הצוללת טאנג בדצמבר 1943 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | צוללת |
צי | צי ארצות הברית |
סדרה | Balao-class submarine |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | Mare Island Naval Shipyard |
מיקום | 25°06′00″N 119°31′00″E / 25.1°N 119.51666666667°E |
מלחמות וקרבות |
מלחמת העולם השנייה המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט |
טאנג (SS-306) הייתה צוללת בצי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במהלך שנת שירותה הבודדת בצי פעלה בזירת האוקיינוס השקט וצברה רשימת הישגים מרשימה בטיבוע אוניות אויב יפניות. היא טובעה ב-25 באוקטובר 1944 לאחר שטורפדו שנורה ממנה סטה ממסלולו ופגע בה.
טאנג הייתה צוללת מונעת דיזל וחשמל מסדרת באלאו (Balao Class), בעלת הדחק מקסימלי של 2,072 טון. היא הייתה חמושה בתותח סיפון בקוטר 5 אינץ' ובעשרה צינורות טורפדו (שישה בחרטום וארבעה בירכתיים) ונשאה 24 טורפדות. היא נבנתה במספנת הצי מר איילנד (Mare Island Navy Shipyard) בקליפורניה ונמסרה לצי ב-30 בנובמבר 1943. מפקדה היה לוטננט קומנדר ריצ'רד אוקיין (Richard O'Kane).
טאנג הוצבה לזירת האוקיינוס השקט וב-22 בינואר 1944 יצאה מנמל פרל הארבור לסיור הקרבי הראשון שלה באזור איי קרוליין ואיי מריאנה. במהלכו הטביעה חמש אוניות אויב. במהלך הסיור השני שלה, ליד איי פלאו וטרוק, לא הטביעה אוניות אויב, אך משתה מהים 22 אנשי צוות אוויר אמריקאים שמטוסיהם הופלו.
הסיור הקרבי השלישי של טאנג, שהחל ב-8 ביוני 1944, היה מההרסניים ביותר לספנות היפנית במלחמה. במהלכו סיירה הצוללת בים סין המזרחי ובים הצהוב והטביעה עשר אוניות אויב בתפוסה כוללת של 39,160 טון.
במהלך הסיור הרביעי שלה (החל ב-31 ביולי 1944) מול חופי האי הונשו שביפן הטביעה הצוללת שש אוניות אויב, מהן אחת באמצעות ירי מתותח הסיפון שלה.
כל ההטבעות נעשו כנגד שיירות אויב שהיו מלוות על ידי אוניות מלחמה ולעיתים כנגד התקפות של מטעני עומק נגד הצוללת.
טאנג יצאה לסיור החמישי שלה, במצר פורמוזה, ב-24 בספטמבר 1944. עד ה-24 באוקטובר תקפה שתי שיירות והטביעה לפחות חמש אוניות. באותו יום הטביעה שלוש אוניות נוספות.
בשעה 02:30 ב-25 באוקטובר ירתה הצוללת את הטורפדו האחרון שהיה על סיפונה לעבר אונייה יפנית. עקב תקלה טכנית בטורפדו הוא ביצע פניית פרסה ופנה לעבר הצוללת. פניית חירום שביצע מפקדה לא הועילה והטורפדו פגע בצוללת בחלקה האחורי כ-20 שניות לאחר שנורה.
שלושה התאים האחוריים של הצוללת הוצפו מיד והיא שקעה, ירכתיה תחילה, והתייצבה על קרקעית הים בעומק של 55 מטרים. ארבעה אנשי צוות במרכז הצוללת לרבות המפקד אוקיין הצליחו לנטוש אותה ושחו במים שמונה שעות בטרם נמשו על ידי היפנים. ניצולים אחרים התרכזו בתא הטורפדו הקדמי של הצוללת בכוונה לנטוש אותה באמצעות צוהר החילוץ שבו. החילוץ התעכב עקב התקפת מטעני עומק, שחוללה שרפה חשמלית בסוללה הקדמית של הצוללת. 13 איש הצליחו לצאת מן הצוללת בסיוע ריאות מומסן – ציוד חירום פרימיטיבי לנשימה. רק תשעה הגיעו אל פני המים ומהם הצליחו רק חמישה להמשיך לשחות עד אשר נמשו מהמים על ידי אונייה יפנית ביחד עם ארבעת הניצולים האחרים. בסך הכל נספו 78 מאנשי צוות הצוללת.
תשעת הניצולים, ששוביהם נהגו בהם באלימות, הועברו למחנה שבויים ושהו בו עד תום המלחמה.
ב-25 במרץ 1944, באותה צורה ממש, גרם טורפדו פגום לטביעתה של הצוללת האמריקנית טאליבי (SS-284) בקרבת איי פלאו. כל אנשי צוותה למעט אחד נספו. נסיבות טביעתה התבררו רק לאחר המלחמה.
מניין האוניות שהטביעה טאנג תוקן מספר פעמים במשך השנים, אך לבסוף נקבע שהיא הטביעה 33 אוניות בתפוסה כוללת של 116,454 טונות, יותר מכל צוללת אחרת מבחינת מספר האוניות והטונאז'. היא גם קבעה שיא במספר ההטבעות לסיור – עשר הטבעות שהשיגה בסיור השלישי שלה. לצוללת ניתנו ציון לשבח נשיאותי יחידתי וארבעה כוכבי קרב.
מפקד הצוללת אוקיין עוטר במדליית הכבוד של הקונגרס על פעולתו בסיור האחרון של הצוללת. הוא המשיך בשירותו בצי והגיע לדרגת אדמירל משנה (Rear Admiral). בשנת 1977 פרסם ספר אודות פעולותיה של הצוללת טאנג (Clear the Bridge!: The War Patrols of the U.S.S. Tang).[1]