, רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. הוא נפטר בפתאומיות בי"ד בטבת תשס"א. בניו:
- בנו בכורו, רבי דוד צבי שלמה נפתלי, חתן רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן ממלא את מקומו בבני ברק. הוא מתגורר בבורו פארק ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה.
- בנו רבי יעקב יצחק (חתן הרב מנשה קליין), מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק.
- בנו רבי אלימלך בידרמן, משפיע חסידי ומחבר סדרת הספרים "באר הפרשה". חתן רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא. מתגורר בבני ברק.
- בנו הרב חיים יוסף בידרמן מכהן כרב בית המדרש לעלוב בבני ברק.
- בנו הרב נחמן בידרמן גר בירושלים, משפיע חסידי ולו קבוצת חסידים משלו, אם כי אינו מתנהג באדמו"רות רשמית.
לעלוב ניקלשבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו החמישי של רבי משה מרדכי, רבי פנחס יצחק בידרמן, מכהן בבית המדרש ברחוב כפר נחום בירושלים. מזוהה כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג.
לעלוב בר-אילן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השישי של רבי משה מרדכי, רבי ישכר דוב בידרמן מכהן בבית המדרש ברחוב בר-אילן בירושלים. מכונה המהרי"ד מלעלוב או האדמו"ר מלעלוב פייטרקוב או לעלוב בר-אילן.
לעלוב עזרת תורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השביעי של רבי משה מרדכי, רבי שמואל שמעלקא בידרמן, מכהן בבית המדרש ברחוב עזרת תורה בירושלים. מזוהה כאדמו"ר מלעלוב עזרת-תורה.
לעלוב ברנוביץ'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי יעקב אשר קאפף, החל לכהן כאדמו"ר בשנת ה'תשס"א, בבית המדרש בראנוביץ' ברחוב רבינו גרשום בירושלים. נפטר בפתאומיות בי"ז באדר ב' שנת תשס"ה.
אחריו מונה בנו בכורו, רבי ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), כממלא מקומו בבית מדרשו שבירושלים.
ראדושיץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק, חתן רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, הוכתר אחר פטירת רבי משה מרדכי כאדמו"ר מראדושיץ, נפטר בי' באדר ה'תשע"ו. בנו בכורו רבי אהרן יוסף, חתן הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב, הוכתר לממלא מקומו.
חתנו של רבי דוד צבי שלמה הוא האדמו"ר ממיאלען.
לעלוב קרלין
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי יהושע העשיל רוזנפלד, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-קרלין, לאחר פטירתו של אביו רבי שמואל צבי רוזנפלד בט"ז בתשרי ה'תש"ע, בית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק.
מאפייני החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.
אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.
גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.
השתייכות פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי משה מרדכי בידרמן לא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חתם מספר פעמים על תמיכה באגודת ישראל, אך בהמשך סירב לחתום ונטה למפלגת פא"י. מצד שני גם קיים קשרים טובים עם חוגי הקנאים בירושלים. חסידיו התערו בסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל.
ענפים נוספים בעבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי נחמיה בידרמן, בנו של רבי דוד הראשון וחתנו של הרב מרדכי מסטנביץ, כיהן אף הוא בללוב.
- רבי יעקב מאפטא (תקס"ו - י"ח בטבת תרי"ח) תלמידו של רבי ישכר בר מרדושיץ שמינהו לאדמו"ר, כיהן באיוואנצק ובאפטא. היה חתנו של רבי יעקב קופיל חתנו של רבי מאיר מאפטא. היה מסתגף ומתפלל באריכות.
- בנו רבי מאיר מרדכי דוד משידלוב חתנו של רבי ישראל מסטאביחוב. נחשב לגדול בתורה. נפטר באוסטרובצא בב' באייר תרל"ג.
- בנו רבי יעקב משידלוב חתנו של רבי משה הלברשטאם משינאווא, כיהן בשידלוב, באיוואנצק ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לשידלוב שם נפטר. את מקומו ברבנות שידלוב מילא חתנו רבי אלימלך אריה רבינוביץ בנו רבי יחזקאל מרדומסק.
- רבי מאיר קרקובסקי, חתנו של רבי דוד הראשון כיהן כאדמו"ר בפשדבורז'. היה מיוחס לב"ח בן אחר בן.
- רבי ירחמיאל יוסף, בנו של רבי אלעזר מנדל (תרכ"ו - י' בטבת תרע"ח).
- בנו רבי מרדכי אלעזר מנחם היה חתנו וממלא מקומו של דודו רבי אלתר מסוסנוביץ'. היה מפורסם כגאון ופרוש. נרצח בשואה יחד עם בנו רבי משה.
- רבי אלתר אברהם בצלאל נתן נטע (תרכ"ב - כ"ה באלול תרצ"ג) בנו של רבי אלעזר מנדל. חזר לפולין בזמן מלחמת העולם הראשונה והתיישב בסוסנוביץ'. כונה בשם האדמו"ר מארץ ישראל. היה חתנו של בן דודו הרב בנימין יהודה לייב ברנשטיין. חתנו-אחיינו רבי מרדכי אלעזר מנחם מילא את מקומו.
- רבי דוד יוסף (תקפ"ז - ט"ו באב תרנ"ז) בנו של הרב שלמה יחיאל בן רבי משה, כיהן אף הוא באדמו"רות. היה חתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. התייתם בצעירותו וגדל אצל סבו ואצל דודו רבי מנחם נחום טברסקי ממקארוב. בשנת תר"י התמנה לכהן כרבה של ללוב. בשנת תרל"ו החל לכהן כאדמו"ר. היה תלמידם של רבי עמנואל מפשדבורז', רבי מרדכי מנחם מנדל קאליש מוורקא ושל רבי יחיאל מאלכסנדר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חסידות ללוב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו אודותיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל.
- ^ אף על פי שבתי המדרש שלהם נקראים כשמה של החסידות ובפרסומים רשמיים מתואר כל אחד מהם כאדמו"ר מלעלוב, ברחוב החרדי מקובל להבחין ביניהם באמצעות תוספת שם.
- ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו באתר בחדרי חרדים.
- ^ שלמה זינגר, לעלוב ביתר: 'הינוקא' מתחתן הערב ויוכתר לאדמו"ר • גלריה משבת העלייה לתורה 31 במאי 2015, באתר JDN
משה ויסברג, יסוד שביסוד: בלעלוב ביתר התכנסו לזכור את הרבי הקודם, באתר בחדרי חרדים, 17 במאי 2023 - ^ הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב, לאחר תקופה התפטר מאדמורות קרלין. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב בבני ברק. בסוף ימיו התגורר רוב השנה בצפת ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע לחצרו בבני ברק. את ראש השנה נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" ישעיהו ד' ג'
- ^ דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה