ציור מאת יאנוש דונאט, 1820 | |
לידה |
21 באוקטובר 1764 נאג'אבון, ממלכת הונגריה, האימפריה ההבסבורגית, כיום ולקה בלאכובו בסלובקיה העצמאית |
---|---|
פטירה |
26 באפריל 1827 (בגיל 62) פשט, ממלכת הונגריה |
מוקד פעילות | הונגריה |
שפה מועדפת | הונגרית |
כלי נגינה | כינור |
יאנוש ביהרי (בהונגרית:Bihari János, 21 באוקטובר 1764 – 26 באפריל 1827) היה כנר ומלחין הונגרי ממוצא צועני. הוא היה אחד מממסדי המוזיקה הצוענית ההונגרית ה"קלאסית" ושל סוגת הוורבונקוש. כונה "אורפאוס הצועני".
ביהרי נולד בשנת 1764 במשפחה של מוזיקאים צוענים ביישוב נאג'אבון (Nagyabony), בסלובקית: ולקה בלאכובו, בזמנו בממלכת הונגריה, כיום בסלובקיה העצמאית. גם אביו היה כנר. הוא בילה את שנותיו המוקדמות בבן (Böny) במחוז גייר. מוקדם בילדותו למד ביהרי נגינה מבני המשפחה. בגיל 7 שימש כבר ככנר שני (kontrás) בלהקה.[1] חסרים עליו פרטים ביוגרפיים רבים. בשנת 1789 הוא התחתן ביישוב סרדאהיי עם אווה, בת ה-16, בתו של נגן צימבלום מפורסם, שימון באניאק והפך במהרה לכנר ראשון (פרימאש) בלהקת חמיו. אחרי שפעל בעיקר בערים סרדאהיי וקומארנו (קומארום), בשנת 1801 הקים יאנוש ביהרי בעיר פשט תזמורת משלו מורכבת מ-4 כנרים ונגן צימבלום אחד. להקה זו הפכה לפופולרית וערכה סיורי הופעות בערים רבות בהונגריה ומחוצה לה. בכל מדינה שבה ביקר, למד ביהרי את צביון מוזיקת העם והקלאסית המקומית ואימץ אותן בהופעותיו. נגינתו זכתה להערכתם של מוזיקאים דגולים כמו ליסט (למשל בספרו - "על הצוענים והמוזיקה שלהם בהונגריה" Des Bohémiens et de leur musique en Hongrie (1859)), פרנץ ארקל ובטהובן אותו, לפי דיולה קאלדי, פגש מספר פעמים בווינה. פעילותו המוזיקלית המצליחה איפשר לו סגנון חיים ראוותני למדי. רכש לעצמו בגדים הדורים, העסיק שרת שהחזיק את כינורו, התארח בבתי מלון מפוארים. ב-1818 נסע לוספרם בה התיידד ושיתף פעולה עם המוזיקאי איגנאץ רוזיצ'קה. מנגינות שהלחין או עיבד שימשו את ליסט, בטהובן את פבלו סרסטה ואחרים ביצירותיהם.ב-1811 ניגן בפני כינוס הפרלמנט של הונגריה בברטיסלבה (אז פוז'ון). ב-1814 הוא ניגן בפני המשתתפים ב-קונגרס ווינה. ב-1820 הופיע עם להקתו בפני קיסר אוסטריה, פרנץ הראשון על אי בדנובה, בין בודה לפשט. בשנת 1824 נפצע ביהרי בידו השמאלית ונכותו פגעה בביצועיו. הפופולריות שלו דעכה והוא נפטר בעוני בפשט.
ביהרי השאיר 84 יצירות, רובן ורבונקוש או צ'רדש שהפכו לקלסיקה. הם הועלו על תווים על ידי מוזיקאים עמיתים.
כיום הפסל הועבר על יד כנסיית מיכאל הקדוש, בטיילת האמנים.[2]
Ervin Major - Bihari műveinek tematikus katalógusa Zenei Szemle, 1928,.
Magyar Életrajzi Lexikon 1000-1990