טו-דוק, קיסר וייטנאם
 | |||||||||
| לידה |
22 בספטמבר 1829 הואה, הקיסרות הווייטנאמית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 ביולי 1883 (בגיל 53) הואה, הקיסרות הווייטנאמית | ||||||||
| שם לידה |
Nguyễn Phúc Hồng Nhậm  | ||||||||
| מדינה |
 הקיסרות הווייטנאמית | ||||||||
| מקום קבורה |
Tomb of Tự Đức | ||||||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||||||
| דת | בודהיזם | ||||||||
| בת זוג | תאנג יי | ||||||||
| שושלת נֵגוֹייְן | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
טוּ-דּוּקּ (בוייטנאמית: Tự Đức, משמעות מילולית: "ירושת הערכים"; 22 בספטמבר 1829 – 17 ביולי 1883), בשמו הפרטי נֵגוֹייְן פּוֹק הוֹנְג נָאַם (בווייטנאמית: Nguyễn Phúc Hồng Nhậm), היה קיסר וייטנאם משושלת נֵגוֹייְן אשר משל בין השנים 1847 – 1883. בתקופת שלטונו של טוּ-דּוּקּ החלה דריסת הרגל הצרפתית בווייטנאם והוקמה מושבת הודו-סין הצרפתית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו של הקיסר תִּ'יוּ-טְרִי, הנסיך נֵגוֹייְן פּוֹק הוֹנְג נָאַם הועדף על פני אחיו הבכור לרשת את אביו. הוא עלה על כס המלוכה בשנת 1847, ולקח את השם הקיסרי טוּ-דּוּקּ. הוא המשיך ברדיפות אביו כלפי מיסיונרים קתולים והתנגד ליחסי מסחר ויחסים דיפלומטיים עם מעצמות אירופאיות. הוצאות להורג של מיסיונרים הגיעו לממדים כאלה שמטעם הקיסרות הצרפתית השנייה נשלח בשנת 1856 מכתב מחאה רשמי לחצר המלוכה הקיסרית בהואה, מושב הבירה.
הוצאתו להורג של הבישוף הספרדי הקתולי חוסה מריה דיאז (José María Díaz) בשנת 1857 הוביל לתגמול מיידי; כוחות הצבא הצרפתי, תחת הוראתו של נפוליאון השלישי, קיסר הצרפתים, כבשו את העיר טורנה (דה נאנג) בשנת 1858 והביסו את הצבא הווייטנאמי הקיסרי בסדרת קרבות מפתח בדרום וייטנאם. כתוצאה מכך נאלץ טוּ-דּוּקּ בשנת 1862 למסור לצרפת את שלושת מחוזותיו הדרומיים באמנה שהפכה לאחר מכן למקור מחלוקת. הצרפתים התייחסו לאזורים הכבושים כמושבה קולוניאלית והקימו בהם את מושבת הודו-סין הצרפתית.
שלטונו של טוּ-דּוּקּ הופרע עוד יותר על ידי סדרת מרידות בשנת 1865, שהובלו על ידי מתיימר לכס המלוכה מטעם שושלת לָהּ היריבה. מתקפה צרפתית על מצודת האנוי בשנת 1873 הביאה למתן זיכיונות מסחר לצרפת ולפתיחת הנהר האדום בצפון וייטנאם לספינות מסחריות אירופאיות. טוּ-דּוּקּ פנה אל הקיסרות הסינית תחת הנהגת שושלת צ'ינג בבקשה להגנה, ואף קבע שבמקרה של ניצחון סיני תינתן וייטנאם כמדינת חסות של הקיסרות הסינית. הבטחות אלו הובילו לפרוץ מלחמת סין–צרפת שבסופם הצבא הצרפתי ניצח את הכוחות הסינים על אדמת וייטנאם. הקיסר טוּ-דּוּקּ נפטר בשנת 1883 וירש אותו אחיינו, הקיסר דּוּקּ-דּוּקּ. ארבע שנים לאחר מותו של טוּ-דּוּקּ נפלה כלל הקיסרות הווייטנאמית תחת חסות צרפתית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טוּ-דּוּקּ, קיסר וייטנאם, באתר Find a Grave
- טו-דוק, קיסר וייטנאם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)